קרבן העדה/סוטה/ד/ה

קרבן העדה סוטה ד ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אלו שב"ד מקנין להן. אם רואים אותן שמתנהגות בפריצות:

לא להשקותה אמרו. דהא בעינן והביא האיש את אשתו וליכא ובעלה נמי לכשיבא אינו יכול להשקותה בקינוי זה דבעינן וקנא את אשתו והיא המקנא ישקנה ור"י סובר לא בעינן וקנא והביא:

גמ' בני ישראל ויקנא. מנ"ל שב"ד מקנאין שנאמר דבר אל בני ישראל פעמים שבני ישראל והוא הב"ד מקנאין כגון אלו השנויים במתני' כן הוא ברבה פ' נשא:

ופריך ויסקינה. כשם שהב"ד מקנין אותן כך ישקו אותן ולמה תנן בסיפא לא להשקותה וכו':

ומשני גזירת הכתוב היא. דכתיב והביא האיש את אשתו דוקא האיש מביא ולא הב"ד:

ופריך ולא יקנאו לה. הב"ד כשם שאינן משקין אותה:

התורה אמרה וקינא את אשתו. תרי זימנא למדרש מיניה אפילו מקצת אשתו ומרבינן אפילו בית דין:

ביאת פסולין. כגון הנך דקחשיב בסמוך:

מנין שהיא פוסלת אותן מתרומת בית אביה. אם היא בת כהן:

ה"ג שהיא פוסלת אם מאשת איש חמורה היא אם מאלמנה לכה"ג שאני פסולי כהונה הצד וכו'. וה"פ אם מאשת איש נילף דכתיב ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל כיון שנבעלה לפסול לה פסלה דהאי קרא מיותר ומוקי ליה בא"א וכדאמרינן בבבלי ביבמות פ"ז וקאמר דליכא למילף מא"א שהיא חמורה שחייבין עליה מיתת ב"ד לכך נפסלת מן התרומה בביאת זר ומאלמנה לכ"ג דכתיב ולא יחלל זרעו בעמיו בשני חילולין הכתוב. מדבר אחד לה ואחד לזרעה וכיון שנבעלת לכה"ג הרי היא חללה ואסורה בתרומה נמי ליכא למילף דשאני אסורי כהונה דחמירא:

הצד השוה בהן. כלומר אלא נילף מבינייהו מא"א ומאלמנה לכה"ג במה הצד:

הצד השוה שבהן. שזרען פסול וביאתן פוסלת אף אני אביא כל שזרעו פסול ביאתו פוסלת וכל שאין זרעו פסול אין ביאתו פוסלת:

בן ט' שנים ויום אחד. שהוא גר עמוני וכו' דזרעו אסורין לבא בקהל:

מצרי ואדומי. עד דור שלישי בעשה:

חלל. בנו פסול לכהונה:

נתין וכותי. בלא תתחתן בם דקסבר כותי' גירי אריות הם וקסברי גוי ועבד הבא על בת ישראל בנו פסול:

פוסל מן הכהונה. אם בת כהן היא מן תרומה דבי נשא ולוי' וישראלית להנשא לכהן:

כל שזרעו פסול וכו'. למעוטי מצרי שני דלת"ק כיון דאיסו' עשה הוא פוסל ולר"י כיון שאין זרעו פסול דהא מצרי שלישי מותר לבא בקהל:

כל שאת מותר בבתו וכו'. ואיכא בין ר"י לרשב"ג גר עמוני ומואבי דבתו כשרה לר"י כיון שמקצת זרעו פסול דהיינו בנו פוסל ולרשב"ג אינו פוסל כיון דמקצת זרעו כשר:

הדרן עלך פרק ארוסה

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף