קרבן העדה/כתובות/ה/ח

קרבן העדה כתובות ה ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' המורד'. מתשמיש אבל ממלאכה כופין אותה לעשות מלאכה ולא דיינינן לה כמורדת:

טרפעיקים. כל טרפעיק משקל ו' שעורי' של כסף צרוף:

עד כנגד כתובתה. ואח"כ נותן לה גט ויוצאת בלא כתובה אבל אינו משהה אותה כדי לפחות על הנכסים שנפלו לה מבית אביה ולהפסידה:

שלשה דינרים. בגמ' מפרש מ"ש הוא מינה דידה:

גמ' ופריך הכא. באישה מורד תנן שמוסיפין לה ג' דינרים ובאשה המורדת תנן ברישא שפוחתין לה שבעה דינרין בשבת:

היא ע"י שהיא חייבת. לעשות לבעלה שבע מלאכות כדתנן לעיל בפרקין לפיכך פוחתין לה שבעה דינרין:

והוא ע"י שהוא חייב. לאשתו שלשה שארה כסותה ועונתה לפיכך מוסיפין לה שלשה:

ופריך הגע עצמך. אמור לנפשך איך תנן סתמא בדידה שבעה הא בהכניסה לו שפחות אין לפחות לה כלום שאינה חייבת לפחות לו שום מלאכה א"נ קשיא ליה א"כ בהכניסה לו שפחות אין פוחתין לה כלום מה הועילו חכמים בתקנתן:

הגע עצמך שהתנה וכו'. ותו אם התנה הבעל שלא יתחייב בשאר כסות ועונה כדאמרי' לעיל בפרקין שיכול הבעל להתנות על כך לדבריך לא יוסיפו לה כלום כשמורד הבעל בתמיה וכי לא ראוי לקנוס על כך:

מאי כדון. מעתה מ"ט יש בדבר:

כיי. כי האי דאמר ר"י:

צערו של איש. בבטול עונתו הוא יותר מדידה לפיכך פוחתין לה יותר:

ותאלצהו. ל' דוחק ומצוקה:

מאי ותאלצהו. הא כבר כתיב ויהי כי הציקה לו:

שהיתה שומטת עצמה מתחתיו. בשעת תשמיש:

היא לא קצרה נפשה למות. ש"מ דצערו של איש מרובה:

וי"א. דמכאן אין ראיה לכך לא קצרה נפשה לפי שזנתה מאחרים:

ופריך כ"ש דתבעה. אלו זנתה מאחרים כ"ש שהיה לה לתבוע תשמיש שמשון:

האבר הזה. אבר התשמיש:

הרעיבתו. תאותו נחלשת והוא שבע:

השביעתו. בתשמיש תאותו מתחזקת והוא רעב ומתאוה תמיד:

וכר"א. דאמר לעיל במתני' שיש עונה קבועה לכל אחד מיבעיא לן אשת הספן המורדת פוחתין לה כל שבת שבעה דינרין או דלמא כל ששה חדשים שבעה דינרין דהא אין הפחת אלא משום ביטול תשמיש ועונתו אחת לששה חדשים:

נשמעינה מן הדא. תא שמע:

מה אנן קיימין. במאי עסקינן:

התורה המרדתו עליו. הא מן התורה אסורה לו:

הרי אינה ראוי' למרוד. באותו זמן ואפ"ה כותבין כדי לפחות כתובתה הואיל שכבר מרדה בעת טהרתה לפי שאין לו פת בסלו:

וכא פוחת. ה"נ ספן לר"א מיד שהתחילה למרוד פוחתין לה כל שבת שבעה דינרין דאין לו פת בסלו:

מפרא פרנון. מתוספת כתובה דידה ולת"ק מיבעיא ליה וי"מ מפרא פרנון היינו נכסי מלוג שלה:

לא אמר. לא פליגי ר' יוסי וחכמים אלא בירושה שהיא דבר שאינו מצוי אבל תוספת כתובה לדברי הכל פוחתין:

ה"ג ה"ק בשם שמואל אין כותבין וכו':

כאן כמשנה הראשונה. שאמרו מצות יבום קודמת למצות חליצה שהיו מכוונין לשם מצוה לפיכך תני ר"ח כותבין אגרת מרד על שומרת יבם:

כאן. הא דאמר שמואל אין כותבין היינו למשנה אחרונה שראו שאין מכוונין לשם מצוה ואמרו מצות חליצה קודמת:

אפי' תימר כן. דאף מאי דתני ר"ח הוא למשנה אחרונה ליכא נפקא מיניה לדינא דעכשיו אין כותבין אגרת מרד כלל:

ה"ג ב"ד שאחריהן אמרו מתרין בה ד' שבתות וכו'. וה"פ ב"ד שלאחר ר"י ור"י תקנו שמתרין בה ד' שבתות ואח"כ מפסדת כתובתה ואפי' שומרת יבם וכ"ה בתוספתא בפרקין רבותינו תקנו שיהא מתרין בה ד' שבתות ואח"כ מפסדת כתובתה אפי' היא ק' מנה אחת ארוסה ואחת נשואה ואחת שומרת יבם אפי' נדה אפי' חולה:

אין לה בליות. בגדים שהכניסה לו בנדונייתה שמאום עליו בכתובתה ועדיין הבלאות קיימין תפסיד אותם:

ומורדת יש לה. בלאות הקיימין:

אילין דכתבין. הנך שכותבין בשטרות קודם החופה אם שנא הוא אותה אחר החופה או אם תשנא היא אותו יותן לה כך וכך תנאי ממון הוא יכל תנאי שבממון קיים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף