רידב"ז/פאה/ב/א

רידב"ז פאה ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואינו מחובר ואין תימר מחובר הוא אפילו בשדה אילן מפסיק דתנינן תמן הכל מפסיק לזרעים ואינו מפסיק לאילן אלא גדר הא גדר מחובר ואינו מחובר אין תימר מחובר אפילו שער כותש מפסיק דתנינן אם הי' שער כותש אינו מפסיק אלא נותן פאה אחת לכל הדא אמרה שאינו מחובר אין תימר מחובר הוא אפי' מצד א' מפסיק דתני אם הי' שער כותש מכאן ומכאן אינו מפסיק הא מצד אחד מפסיק ע"כ. ופי' הפ"מ ז"ל דחוק מאד דקמפרש א"ת מחובר הוא אפילו מצד אחד מפסיק בלשון בתמי' עי"ש דדחוק מאד והר"א פולדא ז"ל פי' מחובר מלשון מחוור ומגי' וגורס א"ת אינו מחובר אפילו מצד אחד אינו מפסיק ובהגהות הנדפס בשם הגר"א ז"ל גורס אפילו מצד אחד אינו מפסיק ומניח הגירסא כמו שהיא וקשה לפרשו ובהירושלמי שת"י מבואר שהג"ה זו אינה מהגר"א ז"ל לכן לפענ"ד נראה דהגירסא כמו שהיא ממש ונכון מאד דהגמ' מדייק דע"כ האי שלולית אינו מחובר דא"ת מחובר אפילו בשדה אילן צריך להפסיק דס"ל להג"מ דלא גרע שלולית מחובר מגדר שאיט מחובר וכיון דגדר שאינו מחובר מפסיק בשדה אילן ה"ה שלולית מחובר וכ"ת דלמא גדר דמפסיק בשדה אילן הוא דוקא במחובר ולא דמי שלולית מחובר לגדר מחובר ולא דמי רק שלולית מחובר לגדר שאינו מחובר אבל לא למחובר ע"ז מסיק הא גדר מחובר ואינו מחובר כלומר האיך מיירי דוקא מחובר או שאינו מחובר כלשון הש"ס הזה למורגל בו וכן גרסינן לקמן (פ"ד ה"א) א"ת מחובר אפילו שער כותש מפסיק דתנינן אם הי' שער כותש אינו מפסיק וכו' הדא אמרה שאינו מחובר וכיון דע"כ דגדר מיירי שאינו מחובר דאם תימר מחובר אפילו שער כותש מפסיק וכיון דגדר מיירי שאינו מחובר ושלולית מחובר דמי לגדר שאינו מחובר וכיון דגדר מפסיק לאילן ה"ה שלולית מחובר ואי ס"ד דמיירי בשלולית מחובר אפילו בשדה אילן מפסיק כמו גדר שאינו מחובר ע"ז מסיק במה שהתחיל א"ת מחובר הוא כלומר השלולית הי' מחובר לא מבעיא דצריך להפסיק בשדה אילן בלא שער כותש דאפילו בשער כותש מצד אחד מפסיק דתני אם הי' שער כותש מכאן ומכאן אינו מפסיק הא מצד אחד מפסיק אפילו שער כותש וע"כ בגדר שאינו מחובר הוא דאי מחובר אפילו מכאן ומכאן מפסיק ואלא ע"כ בגדר שאינו מחובר מפסיק בשדה אילן אפילו בשער כותש רק מצד אחד וא"ת דשלולית מיירי במחובר דהוא דמי לגדר שאינו מחובר לא מיבעיא דמפסיק בשדה אילן גרידא אלא אפילו בשער כותש מצד א' מפסיק ומתחלה התחיל לומר דא"ת דשלולית מיירי במחובר אפילו בשדה אילן גרידא מפסיק ולבסוף מסיק רבותא יותר דאפילו בשער כותש מצד אחד מפסיק השלולית אם הי' מחובר דדמי לגדר שאינו מחובר וע"כ מיירי באינו מחובר:

רבי יוסי בשם ר' יוסי בר"ת הפריש פאה משדה לחברתה לא קדשה ר"ז בעי קומי ר"י נתכוין לזכות מן המיצר ושרע מינה מחלפא שיטתי' דר"י דתנינן תמן מודים חכמים לר"ע בזורע שבת וכו' ר"י בשם ר"י מפני שדרכן לזרע ערוגות ערוגות וכא את אמר הכין פשיטא לי' שהיא מפסיק לא צורכא דלא קידשה משום פאה או לא קידשה תני ר' אושעיא הפריש. פאה משדה לחברתה לא קידשה ושמע מימר אפילו מיצר ע"כ. ופי' הפ"מ ז"ל דהוא ס"ד ומסקנא דס"ד דמספקא לי' אי מיצר חשיב הפסק בין השדות לענין פאה אי דוקא נחל ושלולית וכו' ומסיק דפשיטא לי' דהוא מפסיק דמיצר חשיב הפסק אלא דהוי איבעיא לענין בדיעבד אם נתקדש בדיעבד. ופירושו דחוק מאד דא"כ דכל איבעיא שלו אם המיצר דמי להפסק דנחל וכו' ל"ל למיבעיא בנתכוין לזכות מן המיצר ושרע מינה הו"ל למיבעיא בשדה לחברתה בהפסק מיצר אם נתקדש בדיעבד ולמה מחדש האיבעיא בנתכוין לזכות מן המיצר ושרע מינה ועוד בירוש' במס' ב"ב (פרק ח"ה) ובמס' קדושין (פ"א) איתא נמי הך איבעיא לענין נכסי הגר וקאמר שם בפירוש דמיצר הוי הפסק ועכ"ז מיבעיא לי' לר"ז בנתכוין לזכות מן המיצר ושרע מינה ולא עלה שום ספק בגמ' למימר דמספקא לי' אם המיצר חשיב הפסק דהא קאמר התם בהדיא דחשיב הפסק המיצר ועכ"ז מיבעיא לי' בנתכוין לזכות מן המיצר ושרע מינה וכן בש"ס דילן במס' ב"ב (דף נג) איתא בהדיא כן. ונראה לפענ"ד דה"פ דלעולם פשיטא להגמ' דמיצר מפסיק בין ב' שדות ואין מפרישין משדה זו על חברתה בהפסק מיצר וגם בדיעבד לא קידשה משום פאה כדקי"ל הפריש פאה משדה לחברתה לא קידשה אף בהפסק מיצר אך דמיבעיא לר"ז בנתכוין לפטור גם על המיצר ועל שדה חברתה אם מהני והוא כעין אותו האיבעיא דמיבעיא לן בנכסי הגר דמפרש הרשב"ם ז"ל במס' ב"ב (דף נג ע"ב) דאימא קני גם המיצר ומכיון שקנה המיצר קנה ג"כ השדה שבו או לא קנה המיצר ולא קנה גם שדה השני עי"ש וה"נ מיבעיא לי' דלמא אימתי אין מפרישין משדה לחברתה דוקא בשלא נתכוין להפריש גם על המיצר אבל אם נתכוין להפריש גם על המיצר אז גם על שדה חברתה נמי מהני זאת איבעיא לי' לר"ז קומי ר' יוסי ולא פשוט לי' דמספקא לי' נמי ועיקר הספק תלי באם נתכוין להפריש גם על המיצר אם חל הפאה על המיצר או לא ע"ז קפריך בגמ' מחלפא שיטתי' דר"י וכו' וכו'. ר' יסא בשם ר' יוחנן מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות ופרש"י ז"ל במס' נדה (דף נא) משום דמהתבלין הללו אין עושין ערוגה שלימה לעולם אלא מעט מעט במקום הזה ומעט מעט במקום אחר אבל לא ערוגה שלימה ומסקינן לקמן (בפ"ג) דע"ד דר"י מפריש מכל ערוגה וערוגה וה"נ מאי מספקא לי' אם מהני הפאה גם על המיצר הא המיצר לא עדיף מערוגות הנ"ל דהא מן המיצר נמי לא עבדינן לעולם ערוגה שלימה דאין דרך מקום המיצר לעשות ערוגה שלימה וא"כ בודאי צריך להפריש מן השדה לחוד ומן המיצר לחוד ומאי מספקא לי' אם יכול להפריש פאה אחת על השדה ועל המיצר דהא בודאי על המיצר אין יכול להפריש מן השדה ע"ז משני פשיטא לי' שהוא מפסיק לא צורכא דלא קדשה משום פאה או לא קידשה תני ר' הושעיא הפריש פאה משדה לחברתה לא קדשה ושמע מימר אפילו מיצר כלומר דכל עיקר האיבעיא אם בדיעבד חל הפאה מן השדה על המיצר דהא בברייתא דר' הושעיא תנינן הפריש פאה משדה לחברתה לא קדשה ואימתי תנינן לא קדשה דוקא משדה על שדה חברתה אז לא קדשה אבל לא על המיצר דעל המיצר לא שייך תיבת חברתה ותיבת חברתה קאי על השדה שני' אבל לא על המיצר דעל המיצר נתקדש בדיעבד או דשמע מימר אפילו מיצר דמיצר נמי לא נתקדש בדיעבד וע"כ מיבעיא לי' בנתכוין לזכות מן המיצר ושרע מינה אם בדיעבד נתפס קדושת פאה על המיצר וממילא גם על שדה חברתה או דבדיעבד נמי לא נתקדש המיצר וממילא שדה חבירתה נמי לא ולעולם פשיטא להגמ' בתחלה ובסוף דמיצר מפסיק:

רב אמר בור וניר בית רובע וזרע אחר אפי' כ"ש ר"י אמר בור וניר וזרע אחר בג' תלמים של פתיח מה ופליג מה דמר רב בחיוב פאה ומה דמר ר"י בפטור פאה והתני בור וניר חייבים בפאה מן מה דמר רב בשדה בינונית מן מה דמר ר"י בחמשים על שתים ע"כ. ופי' הפ"מ ז"ל דחוק מאד ונראה לפענ"ד דה"פ דר"א ס"ל לקמן דקרקע בית רובע חייב בפאה והוא שיעור חמשים אמה על שתי אמות ורב דקאמר בור וניר בית רובע וזרע אחר אפילו כ"ש מפסיק ור"י אמר בור וניר וז"א בג' תלמים של פתוח ע"כ שואל הש"ס השיעור של ג' תלמים של פתיח אם היא פחות מן שיעור בית רובע או יותר או דהוא שוה ממש לשיעור בית רובע ולא פליג רק בזרע אחר אבל בבור וניר שוה לרב דג' תלמים של פתיח הוא ממש בית רובע או דהוא שיעור אחר ונמצא דפליג גם על בור וניר ע"ז שואל הש"ס מה ופליג ע"ז אמר מה דמר רב בחיוב פאה ומה דמר ר"י בפיטור פאה כלומר דרב קאמר דדוקא חיוב בפאה מפסיק כדלקמן. ובית רובע הוא חייב בפאה אבל פיטור בפאה אינו מפסיק ור"י אמר דאף פיטור פאה מפסיק וג' תלמים של פתיח בציר שיעורא מבית רובע והוי פיטור פאה דבית רובע חייב בפאה וג' תלמים של פתיח פיטור בפאה ונמצא דג' תלמים של פתיח היא פחות מבית רובע דהוא פטור בפאה ופליגי ופריך והתני בור וניר חייבים בפאה כלומר דוקא שהבור וניר החייבים בפאה מפסיק וקשיא לר"י ע"ז משני מן מה דמר רב בשדה בינונית שהיא גדולה יותר מבית רובע ע"כ צריך דוקא בית רובע שהוא חמשים על שתים להפסיק ומן מה דמר ר' יוחנן בחמשים על שתים דכל הקרקע הוא חמשים על שתים דהוא שיעור בית רובע ע"כ ג' תלמים של פתיח דהוא פחות מעט מבית רובע נמי מפסיק ועי' ברמב"ם ז"ל (פ"ג ממתנות עניים ה"ד) ותמצא כן ושוב אח"כ ראיתי בשנו"א ז"ל דמפרש בענין אחר:

ר"ז בשם ר"א ר"מ ור"י שניהם אמרו דבר אחד כמה דר"מ אומר קיצר לשחת מפסיק כן ר"י אומר קוצר לשחת מפסיק דס"ל במנחות (דף עא) דקוצרין לשחת קודם לעומר דלא חשיב אתחלתא דקצירה כמו ר"מ דהכא דס"ל דקוצר לשחת לא חשיב אתחלתא דקצירה כמה דר"י אמר חיוב בפאה מפסיק כו' והא אשכחן דר"מ אומר חיוב בפאה מפסיק כו' פי' דקי"ל דדוקא חיוב בפאה מפסיק כדאיתא לעיל בסמוך ולקמן (ברפ"ג) וא"כ קשה האיך משכח"ל דינא דר"מ בקוצר לשחת דמפסיק דלא חשיב אתחלתא דקצירה א"כ לפ"ז פטור גם מפאה כיון דלא חשיב קצירה וקי"ל דפיטור פאה אינו מפסיק ע"ז קאמר דס"ל כר"י ומשכח"ל הא דקאמר ר"מ דקוצר לשחת מפסיק כההיא דר"י דהנה ר"י ור"ש פליגי שם במס' מנחות דר"י ס"ל דקיצר לשחת קודם שהביא שליש אבל לבתר דהביא שליש אסור לקצור דחשיב אז קצירה ור"ש ס"ל דאפילו לאחר שהביא שליש מותר לקצור וכן פליגי בתוספתא במס' מנחות (פ' הנ"ל) לענין פאה דר"י ס"ל דלאחר שהביא שליש חייב בפאה ור"ש ס"ל דאפילו משהביא שליש פטור מן הפאה ומ"מ ס"ל לר"י דאפילו לבתר שהביא שליש דחייב בפאה מ"מ כשהתחיל עד שלא הביא שליש לפני העומר מסיים הקצירה לפני העומר וקוצר אפילו בשהביא שליש בחיוב פאה וא"כ משכח"ל הא דר"מ כר"י בשהתחיל עד שלא הביא שליש דמסיים וקוצר אפי' בשהביא שליש בחיוב פאה וכן הוא סגנון הענין כמה דר"י אומר חיוב בפאה מפסיק פי' דמשכח"ל אפי' חיוב בפאה דמפסיק כמו דמסיק בסמוך כן ר"מ אומר חייב בפאה מפסיק ומנ"ל דר"מ ס"ל ג"כ דע"כ אינו מפסיק אלא חיוב פאה ומסיק והא אשכחן דר"מ אמר חיוב בפאה מפסיק כהדא דתני אכלה גוביי כו' הכל מודים כו' מני הכל מודים ר"מ כו' אבל אם הוא חייב אפילו לא חרש מפסיק וס"ל ע"כ דבעינן חיוב בפאה להפסיק וע"כ דלא משכח"ל רק כדאמרינן דס"ל כר"י כדמסיק כמו דתנינן תמן אמר ר' יודן אימתי בזמן שהתחיל עד שלא הביא שליש אבל אם הביא שליש אסור להתחיל לקצור לפני העומר יקצור חייב בפאה פי' משום דבשהביא שליש חייב בפאה וחשוב קצירה ומ"מ בשהתחיל עד שלא הביא שליש מסיים הקצירה אפילו בחיוב פאה משהביא שליש ונמצא דע"כ ר"מ דס"ל דבקוצר לשחת מפסיק וס"ל דבעינן חיוב פאה וכיון דס"ל דקוצר לשחת לא חשיב קצירה א"כ היכי משכח"ל חייב פאה ע"כ דס"ל כר"י דבשהביא שליש אפילו בקוצר לשחת חייב בפאה ומ"מ בשהתחיל עד שלא הביא שליש מסיים הקצירה אפילו בשליש בחיוב פאה דהא ר"י ס"ל דבשליש חייב בפאה ומ"מ בקוצר לפני העומר בשלא הביא שליש מסיים אפילו בשהביא שליש בחיוב פאה כן אמר ר"ז בשם ר"א וע"ז פריך לי' ר"ז לר"א דמנ"ל דלר"י בשהתחיל קודם שהביא שליש מסיים הקצירה אפילו בשהביא שליש בחיוב פאה וס"ל כיון שהתחיל לקצור לפני העומר בשלא הביא שליש לא חשיב אתחלתא דקצירה ומסיים הקצירה לפני העומר אפילו בשהביא שליש בחיוב פאה מנ"ל דר"י ס"ל דהוי אז חיוב פאה אע"פ דר"י ס"ל בשהביא שליש דחייב בפאה הנ"מ בשהתחיל בשהביא שליש אבל אם התחיל עד שלא הביא שליש אז אפילו בשהביא שליש פטור מן הפאה ג"כ משום דלא חשיב אתחלתא דקצירה כיון שהתחיל קודם שהביא שליש כמו דס"ל לענין קצירה דלפני העומר דאם התחיל לפני הבאת שליש קוצר אפילו בשהביא שליש ולא חשיב קצירה כמו כן לא חשיב קצירה לענין פאה ג"כ דאזלינן בפאה ג"כ לבתר ההתחלה והיינו דמסיק ר"ז בעי כמה דר"י אמר התחיל עד שלא הביא שליש ואפילו הביא שליש פטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה. כן ר"מ אמר התחיל. עד שלא הביא שליש ואפילו הביא שליש פטור מן הלקט והשכחה והפאה א"כ קשה מנ"ל דר"מ ס"ל כר"י בזה ודע דהגר"א ז"ל בכ"י קדשו מחליף הגירסא וגרס כמה דר"י אמר חיוב בפאה כו' כן ר"מ אמר חיוב בפאה מפסיק כיי דתנינן אמר ר"י אימתי בזמן שהתחיל עד שלא הביא שליש כו' ודבר שהוא חייב בפאה מפסיק והא אשכחן דר"מ אמר חיוב בפאה מפסיק כהדא דתני אכלה גוביי כו' ולסגנון זה עולה פירושינו יותר יפה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף