קרבן העדה/יבמות/ב/יא

קרבן העדה יבמות ב יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. וטעמא מפורש בגיטין לפי שאין בקיאין לשמה א"נ לפי שאין עדים מצויין לקיימו:

לא ישא אשתו. הואיל ואדיבוריה סמכינן:

מת הרגתיו וכו'. הואיל ועל פי עדותו נשאת איכא לזות שפתים שמא עיניו נתן בה והעיד שקר אבל לאחר תנשא דאשה נשאת בעד אחד:

רי"א הרגתיו לא תנשא אשתו. על פיו אפי' לאחר ובגמ' מפרש טעמא:

הרגנוהו. באומר אני הייתי עם הורגיו אבל אני לא הרגתיו:

גמ' מהו נאמן. קאי אהא דתנן בקידושין פ' האומר קידשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה ובא אחד ואמר אני קידשתיה נאמן ומיבעיא ליה לענין מאי נאמן ופשיט דפליגי בה שמואל ואסי ומייתי לה הכא משום דפריך עלה ממתניתין:

נאמן ליתן גט. סמכינן עליו שהוא קידשה ומותרת להנשא לכל אדם בגט זה דאין אדם חוטא ולא לו אבל הוא עצמו אסור לישאנה דאימא יצרו תקפו ומשקר:

אסי אמר. נאמן אף לכנסה דלא חציף אינש למימר לפני האב אני הוא שקבלת הקידושין ממני דלמא מכחיש ליה ואמר ידענא דלאו את יהבת לי הקידושין ולא הועיל כלום:

ואין למידין ממנו דבר אחר. דדוקא בעגונה הוא שהקילו חכמים להאמינו אבל לא בדבר אחר:

לא כל הימנו. לאו כל כמיניה לירד לתוך השדה דדלמא לאו דידיה הוא ויתלוש ויאכל:

אף בקידושין כן. האשה שאמרה נתקדשתי ואיני יודע למי נתקדשתי ובא אחד ואמר אני קידשתיה לא כל הימנו וכ"ה בבבלי פ' האומר. וה"פ אינו נאמן לכנוס דאינו מירתת שיודע שתחפה עליו ותתרצה בו ותכחיש את כל הבא לומר אני הוא שקידשתיה משא"כ באב שאינו חשוד לשקר כדי לחפות עליו:

מתני' קשיא לרב. ולאמוראי דסברי כוותיה דנאמן לכנוס:

לא ישא את אשתו. כיון דאדיבוריה סמכינן חיישינן שמא משקר דיצרו תקפו:

ומשני תמן. במתני' דהכא כיון דהוחזקה אשת איש בפני כל אדם שהרי הכל יודעין שהיתה נשואה וע"י גט זה באנו להוציאה מחזקתה הלכך לא ישאנה משום לזות שפתים וחשדא:

ברם הכא. אבל התם בקידושין לא הוחזקה לאשת איש אלא בפני שנים שראו שנתקדשה שהרי לא נודע הדבר אלא ע"פ דבורו דאביה אמרינן אפשר כשיבואו אלו עדים גם הם יעידו שלזה נתקדשה ולא מרעינן לחזקה שמעולם לא הוחזקה שנתקדשה לאחר הלכך נאמן אפי' לכנוס:

ה"ג מתניתא פליגי על שמואל וכ"ה בקידושין. וה"פ סיפא דמתני' דקידושין קשיא לשמואל דתנן אם רצו אחד נותן גט וא' כונס ש"מ דנישאת ע"פ דבורו:

ומשני פתר לה. שמואל מפרש למשנתינו בשאומר האב לאחד מאלו שנים קידשתי בתי ואיני יודע איזהו הלכך כשאחד נותן גט השני מותר לכונסה ממה נפשך:

ה"ג קדם אחד מהן וכנס מוציאין מידו וכ"ה בקידושין וכ"ה גי' הה"מ. וה"פ הא דתנן בקידושין אם רצו אחד נותן גט וא' כונס קאי אהיכא שקדם אחד מהן וכנס קודם שנתן השני גט מוציאין מידו דבאיסורא נשאה ועבר על דברי חכמים לפיכך צריכה גט משניהם:

הדא דאת אמר. לא אמרן דאם קדם וכנס מוציאין מידו אלא כשבאו שניהם בבת אחת או אפי' בזה אחר זה קודם שהתירוה להנשא לאחד מהם:

לא כל הימנו. לאוסרה על הראשון שכבר כנסה:

ותני כן. ותניא נמי הכי:

מה נפשך. אמתני' קאי לפרושי מילתיה דר' יהודה דאמר הרגתיו לא תנשא אשתו ממ"נ אם אמת שהרגו אינו נאמן להעיד דהחשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו כ"ש כשהוא עצמו אומר שהוא רשע:

לא קטליה. אם אין אנו מאמינים לו שהרגו א"כ עדיין חי ולמה תנשא:

ה"ג הרגנוהו סייעתיה קטליה. וה"פ לכך נאמן לומר הרגנוהו דמתרצין דבריו שרצונו לומר שחביריו הרגוהו והוא עמד על גבן לפיכך תנשא לאחרים דנאמן אבל הוא לא ישאנה הואיל וסמכינן אדיבורי':

והלא לא אמר. לא כך אמר הרגתיו אלא אמר הרגנוהו בלוד וכוונתו שהיה עם הורגיו אבל הוא לא נגע בו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף