פני משה/תענית/ד/ג

פני משה תענית ד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ביום הראשון. של שבוע קורין בראשית יהי רקיע לפי שאין בפרשת בראשית לבדה ט' פסוקים כדי קריאת כהן לוי וישראל וכן כולם ובששי תוצא הארץ ויכלו לפי שאין בפ' תוצא הארץ אלא ח' פסוקים לפיכך קורין ויכלו:

פרשה גדולה קורין אותה בשנים בפ' בראשית לאחר שקרא הראשון שלשה פסוקים חוזר השני וקורא פסוק השלישי שקרא הראשון ומשלים פ' בראשית והשלישי קורא יהי רקיע:

בשני הראשון קורא יהי רקיע ושנים קוראין יקוו המים וכן כולם:

בשחרית וכו'. הכא מיירי בשאר מעמדות שהיו בא"י חוץ לירושלים שהן היו קוראין במעשה בראשית כמשפטן אפי' ביום שיש בו קרבן מוסף דהא אינהו לא טרידי אבל המעמדות שהיו בירושלים ביום שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין במוסף במעשה בראשית כדתנן לקמן קרבן מוסף אין בו במנחה והשתא קרבן מוסף דחי מעמד דמנחה דלאו דידיה הוא מעמד דידיה לא כל שכן:

בשחרית ובמוסף וכו'. ה"ק בשחרית ובמוסף הוא דמביאין ס"ת וקורין פרשה גדולה בשני' וקטנה ביחיד אבל במנחה אין מביאין ספר תורה מפני טורח התענית אלא נכנסין וקורין ע"פ כקורין את שמע:

ערב שבת במנחה לא היו נכנסין. לבה"כ ולא היו קורין כלל מפני כבוד השבת שהיו טרודין לתקן צרכי השבת:

מתני' כל יום שיש בו הלל. כגון ימי חנוכה שיש בהן הלל ואין בהם מוסף אותן שהיו במעמד לא' היו קורין שום פרשה בשחרית לפי שלא היה להם פנאי לעשות המעמד והלל דוחה אותו:

קרבן מוסף אין בו נעילה. ראש חדש שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין שום פרשה בנעילה בירושלים וכל שכן שלא היו קורין פרשה במוסף עצמו ולא במנחה שהיא קודם לפי שהיו טרודין במוסף שיש בו להקריב יותר מתמיד שהוא אחד:

וקרבן עצים אין בו מנחה. כלומר יום שיש בו קרבן עצים כבמתני' דלקמן ואין בו קרבן מוסף דוחה מעמד של מנחה אבל לא של נעילה דברי ר' עקיבא:

אמר לו בן עזאי כך היה ר' יהושע שונה קרבן מוסף דוחה מעמד דמנחה וקרבן עצים דוחה אף מעמד דנעילה וכ"ש שדוחה מעמד דמנחה שקרבן עצים היה קרב קודם תמיד של בין הערבים ואם דוחה מעמד של נעילה כ"ש שדוחה של מנחה הסמוך לו:

חזר ר"ע להיות שונה כדברי בן עזאי. ומשום דקרבן מוסף מדברי תורה הוא ודין הוא שלא ידחה אלא מעמד דמנחה דליכא למיחש דלמא מידחי קרבן דדברי תורה לא בעי חיזוק אבל קרבן עצים אע"פ שתקנת נביאים היא כדברי סופרים דמי ובעי חיזוק ודין הוא דלידחי מעמד דמנחה ודנעילה כי היכי דלא לידחי לקרבן עצים:

גמ' שלשה קרויות שבתורה. בשני וחמישי ובשבת במנחה שתקנו שלשה קרוין בתורה לא יפחתו מלקרות עשרה פסוקים:

כנגד עשרת הדברות. צריך שיהיו עשרה פסוקים:

והא תנינן וכו' והא לית בהון אלא תמניא. חמשה בפרשת בראשית ושלשה. ביהי רקיע:

איתפלגון כהנא ואסא. היכי עבדי:

חד אמר חוזר. כדמפרש לקמיה חוזר שני פסוקים ומתחיל בפסוק השלישי שקרא הראשון ועוד שני פסוקים שלאחריו הרי שלשה פסוקים שבפרשת בראשית קורין שנים:

ומ"ד חותך. מפסיק הפסוק החמישי לשנים לפי שנחשב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד לפסוק בפני עצמו וקורא וירא אלהים ויקרא אלהים וגו' הן כשני פסוקים הרי ג' והא תני בשני יהי רקיע יקיו המים וכו'. ולית בהו אלא ז' פסוקים ולמ"ד חוזר ניחא שהשלישי חוזר לשני הפסוקים שקרא השני וקורא ג' פסוקים אלא למ"ד חותך הפסוק האחרון לשני פסוקים לפי שויהי ערב וגו' הוא כפסוק בפני עצמו קשיא דאפילו חותך הוא אכתי לית ביה שלשה פסוקים שהרי יקוו המים אין בו אלא ה' פסוקים עם ויהי ערב ואם חותך הוא יש כאן חמשה פסוקים ולא יותר שהרי אתה אומר חותך לפני ויהי ערב והיאך קורין בו שנים:

והרי פ' עמלק. שקורין בפורים ואין בו אלא ט' פסוקים:

שנייא היא. שהוא סדרו של יום. וענין בפני עצמו הוא:

והא תני המפטיר בנביא לא יפחות מכ"א פסוקים כנגד ז' קרואים ג' פסוקים כנגד כל אחד:

וחסר כאן וה"ג במגילה פ"ד בהלכה ב' ויהיו עשרים וג' תלתא עשרה ותלתא עשרה וחד ג'. כלומר למאי דאמרת דכל היכא דמצינו למיהדר אחר עשרה פסוקים מהדרינן אם כן גם במפטיר בנביא אמאי תקנו שלשה פסוקים נגד כל אחד ואחד ליתקנו עשרה פסוקים נגד ג' הראשונים כמו שתיקנו עשרה פסוקים בתורה וג' הקורין ה"נ נימא בנביא וכן עשרה פסוקים וג' השנים וכנגד חד השביעי שלשה פסוקים כמו שמצינו ג' פסוקים בתורה ואחד ולא משני מידי:

תני אנשי מעמד היו מתענין בכל יום וכו'. ומתפללין בכל יום מעין אותו יום כדימפרש ואזיל:

ולא במוצאי שבת. ביום ראשון מפני כבוד השבת שהיו במנוחה ועונג ולבא ליגיעה ותענית ובע"ש שלא יכנסו לשבת כשהן מעונין:

תני סנהדרין גדולה וכו'. וכי סנהדרין יכולה להתענות בכל יום אלא שהיו מחלקין עצמן לבתי אבות לכל שבוע ושבוע ובית אב אחד מתחלקין לכל יום ויום:

אחינן אע"ג דאית בליבנין עקין סגיך. להתענות ולהתפלל עליהן אלא להן דהאי צרה שגזרו עליה דאתינן להתפלל עכשיו:

גמ' מתניתא דר"מ. פלוגתא דר"מ ורבנן בתוספתא פ"ג היא דגריס התם בשחרית ובמוסף דברי ר"מ וחכמים אומרים כל שיש בו מוסף קורין במוסף וכל שאין בו מוסף אין קורין בו מוסף. ואמתני' דלעיל קאי דקתני שהיו קורין בשחרית ובמוסף ויש לגרוס זה אחר מתני' דלעיל דלר"מ דהתוס' היו מתפללין שחרית וקורין במעשה בראשית ומתפללין מוסף וחוזרין וקורין ברם כרבנן לא היו קורין במוסף אלא ביום שיש בו קרבן מוסף ומתפללין שחרית וקורין וחוזרין ומתפללין תפלה יתרה שלהם והיא נקראת תפלת מוסף כדאמרינן הכא בריש פירקין שמתפללין ארבע ולא היו קוראין בתפלה זו אלא הולכין להם:

הא מוסף יש בו. אמתני' דידן קמהדר דקתני קרבן מוסף אין בנעילה ומשמע הא במוסף יש בו מעמד וקורין מתני' דר"מ דאמר מתפללין וקורין כלומר בכל תפלת מוסף קורין בו כדלעיל:

אית תניי תני ומחלף. דר"מ לדרבנן ודרבנן לדר"מ:

ר' אחא בשם ר' יסא. קתני במתני' דידן בשחרית ובמוסף וביום קרבן מוסף אין בנעילה הא מוסף יש בו:

אמר ר' סימון סוברא דקיסא טרד. אהא דקתני קרבן עצים אין בנעילה קאי ומתמה ר' סימון עלה וכי בשביל משא של קיסום ועצים טרודין הן ודחי למעמד היום:

אמר ר' מנא מפני סעודת ר"ח. כלומר דר' מנא רצה לפרש הא דקתני קרבן עצים דוחה מעמד של באחד בניסן קאי שהוא אחד מזמני קרבן עצים כדתנן במתני' דלקמן ואותו יום הוא דוחה המעמד מפני שהיו נוהגין לעשות סעודות ראש חודש ביום שקדשו בו החודש כדאמרינן בסנהדרין פ"ק והיו טרודין בעסק הסעודה:

אמר ר' אלעזר. היינו טעמא על שם כל התדיר וכו' וקרבן עצים נקרא תדיר באותו יום הקבוע לכך א"נ דבא לסייע להא דקאמר ר' מנא מפני סעודת ראש חודש על שם כל התדיר וכו' וראש חדש תדיר הוא נגד קריאה של המעמד:

קריא מסייעא לר' יוחנן. בהא דלקמן דהיה נוהג לעשות הסעודה ביום ראש חדש הא' ומתחיל בסוף היום וממשיך עד הלילה שהוא ליל יום ב' דראש חדש כדי לצאת בהסעודה בשביל שני הימים דראש חדש כדלקמן:

ויהי ממחרת החודש השני. דכתיב גבי שאול והאי החודש השני ביום ב' של ראש חודש היה דאין תימר תרין ירחין הוון כלומר החודש השני הוא בחודש של אחריו הא לא מצית אמרת דהא כתיב מדוע לא בא בן ישי גם תמול וגו' אלמא דהשני של אתמול קאמר שאע"פ שהיו מקדשין עפ"י ראייה מ"מ היו נוהגין לפעמים לעשות שני ימים ר"ח:

ר' יוחנן מפקד לכנישתא דכופרא. לחזני הכנסת של מקום כופרא ואמר להן סבין מיעל עד דו איממא ואתין אמרין זמנו לעיבורו כלומר תטלו לכם צרכי סעודה של ראש חודש ותעלו לבית הכנסת ששם היו נוהגין לאכול סעודה זו ותכנסו בעוד יום ותתחילו לסעוד להמשיך עד הלילה ואתון אמרין זמנו ועיבורו והיינו כשתברכו ברכת המזון ותזכירו בו של ר"ח אתם יוצאים בזה ממה נפשך אם היום זמנו הוא כבר התחלתם בסעודה בעוד יום ואם למחר בעיבורו הוא ר"ח א"כ אמרתם של ר"ח בעיבורו שהוא ר"ח והיינו דקאמר קרייא מסייע לר' יוחנן שמצינו במקרא שהיו נוהגין לעשות שני ימים ר"ח ועושין סעודה בשני הימים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף