מגן אברהם/אורח חיים/תרנה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:24, 26 ביוני 2023 מאת Sije (שיחה | תרומות) (הועתק מדף אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/גיטין/מא - קרדיט למשתמש:מי אדיר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגן אברהםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרנה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף




מפרשי המג"א
פרי מגדים מחצית השקל

טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


כתב רש"ל בתשובה אם י"ט ראשון בשבת אסור לשלוח עכו"ם מע"ש דהא א"א לשכור בקבלנות שצריך לומר בהדיא שיביאו בי"ט שני א"כ הוי אמירה לעכו"ם שבות ולולב בי"ט שני דרבנן וכ"ע מודו דלא דחינן דרבנן מקמי דרבנן עכ"ל משמע דלצורך י"ט ראשון מותר לומר לעכו"ם להביאו בשבת ואע"ג דס"ל לרש"ל דיש עכשיו רה"ר כמ"ש >>> סי' שמ"ה ס"ח בשמו מ"מ ס"ל דשרי לצורך מצוה כזו וצ"ע ואפשר דאתי למימר דאפי' למ"ד דל"ל ר"ה אסור לצורך י"ט שני וצ"ע אם מותר לשלוח לחבירו דאין אומרים חטא בשביל שיזכה חבירך ונ"ל דאם פשע במה שלא הכין לו לולב קודם יום טוב אסור לשלוח לו ואם לא פשע מותר[1] עי' סוף סי' ש"ו ואפשר כיון שהתירו לו חכמים אמירה לעכו"ם שרי בכל ענין עמ"ש סי' ש"ז ס"ה אפי' לצורך מצוה דרבנן וא"כ אפי' לצורך יום טוב שני שרי דקי"ל שאין לנו רה"ר:

כתב הרשב"א סי' רצ"ו ערבה שנתלשה ביום טוב שני אסור לטלטלה אפילו אין לו אחרת לצאת בה דמוקצה היא דשבות אפילו במקום מצוה אסרו ולעתים אפילו במקום כרת עכ"ל [ד"מ] ועססי' תרס"ד:

ונ"ל דאפי' ביום טוב ראשון אסור לטלטלה כמ"ש ססי' תקפ"ו אך אם נתלשה בי"ט ראשון מותרת בשני לכ"ע דלא חיישינן שיאמר לעכו"ם לתולשה דלא יעשה מצוה הבאה בעבירה עסי' תקט"ו:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >


שולי הגליון


  1. במשנה ברורה (סק"ג) הביא פסק המגן אברהם: ואם אין לחברו לולב והוא חוץ לתחום, אם אין לו מעות לקנות לעצמו, מותר לזה לשלחו. אבל אם יש ביכלתו לקנות, ופשע ולא קנה, אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך. ובשער הציון (סק"ה) תמה: ואיני יודע מה שייך בזה 'חטא', דהא אנו מצווין מטעם ערבות לראות שגם חברו בן ישראל יעשה מצוות התורה. ואם חסר לו, הרי הוא כאילו חסר לי. ומטעם זה אנו יכולים להוציא אחד לחברו בקידוש וכדומה. ונהי דחטא חברו מתחילה בזה שלא קנה הד' מינים מערב יום טוב, כדי שלא יצטרך ביום טוב לעבור על שבות של דבריהם, מכל מקום בדיעבד שלא קנה הלא הוא מחוייב בעצמו לשלוח סביביו על ידי עכו"ם להשיגו, וממילא כשם שהוא מחוייב להשיגו, כן אני מחוייב להמציא לו, ואין שייך בזה 'חטא'. ויש ליישב קצת, מכל מקום צריך עיון בדבר, עכ"ד. ועל דברי המשנה ברורה כתב להעיר בספר שארית אברהם (או"ח סימן יט), שלכאורה סברא זו שייכת בכל 'חטא כדי שיזכה חברך', ולמשל באופן שפשע אדם והניח פת בתנור סמוך לחשכה, הרי אם היה כאן היה דינו לעבור על שבות ולרדות את הפת כדי שלא לעבור על איסור דאורייתא באפייה, וכיון שאנו מצווים מטעם ערבות על קיום מצוותיו של זה - שוב כשם שהוא מחוייב לרדותה כך גם אני מחוייב לרדותה עבורו כדי שלא יעבור על איסור תורה. ומדברי המשנ"ב עולה שדין 'חטא כדי שיזכה חברך' ו'ערבות', וסבירא ליה שאין טעם לחלק בין 'פשע' ל'לא פשע' לגבי ערבות, ורק ב'חטא כדי שיזכה' יש לחלק בין פשע ללא פשע. והעיר זה על דברי השו"ת כתב סופר (או"ח סימן סב) שהשווה הדינים, ולמד ש'חטא כדי שיזכה חברך' הוא מדין 'ערבות'.