פני משה/תענית/א/ב

פני משה תענית א ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אין שואלין את הגשמים וכו'. הא דפליגי ר"א ור' יהושע לעיל בהזכרה הוא דפליגי אבל בשאלה לומר ותן טל ומטר מודים הן שאין שואלין אלא סמוך לזמן גשמים בג' במרחשוון או בז' בו כדפליגי תנאי במתני' דלקמן:

העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון. זה שמתפלל תפלת מוסף מזכיר גשם והראשון המתפלל תפלת שחרית אינו מזכיר גשם אלא הטל במקום שמזכירין כל ימות הקיץ:

בי"ט הא' של פסח הראשון המתפלל תפלת שחרית מזכיר גשם והאחרון המתפלל תפלת מוסף אינו מזכיר גשם אלא טל והלכה כר' יהודה:

עד אימתי שואלין את הגשמים ר' יהודה אומר עד שיעבור הפסח. והא דקאמר לעיל האחרון בי"ט הא' של פסח אינו מזכיר גשם ואם שאין מזכירין מכ"ש שאין שואלין מסיק התם בגמרא תרי תנאי ואליבא דר' יהודה. והכא בגמרא נמי משני דברישא הוה אמר בשם גרמיה עד שיעבור הפסח והדר ביה בתינייתא וקאמר כר' יהודה ב"ב כדגרסינן להא ברישא דמתני':

גמ' א"ר יוחנן הלכה כר' יודה שאמר משום ר' יודה בן בתירה. זהו כר' יהודה דרישא דמתני' ושנינו בברייתא דמשום ר"י בן בתירה אמר הכי העובר לפני התיבה בי"ט האחרון של חג האחרון מזכיר:

טעמא דר' יודה. דהרישא דקאמר דהראשון אינו מזכיר:

כדי שיצאו המועדות בטל. מפני שהטל סימן יפה לעולם בין בימות החמה ובין בימות הגשמים ויש להזכירו במועדים לסימן יפה ולפיכך אין להזכיר גשם ולהפסיק מטל בשחרית של יו"ט האחרון כדי שיזכיר הטל היום האחרון של המועדות והלכך נמי בראשון מהמועדים והוא י"ט הראשון של פסח אין האחרון מזכיר גשם אלא טל ונמצא המועדות מתחילין ויוצאות בטל:

מחלפה שיטתיה דר' יודה תמן הוא אמר. ברישא דהמתני' העובר לפני התיבה וכו' ובי"ט הראשון של פסח וכו' האחרון אינו מזכיר:

והכא הוא אומר הכין. בתמיה דעד שיעבור הפסח שואלין ואם שואלין מכ"ש שמזכירין. ומשני חדא בשם גרמיה וכו':

ולא ידעין. אנחנו הי דא בשם גרמיה וכו' ופשיט לה מן מה דאמר רבי יוחנן וכו' ומפרש עלה טעמא דר' יודה כדי שיצאו המועדות בטל א"כ הדא אמרה קדמייתא וכו' כלומר בתחלה היה שונה בשם עצמו עד שיעבור הפסח ובתינייתא הדר ביה ושנה בשם ר"י בן בתירה כברישא דמתני'. ואם נפרש קדמייתא היא הרישא ותינייתא היא הסיפא א"כ צריך להחליף הגירסא קדמייתא בשם ר"י בן בתירה דעלה הוא דקאמר ר' יוחנן טעמא דר' יודה וכו' ותינייתא בשם גרמיה:

בעון קומוי. דר' יוחנן או דילמא נימר דכאן ברישא דהמתני' להזכיר הוא דקאמר ר' יודה וכאן בסיפא לשאלה:

אמר לון. ר' יוחנן הלכה מקום שמזכירין שואלין ואם פסק מלהזכיר ודאי אין שואלין:

ואמר עוד אנא היא צריכה לי. עדיין אני מסופק בדבר זה אם יש לחלק בין הזכרה לבין שאלה:

ובסופא. ולבסוף את מציית ליה. לשון לחן ודחק שלחצת אותו לומר לך האמת ואמר לא שנינו הלכה מקום שמזכירין שואלין וכן ר' חייה וכו'. ואמר הכי בהדיא משמיה דר' יוחנן:

בכנישתא דבולי. מקום הנקרא בולי. א"נ בולי לשון חשיבות הוא כמו שנמצא זה בכמה מקומות בש"ס והבהכ"נ שהחשובים נכנסים בו היה:

והא תנינן. במתני' דלקמן בג' במרחשוון שואלין את הגשמים והיכי אמרת במקום שמזכירים שואלין הא בג' במרחשון אין מזכירין:

בשעת המקדש שאני. דהוי עולי רגלים ואין מזכירין ושואלין עד ג' במרחשון שלא יטרדו בחזירתן מחמת הגשמים:

לפי שבעולם הזה וכו'. הובא זה לעיל בפ"ו דשקלים בהלכה ב' וע"ש. ומשום דמביא במתני' קרא ויורד לכם גשם וגו' מייתי לה כדדריש מיניה ר' יוסי שעשת התבואה בימי יואל לחמשה עשר יום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף