קרבן העדה/יבמות/יג/ז

קרבן העדה יבמות יג ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' תצא משום אחות אשה. ופטורה מן החליצה ומן היבום:

וכן שתי חרשות. דאין לחרשת נישואי דאורייתא דלאו בת דעת היא אלא רבנן תקינו לה נישואין דלא תהוי פנויה לעולם וינהגו בה מנהג הפקר:

מת בעלה של גדולה. ונפלה לפני בעל הקטנה זיקתה של הגדולה אוסרת הקטנה עליו דנישואיה דרבנן והויא לה אחות זקוקתו מה יעשו:

רא"א מלמדין את הקטנה שתמאן בו. ותעקור נשואיה ויהא מייבם את הגדולה:

רג"א. אין זיקת הגדולה אוסרת את הקטנה דלא אלימא זיקה לאסור אשתו עליו הלכך אם מיאנה מוטב ותתייבם הגדולה ואם לאו תמתין הקטנה אצלו עד שתגדיל ויהיו נשואיה נשואין גמורין ותצא הלזו משום אחות אשה אבל מיחליץ לגדולה לא דפסל את הקטנה עליו משום אחות חלוצתו:

אי לו. אוי לו שמוציא את אשתו בגט ואין מלמדין אותה למאן דלעול' יתרחק אדם מן המיאונין ומיתב נמי לא יתבי תותי' דקסבר יש זיקה אלא תצא בגט וזו לא תתייבם דה"ל אחות גרושתו אלא תצא בחליצה:

גמ' ר' יודן וכו' עד אלא ארוסות ל"ג:

כקניינו של זו וכו'. הא דתנן במתני' שתי יתומות קטנות תצא הלזו משום אחות אשה היינו טעמא דשני הקנייני' שוין ונדחית היבמה מפני קניינה של אשתו וכן הטעם בשתי חרשות:

ופריך ולא כן תני. במתני' בסיפא קטנה וחרשת אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה וכן תני ר"ח קטנה וחרשת מת בעל הקטנה בעל החרשת מוציאה בגט וכו' שמעינן מיהת דאין קנין קטנה וחרשת שוין וקסבר הא דקאמר כקניינה של זו וכו' אקניין קטנה וחרשת קאי דקנין שניהן שוין ואגב גררא מפרש לכולא ברייתא דר"ח:

ה"ג תמתין עד שתגדיל ותחלוץ מיד. וה"פ קשיא לי אר"ח דתני תמתין עד שתחלוץ ולמה לא תחלוץ מיד:

ומשני לית יכיל. אי אפשר שתחלוץ מיד משום רבי מאיר דאמר רבי מאיר קטנה לא חולצת ולא מתייבמת שמא תימצא איילונית נמצא שאין קנין אחיו כלום ואינה פוטרת צרתה בחליצתה:

מת בעל החרשת וכו'. סיומא דברייתא דר"ח היא:

והחרש' אסורה איסור עולם. דלאו בת חליצה היא:

מפני תקנת'. דאי אמרת לא תפטר בגט אין לה תקנה לעולם ונשואי חרשת דרבנן לפיכך הקילו בה:

כיני מתני'. כן צריך להיות בברייתא דר"ח מת בעל החרשת הקטנה תמתין ותגיע לפרק לי"ב שנה ויום אחד ותנשא לו משנעשית גדולה דאפי' להנשא לו מותרת דזיקת חרשת דרבנן ואין אוסרין עליו את אשתו בשבילה אלא תמתין עד שתגדיל ותנשא ותצא החרשת משום אחות אשה ל"א אמתני' קאי אדברי ר"ג וצריך להיות תמתין עד שתגדיל ותנשא ותצא הלזו משום אחות אשה אבל אי לא בעל משגדלה לא נפטרה אחותה הגדולה דקידושי קמאי לאו כלום נינהו וא"ר לעזר שאין צורך להגיה ותנשא אלא אפי' אירסה לאחר שגדלה סגי ונפטרה אחותה אע"ג דקדמה זיקה לקידושין וכדמסיק ר' יוחנן ולשון זה עיקר:

ה"ג דאר"י זו דברי ר"ג:

נפטרה יבמתו מן החליצה ומן היבו'. דאתיא קידושין ומבטלי לזיקה:

הוי. הרי הא דתנן פ' החולץ שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה וכו' מת היבם מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה אתי' דלא כר"ג דאומר אף הקידושין לחוד מבטלין הזיקה:

ופריך ר"ל אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו ואת אמר הכין. דהלכה כר' ליעזר אם מיאנה מיאנה הא לר' ליעזר לא שייך לשון אם מיאנה מיאנה:

ר"ז ר"ח וכו'. כלומר אלא אר"ז וכו'. הלכה כר"י אם מיאנה מיאנה:

ופריך רי"א אי לו על אשתו וכו' ואת אמר הכין. הא גם לר"י לא שייך לשון אם מיאנה מיאנה:

ר' הילא וכו'. אלא א"ר הילא:

הלכה כר"ג ומודה ר"י לר"ג. כלומר ולא פליג אדר"ג אלא מוסיף שאם אינו רוצה לעגן את היבמה ואת הקטנה שתמתין מוציא את אשתו בגט וכו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף