קרבן העדה/סנהדרין/ד/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:03, 26 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מאיימין על העדים. שלא יעידו עדות שקר:

מאומד. שהדעת נוטה שהוא כן:

עד מפי עד. שמענו עד מעיד בב"ד אחר:

דיני ממונות. אם העיד לחייב לזה ממון שלא כדין מחזירו לו ומתכפר:

דבר אחד כו'. אין זה מן האיום אלא פירושא קמפרש לקרא בדבר אחר:

לפיכך נברא אדם יחידי כו'. כל זה אמר להם לכך נברא יחידי להראותך שמאדם אחד נתישב מלואו של עולם:

רשויות הרבה. אלוהות הרבה יש וכל אחד ברא את שלו:

ולהגיד. לדורות הבאים:

בחותם אחד. חותם היינו אותו ברזל שהצורה חקוקה בו:

בשבילי נברא העולם. כלומר חשוב אני כעולם מלא לא אטרד עצמי מן העולם בעבירה אחת וימשך ממנה:

מה לנו ולצרה הזאת. להכניס ראשינו בדאגה זו ואפילו על האמת שמא אנו טועים מחמת השכחה:

והלא כבר נאמר. והוא עד וחייבין אתם להגיד מה שראיתם:

ושמא תאמרו מה לנו לחוב. להיות מחויבים בדמו של זה נוח לנו לעמוד באם לא יגיד:

הרי אומר באבוד רשעים רנה. ואם רשע הוא אין כאן עון כלל:

גמ' לא תאמרו. מאומד שהדעת נוטה שהוא הרגו שראיתם את זה רודף אחר חבירו וסייף בידו והלך חבירו לחורבה ונכנס זה אחריו לחורבה ואח"כ נכנסתם אתם לחורבה וראיתם חבירו הרוג וזה יוצא מן החורבה והדם מטפטף מן. הסייף לכך אתם אומרים שזה הרגו ואין זה עדות דבעינן שיהו העדים רואים בעיניהם ממש הרציחה:

אראה בנחמה. שבועה בלשון קצר כלומר לא אראה בנחמה אם לא ראיתי כו':

שאין דמך מסור בידי. שאסור לדון ד"נ מאומד:

היודע מחשבות. כ"ש מעשה אדם בסתר:

עד שהכישו נחש ומת. אע"ג שנשיכת הנחש שרפה היא וזה נתחייב בסייף ולא בשרפה חטא אחר היה בו שנתחייב בו שרפה ונשתלם ממנו כעת:

אדם נברא יחידי. ולא ברא שנים שלא יצטרך בנו לישא את אחותו:

שלא יהו מתגרות זו בזו:

לומר אבא גדול מאביך:

אנו בני צדיק. אבינו צדיק נברא לפיכך אנו צדיקים ואין אנו צריכים להתרחק מן העבירה כי לא נכשל בה:

ואתם בני רשעים. אין תוחלת לכם שיצא מכם זרע מעליא נמצא מתייאשים מן התשובה:

תתהפך כחומר חותם. בזמן התחייה תתהפך העפר הנעשה מהרקבון לחומר וע"י החותם יהיה לו צורה וינפח בו הרוח ויתיצבו כמי שהיו בלבושיהם:

ומפני מה שינה פרצופותיהן. יהיה השינוי בדבר אחר בגופו כדי שיהא ניכר גדולתו ולמה בפרצוף דוקא:

והולך לאשת חבירו. ויאמר אני הוא בעליך ולא תכירו במהירות עד לאחר הבדיקה משא"כ כשהשינוי בפרצוף הדבר ניכר מיד וכן ילך לשדה חבירו ויקח מה שירצה קודם שיתברר הדבר בסימנים שבסתר:

מראה ודעת מפני הגזלנים. כי אם לא יהיה שינוי בפרצוף ילך לבית חבירו ויקח מה שירצה והשומר לא ירגיש בדבר אם יהיה כל אחד יודע מה שבלב חבירו יחפש מצפוניו וידע היכן ממונו:

וקול מפני הערוה. שלא יתחלף לאשה בבעלה מפני הקול א"נ הא דקאמר וקול מפני הערוה היינו שמלבד שנים הראשונים שהם מפני הערוה מ"מ הם ג"כ לתקנת הגזלנים משא"כ קול אינו אלא מפני הערוה:

אפילו. תאינה או קמת חטים אין אחת דומה לחבירתה מפני הגזלנים שלא יאמר על של חבירו שלי הן:

כדי. שיהא תחלת כניסתו למצוה שמכין לצרכי שבת דאל"כ למה נברא באחרונה אע"ג שלא נצטוה על השבת אלו לא סרח קודם שבת נצטוה מיד בכל התורה:

כשמתקין הסעודה. לאחר שהתקין כל צרכי הסעודה מזמין האורחים כך הקב"ה לאחר שהתקין כל צרכי האדם ברא את האדם:

זה הקב"ה. שכל החכמות כלולות בו כאחד ובהם בנה העולם:

חצבה עמודיה. חלק הבריאה לשבעה ימים שגם בשבת ברא המנוחה:

מסכה יינה. עירב היין עם המים כך חלק הימים ונהרות ועירבן בארץ שיהיה בכל העולם כפי צורך קיום הנפשות לאכילה ולשתיה ושאר צרכיה להחיות בהם נפש כל חי:

מי פתי. אשר סר מכל הטובות האלה זה אדם וחוה שעברו על דעת המקום בורא כל אלה ושמעו לדברי נחש:

ויעבוד הרינה במחנה. ולא כתיב השמתה במחנה אלא ללמד במחנה היה שמחה אבל המקום ב"ה אמר כביכול הריני בצער על איבוד הנפש אשר יצרתי וכדתנן לקמן פ' נגמר הדין:

בצאת לפני החלוץ. אומר הודו לה' כל"ח ולא נאמר טוב בהודאה זו ללמדך שאף מפלת רשעים אינה שמחה לפני המקום ב"ה:

הדרן עלך פרק אחד דיני ממונות
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף