תשובה מאהבה/קח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בע"ה יום השלישי ח"י שבט תקמס"ל ג"ט רוב שלום עד בלי ירח צדיק כתמר יפרח וכבוד ה' עליו יזרח בכלה טהור פורח כבוד אדוננו רבינו הגדול בישראל ונודע ביהודה מרא דכולא תלמודא מקרא משנה גמרא ואגדה מאור הגולה ור"ג אב"ד ור"מ מרנא ורבנא יחזקאל תפארת הלוים והדרת ישראל עיניו תחזינה בנין אריאל אמן.
ראשון תחלה אבקש סליחה ומחילה על שאני מטריח אותו הצדיק יסוד עולם יען ידעתי מדת טובו וענותנותו משיב לכל שואל מכ"ש לתלמידיו אשר גדלם ולמה זה אנכי לא אהי' כאחד מהם אשר מנעורי גדלני כאב את הבן ואציע שלוש שאלות קטנות שלשה המה נפלאו מני להלכה ולמעשה בר' אלעזר וארבע לא ידעתי.
א' ספרו לי אנשים נאמנים ומופלגי תורה אשר זה עשרים וחמש שנים נתחדשו אצלם פה כל המבואות בצ"ה כפי המנהג כאשר זכר הרמ"א (בא"ח סימן שס"ג) אבל מקדם לא הי' המבואות מתוקנים לא בלחי ולא בקורה ולא בצ"ה והי' מטלטלין בכל השבתות ופה היו גדולי ישראל אשר בארץ החיים המה ולא מיחו עד שבא לכאן הרב מוה' משה פלומנויא שהי' אח"כ הרב בק"ק נאחוד הוא הי' ראשון בדבר הזה ותקן באיזה מבואות צ"ה כמי המנהג בחבל ובשני קנים גבוהים יו"ד כו' ואחריו בא הרב מוהר"ר בער נר"ו שהוא כעת אב"ד בק"ק סעמניץ וחקר ותקן כל המבואות אחת מהנה לא נעדרה בצ"ה ובכל השנה עש"ק סמוך לחשכה באים נערי א"י ומפסיקים החבלים האלה ומשברים הקנים ומביאם לביתם וכבר עשו החבלים של ברזל גם זה לא עלתה בידם כי חבלי ברזל שוים יותר למכור גם את אלה שברו ולקחו לביתם אשר בעבור זה בעו"ה נמנעים משמחה ועונג של שבת כי דרכם למו שטומני' תבשילין של שבת איש אל שכנו הקרוב אליו ואינם מצויים פה א"י המשמשים את ישראל כמו בק"ק פראג בלילי שבתות אינם מצויים כלל אם יצאה איש בצמא לא יביאו זולת ע"י ישראל וביום מצוי' א"י שנים או שלשה אצל עשירי עם ואינם מספיקים לכל בני הקהלה יצ"ו ואינם מצויים כ"א בשחרית ובעבור זה נשבת עונג שבת בכמה דברים ובאו אלי כמה פעמים ראשי עם יחדו אולי אמצא עזר ושלא להוציא לעז על הראשונים שטלטלו באיסור ורבנים החרישו ועצרו במלים בדבר שתשב"ר יודעים שכל המבואות שנפרצו צריכין תקון.
ונתתי אל לבי לתור ולדרוש משום כבוד שבת וכבודן של הראשונים ומצאתי את שאהבה נפשי כי סמוך ונראה להבתים שם חפירות עמוקות (ונקראי' וואהלין) ואותין החפירות מסבבים רוב הבתים ואינם נמלאים לעולם לא באשפות ולא בשלגים בחורף ובאיזה מקומות בנאו א"י בתים על החפירות האל גם בנאו שם שער העיר ומכל צד מימין ומשמאל מכותלי הבתים או מכותלי שערי העיר נמשכו החפירות כללו של דבר כל העיר מסובב בלי שום שיור או בחפירה או בבתים כנ"ל ואותן החפירות אינן נוחין להילוך בני אדם או להשתמש בתוכן כלל כ"א לפעמי' א"י הדרים מעבר השני מהחפירה ורצונם לבוא אל רחוב היהודי' הולכים דרך עומק הזה מלמעלה למטה ואח"כ מלמטה למעלה עד רחוב היהודים ובעבור זה נעשה במקום אחד כמו שביל יחיד מלמעלה למטה ומלמטה למעלה ולפי קוצר השגתי ועניות דעתי נראה להלכה ולא למעשה עד אחר הסכמת רבינו נ"י דאותן המבואות א"צ שום תיקון ויפה עשו ראשונים הרבנים שהחרישו ועפ"י התורה עשו דהרי מבוי ששוה מתוכו ומדרון לר"ה או איפכא ששוה לר"ה ומדרון לתוכו שא"צ לא לחי ולא קורה דהוה כרה"י ובזה התל הוי מחיצה כמבואר (שבת ק' ע"ב ובש"ע א"ח ס"ס שס"ג ובהגהות רמ"א שם ויעיין בשו"ת חכם צבי צבי סימן ה' בארוכה ובשאילת יעבץ סי' זי"ן) אלא שהמג"א (שם שס"ק ת"ק מ') כ' וז"ל ולפמ"ש סעיף כ"ט בשם תוס' צ"ל דלא בקעי בו רבים ומבטלי מחיצת כיון שאין עשוי בידי אדם ואפשר דלא מיקרי רבים פחותים מששים רבוא עכ"ל מה שציין על סעיף כ"ט שם כתב המחבר מבוי שצדו אחד כלה לים כו' וכ' המג"א משמע מכאן דים נחשב מחיצה וצ"ע דכתבו תוס' (עירובין כב:) ותימא דא"י תעשה רה"י דמקיף נהר דיגלת כו' וי"ל דמחיצה שאינה עשוי' בידי אדם לא חשיב מחיצה ואתי רבים ומבטלי מחיצתן כו' עמ"ש ס"ס זה עכ"ל א"כ יש להחמיר בתל שאין עשוי' בידי אדם.
אמנם עפר אנכי תחת כפות רגלי רבותינו בעלי תוס' ולא זכיתי להבין דבריהם דשם בגמר' ב"מ רחבא מרבה תל כו' אליבא דרבנן לא תבעי לך השתא ומה התם דניחא תשמישתי' לא כ"ש כו' וכן שם משבילי בית גלגול עייש"ה וקשה לפי שטת תוס' גם רבנן מודו (ודוחק לומר דמיירי בעשוי בידי אדם) ורציתי לומר מה שכתבו תוס' דמחיצה שאינה עשוי בידי אדם דאפי' רבנן מודו דאתי רבים ומבטיל מחיצה דוקא מחיצה דניחא לה תשמישתי' ס"ל לרבנן כן אבל תל ושבילי בית גלגול לא ניחא להו תשמישת' אף אם עשוי' בידי שמים ת"ל לרבנן לא אתי רבים ומבטלי לה מחיצה א"כ בנדון דידן שהילוך ע"י דחק לא שמי' הילוך ויש להקל אף לשטת תוס' גם בלא"ה לא ראיתי לאחד מן הפוסקי' שהביא דברי תוס' האלה לדינא וגם בפסקי תוס' לא הזכירו כלל מחילוק זה בין עשוי' בידי אדם לעשוי' בידי שמים.
ואף המג"א בעצמו מקי וסיים אפשר דלא מקרי רבים פחותים מששים רבוא ואף שדברי המג"א צל"ע קצת שבסי' שמ"ה סעיף ז' סתם המחבר כדעת הרמב"ם שר"ה י"ו אמה ואינם מקורים כו' והביא בשם י"א דבעינן ס' רבוא (ועיי"ש בבאר הגולה) וכאן בס"ס שס"ג ג"כ דעת המחבר בסתם וכלשון הרמב"ם ואיך שייך לומר עליו דלא מיקרי רבים פחותים מס' רבוא ונלע"ד אע"ג דהמחבר סתם דלא בעינן ס' רבוא כו' עכ"ז י"ל דס"ל להמחבר דיש לסמוך להתיר על הפוסקי' דבעינין ס' רבוא וכן נראה להמעיין בדברי המחבר בעצמו סי' ש"ג סעיף י"ח עייש"ה גם שמעתי אומרים שבימים הראשונים היתה העיר בצורה מכל צד והחפירות הי' לבצר החומה וברוב הימים נחרבו החומות ונשארו החפירות לבדנה וא"כ היא מחיצה העשוי' בידי אדם ומן הסתם בנאו הבתים תחלה ואח"כ הקיפו כסתם עיירות כמבואר (ש"ע א"ח סי' ת"א ועיין סי' תרפ"ח סעיף א' בהגהות רמ"א ועיין מג"א שם ובפרי חדש) ואפ' אם נאמר שבנאו הבתים אחרי שהקיפו או שחפירה זו לא נעשה לשם מחיצה אפשר לתקן למלאות החפירה במקום אחד בעפר עד ששוה עם המבוי ואח"כ חוזר ולוקח משם מה שמלאו בה ואמרינן בזה פנים חדשות באו לכאן וכר"ג אמרינן (עירובין כד.) ועיין (בש"ע סי' שנ"ח סעיף ד') מכל הנ"ל נלע"ד פשוט וברור להקל שא"צ לא לחי ולא קורה ולא צ"ה ויפה עשו הראשונים שלא תקנו המבואות.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |