קרבן העדה/גיטין/א/ב

קרבן העדה גיטין א ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מרקם. עד סוף העולם למזרח הוי מדינת הים:

ורקם. עצמה נידונת כמזרח העולם ולא כא"י והמביא מרקם צ"ל בפ"נ וכן כולם רקם למזרחו של א"י ואשקלון לדרומה ועכו לצפונה אבל מערבו של א"י אין צריך גבול שהים הגדול גבולה כדכתיב וגבול ים והיה לכם הים הגדול:

מרקם למזרח וכו'. מסיפא דייק דתנן ועכו כצפון ובבל לצפונה דארץ ישראל קיימא דכתיב ויאמר ה' אלי מצפון תפתח הרעה:

גמ' ה"ג רי"א לציפורי' אתון אמרין בשם רבי אף המביא וכו':

ואפי' תימא חולקין על דבדי ר"י. והיינו רבי מאיר דתנן רמ"א עכו כארץ ישראל לגיטין:

שמא מבבל לכאן. בתמיה וכי פליג ר"מ גם אבבל דהוי כא"י:

משכונה לשכונה. בבבל צ"ל בפ"נ. סתם שכונה שלש בתים:

עשינו עצמינו כא"י לגיטין. כרב דלא פסק' תורה מיום גלות יכני' שהחרש והמסגר גלה עמהם וכיון דשכיחא מתיבת' ליכא למיחש למידי:

בעא. הקשו לפני רב קושיא רבי יוחנן לציפוראי ממתני' ה"ג בעא מיחזר ביה. ורצה לחזור ולפסוק כשמואל דאף בבבל צ"ל בפ"נ וא"ל רב כהנא ומה נעשה לנשים שכבר נישאו בגיטין הבאים ממקומות אחרי' ולא אמר השליח בפ"נ וכי נפסלם ונוציא לעז על בניה':

א"ל ומה בידך. ומה בכך אם יבא הבעל ויערער הא גם אז יכול השליח לומר וליכא לעז על בניהם שיאמרו לאחר שנתן אמר בפ"נ:

ומשני דהוא. רב כהנא סובר כהא דר' דאם לא אמר בפ"נ בשעת הנתונה הולד ממזר אפי' לא ערער הבעל דה"ל משנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין:

תצא בי"ג דבר. המוזכרים במתני' לקמן פ' הזורק גבי הכותב לשום מלכות שאינה הוגנת:

הכל מודים שאם בא. הבעל וערער על גט שאמר השליח בפ"נ שערעורו בטל:

עד. כאן שמעינן שאם ערער משניסת הוא דערעורו בטל ערער עד שלא ניסת וניסת מהו שיהא ערעורו קיים מי אמרי' דלכך תקנו שיהא השליח נאמן משום תקנת בניה מן השני הלכך עד שלא ניסת ערעור קיים או דלמא משום תקנות עגונו' הקילו רבנן ול"ש משניס' ול"ש עד שלא ניסת:

נשמעינה מן הדא. תא שמע:

ואל תזקק. האשה לעדים אם יקרא עליו ערער:

שאם בא. הבעל וערער ערעורו בטל וה"ק הואיל ויצא המעשה בהיתר שאמר בפ"נ יצא דהא מיהת מהני שאין הבעל יכול לערער:

שמא צ"ל בפ"נ. בתמיה ואפ"ה מהני ש"מ דלא פלוג חכמים ולעולם האמינו לשליח יותר מבעל ה"נ ל"ש ערער קודם שניסת או לאחר שניסת ערעורו בטל:

הלכה כר"מ בגיטין. דעכו כא"י לגיטין:

וא"ל. רבי עקב למה חרה לך על אמרי הלכה כר"מ משום דמלתא דפשיטא היא:

דיתמר. דאתה אומר הלכה כדברי המיקל בדברי סופרים ובפ"נ תקנת חכמים היא ואינו כן דלאו מלתא דפשיטא היא דסברוהו למימר דוקא ביחיד לגבי יחיד הוא דהלכה כדברי המיקל אבל יחיד נגד רבים הלכה כרבים והכא אף על גב דרבים פליגי עלי' דרבי מאיר אפילו הכא הלכה כרבי מאיר:

המוכר עבדו לעכו יצא לתירו'. דעכו ת"ל ותנן לקמן פ' השולח המוכר עבדו לת"ל יצא בן חורין:

בעא ואפי' מעכו לעכו. דעכו חציו א"י וחציו ת"ל כדמסיק ומיבעיא אם מכר מצד זה של עכו לצד זה מהו מי אמרינן לגבי ארץ חשבינן צד השני כח"ל אבל לגבי ח"ל חשבינן לי' כארץ אודלמא לכל מילי חשבינן לי' כח"ל:

ואתיא. בעי' דר' ישמעאל כי האי דאריב"א וכו' וכדפרישי':

מן תרין. עובדיי. משני מעשים דמייתי בסמוך משמיה דר' מוכח דעכו יש בה מא"י ויש בה מת"ל:

תמתון. ראה אותן אוכלי' פת נקי' א"ל מפני מה אתם לותתין החטין שהקמח נעשה יפה והלא מכשירין החטין וכשנותנין אותן לטוחן ע"ה מיטמאין ואסור לגרום טומאה לתבואת א"י:

ואנן שלקין. והם שולקין ביצי' ומבשלין במימיהון:

סברין מימר. סברוהו למימר שהוא דורש מי שלקו' של ביצי' אינן מכשירין והוא לא אמר אלא מים שבביצי' עצמן אינן מכשירין:

שלא יהא תלמיד מורה הוריי'. אא"כ נטל רשות מרבו וכי יהיב ליה רבו רשותא מידק דייק בי' שיהא דבריו ברורים ולא יטעו השומעין את דבריו:

אפי' כהלכה אין הורייתו הוריי'. לענין דיני ממונות קאמר דיכול לחזור ולטעון והמודה בפניו לא הוי הודאה בפני ב"ד א"נ אף באיסור והיתר קאמר דקיי"ל חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר והוראת תלמיד לאו הוראה ויכול חכם להתיר מה שאסר:

חייב מיתה. בידי שמים:

אינו מוציא שבתו. שבוע זו ימות:

שכל תלמיד וכו'. ודומיא דבני אהרן שמתו מיד כשהורו בפני משה רבן:

כמחנה ישראל. דכתיב ומשה יקח את האהל וגו' והיה כל מבקש ה' יצא אל משה מחוץ למחנה והיו אסורי' להורו' מפני כבוד משה:

ייתי עלי. יבא עלי כך וכך שלא ידעתי שאין המקום הזה רחוק מציפורי שלש פרסאות:

מן. אותו זמן שנודע לו שאינו רחוק ג' פרסאו' מאז והלאה שוב לא הורה במקום ההוא:

חמא. ראה אדם אחד שהוא עומד למעלה מסלע אשר בעכו ומאותו סלע ולהלן הוא ח"ל:

א"ל. אין אתה בנו של פלוני כהן ואיך אתה יוצא לארץ העמים שהיא מטמאה:

א"ל. אביו הי' גבה עינים כלומר הלך אחר עיניו לזנות:

ונשא אשה. זונה שאינה הוגנת לו וממנה נולד והרי הוא חלל ש"מ שיש מקום בעכו שהוא ח"ל והיינו מכיפתא ולעילא:

עיירות שבתחו' ציפורין. וגם בתחו' עכו וסמוכו' לעכו יותר מציפורי שהן תוך התחום שבין עכו לציפורי ותניא בתוספתא דפרקין עכו ותחומוה כא"י לגיטין דר"מ וחכ"א עכו ותחומיה כח"ל לגיטין:

מה את עביד לון. מיבעיא לי' אם הם כעכו והם כח"ל לשאר דברים חוץ מגיטין או כציפורי והם כא"י לכל דבריהם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף