קרבן העדה/יבמות/א/ה

קרבן העדה יבמות א ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שש עריות חמורות מאלו. ומה היא חומרא שלהן שנשואו' לאחרים ואינן יכולות להנשא לאחיו של זה מאביו ואם מתו בעליהן שהן נכרים אצל זה צרותיהן מותרות להנשא לזה שאין צרת ערוה אסורה אלא בנופלת לפניו לייבום מאחיו:

אמו. אינה יכולה להנשא לאחיו מאביו שהרי היא לו אשת אב. אשת אביו ואשת אחיו מאביו. שהיה לו בנים ואחות אביו כולן אסורות לאחיו כמו שאסורות עליו ואין בהן צד יבום על זה לעולם ואם נשאום אחרים ולהם נשים אחרות ומתו צרותיהן מותרות להנשא לזה וכן אם נשא אותם אחיו בעבירה ומת בלא בנים צרותיהן מותרות:

גמ' ה"ג מה אינהו חמורות. וה"פ דפריך במה חמורות אלו מהנך השנויות ברישא הא שניהם בכרת והולד ממזר:

ומשני מהו חמורות שאינן וכו'. כדפרשתי במתני' ותני ר"ח כן. ותניא נמי הכי:

וכולן. שש עריות השנויות במתני' אם יכולות להנשא לאחין שלא בעבירה. כגון אמו אנוסת אביו צרותיהן פטורות וכו':

אין צרה אלא מאח בלבד. אבל אצל אחרים אין צרה וכדפרישית במתני' ותהא צרה מן השוק. מי שיש לו שתי נשים ואחת מהן אסורה על אדם אחד איסור ערוה תהא גם צרתה אסורה עליו דכתיב ואשה אל אחותה לא תקח לצרור כל שהיא צרת ערוה תהא אסורה עליו:

אר"י. וכי לא שמע ר' ירמיה הא דתני ר"ח שאין צרה אלא מאח בלבד:

לא שמיע ליה. ותו קשיא וכי לא שמע מתני' דש"מ שאין צרה אלא מאח:

חזר ר' יוסי ואמר אין שמיע ליה לר' ירמיה משנתינו וברייתא דר"ח אלא קושייתו כאדם השומע דבר ומתמיה מאי טעמו של דבר זה:

הבא על הצרה. צרת ערוה:

אלו אפשר לצרה בלא אשת אח. דנימא דלצרור קאי אפי' על איש נכרי הנשוי לערוה שצרתה אסורה וא"כ ע"כ לומר דאינה אלא בלאו:

יאות. שפיר בעי ר' ירמיה כיון דצרת ערוה באשת אח מלצרור ילפינן מי אמרי' דהיא נמי בלאו כצרה דעלמא או דלמא כיון דאסורה לו הדרא למילתא קמייתא והיא בכרת אבל השתא דאפשר לאשת אח בלא צרה אבל אי אפשר צרה בלא אשת אח ולא קאי לצרור אלא אאשת אח מהיכא תיתי לומר דאינה בכרת דהא ודאי הדרא למילתא קמייתא:

איפשר לצרה בלא אשת אח. בתמיה:

ואשת אח לאו יבמתו היא. אמתני' קאי דתנן אשת אחיו בכלל שש עריות החמורות וקשיא לי אשת אח הא שריא ליה:

ומשני תיפתר. תפרש למשנתינו דאיירי באשת אח שיש לו בנים שאסורה לכל אחיו מאביו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף