קרבן העדה/תענית/ד/ג

קרבן העדה תענית ד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' פרשה גדולה. כגון פרשת בראשית שהיא ה' פסוקים קורין אותה בשנים ויהי רקיע באחד בשני הראשון קורא יהי רקיע ושנים קוראים יקוו המים וכן כולם:

בשחרית ובמוסף וכו'. הכא מיירי בכל שאר מעמדות שהיו חוץ לירושלים שהן היו קורין במעשה בראשית כמשפטן אפי' ביום שיש בו קרבן מוסף דהא אינהו לא טרידי אבל המעמדות שבירושלים ביום שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין במוסף במעשה בראשית כדתנן לקמן קרבן מוסף אין בו במנחה והשתא קרבן מוסף מעמד דמנח' דלאו דידיה קא דחי מעמד דידי' לא מיבעיא:

בשחרית ובמוסף. הוא דמביאין ספר תורה וקורין פרשה גדולה בשנים וקטנה ביחיד אבל במנחה אין מביאין ספר תורה מפני טורח התענית אלא קורין על פה:

ערב שבת במנחה לא היו נככסים לבית הכנסת ולא היו קורין כלל. לפי שהיו טרודים לתקן צרכי שבת:

יום שיש בו הלל. כגון ימי חנוכה שיש בהם הלל ואין בהן מוסף אותן שבירושלים לא היו קורין שום פרשה בשחרית לפי שאין להם פנאי לעשות מעמדם שההלל דוחה אותו:

קרבן מוסף. ראש חדש שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין שום פרשה בנעילה וכל שכן שלא היו קורין בפרשה במוסף עצמו ולא במנחה שהיא קודם נעילה שקרבן מוסף היה דוחה אותם:

קרבן עצים. יום שיש בו קרבן עצים אין בו מנחה אבל של בלילה אינו דוחה:

כך היה רבי יהושע שונה. קרבן עצים דוחה מעמד דנעילה וכל שכן שדוחה מעמד דמנחה דקרבן עצי כהנים קרב קודם תמיד של בין הערביים ואם דוחה מעמד של נעילה כל שכן שדוחה של מנחה הסמוך לו:

חזר רבי עקיבה להיות שונה כדברי בן עזאי. דקסבר קרבן מדברי תורה ודין היא שלא ידחה אלא מעמד דמנחה דליכא למיחש דלמא מדחי קרבן דדברי תורה אין צריכין חיזוק אבל קרבן עצים מדברי סופרים הוא ודין הוא דלדחי מעמד דמנחה ונעילה דבעי חיזוק כי היכא דלא לדחי לקרבן עצים:

גמ' שלשה קרויות שבתורה. אלו שלשה שקורין בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה לא יפתחו מי' פסוקים:

כנגד עשרת הדברות. הם הני עשרה פסוקים:

והא לית בהון. בהני תרי פרשיות יותר מח' פסוקים וג' קוראין בהן דתנן במתני' איתפלגין. פליגי בה רב כהנא ורב אסי:

חוזר. השני חוזר ומתחיל הפסוק שגמר בו שלפניו:

וחורנה. ואידך אמר חותך פוסק פסוק א' לשנים והראשון קורא חציו והשני חציו:

חוזר ב' פסוקים:

כי היכא דליהוי י' פסוקים:

ויהי ערב ויהי בקר שבפרשה בראשית ושבפ' ויהי רקיע חותך לפסוק בפני עצמו כיון שגם ביום הג' כתיב ויהי ערב ויהי בקר יום ג' לפסוק בפ"ע הלכך חותך גם את זה אבל שאר פסוקים אסור לפסקן:

אפי' חותך. ויהי ערב ויהי בקר שבפ' יקוו המים אין בו אלא ט' פסוקים:

והרי פ' עמלק. פ' ויבא עמלק שקורין בפורים שאין בה אלא ט' פסוקים:

א"ל. שאני התם שמסיים שם סידורו של יום ואינו בדין שיקראו במה שאינו סידורו של יום כדי להשלים י' פסוקים:

לא יפחות מכ"א פסוקי'. והיינו כנגד ז' שקראו בתורה כל אחד ג' פסוקים ואס"ד דכל ג' צריכין לקרות י' פסוקים א"כ בעינן לששי כ' פסוקים ולשביעי ג' פסוקים הרי כ"ג ואנן כ"א תנן וקשיא לרב הונא:

יהי רקיע בתוך המים. וצריך לרצות על דבר מעניינו:

על יוצאי דרכים. שלא יזוקו בפחתים ובבורות:

יקוו המים וכו'. ותראה היבשה שתהיה ראויה להלוך בה:

מארת כתיב. לשון ארור:

ה"ג שלא יפילו. שרץ נפש חיה. ולא נפלים:

בע"ש. וכ"ש בשבת עצמו שאין מתענין:

ופריך וסנהדרין איך יכולים להתענות בכל יום בשנה כולה:

ומשני מחלקין היו. הסנהדרין עצמן על בתי אבות ובכל יום מתענה בית אב א' וחוזרין חלילה:

על זאת. על חדא משמע בעזרא כתיב:

על רזא דנא. מכלל דאיכא אחריתי ואפ"ה לא התפלל עליה:

מתריעיו עליהם. כא' כיון דשניהם על הצלחת תבואה קאתיין:

אע"ג. שיש בלבבינו צרות רבות אין לבקש עכשיו רק על דבר זה שהתענינו עליו:

מתניתא. דתני שהמעמד בכל תפילה אתיא כר"מ:

מתפללין וקורין מתפללין וקורין. כלומר כל פעם שמתפללין קורין בתורה אבל לרבנן אין קורין אלא בתפלה אחת:

הא במוסף יש בו. מעמד ביום שיש בו קרבן עצים וקשיא מ"מ מ"ש מוסף ממנחה:

ומשני מתני' דר"מ. דסובר מתפללין וקורין הלכך במוסף קורין דעדיין יש שהות לעשות קרבן עצים אחר מוסף אבל במנחה שוב אין זמן הלכך אין קורין בו שלא יעכבו עד אחר מנחה:

אית תניי. איכא דתני ומחליף קרבן עצים אין בו במוסף:

כמתניתין. תני קרבן עצים אין בו במנחה ודקשיא מ"ש מוסף ממנחה:

סוכרא דקיסא טרד. שהם טרודים במנחה להביא העצים לבית המקדש:

מפני סעודת ר"ח. שהיו טרודים במנחה הלכך קרבן מוסף אין בו במנחה:

קרייא מסייעא לר"י. דאמר בסמוך דשני ימים של ר"ח יש בהן קדושה:

אין תימר וכו'. אם תאמר ויהי ממחרת החדש השני היינו בחדש אחר קשיא סיפא דקרא דכתיב גם תמול גם היום ש"מ דבשני ימים זה אחר זה הוה המעשה:

מפקד. צוה לאנשי בית הכנסת דכופרא:

סכון וכו'. ראו שתכנסו לבה"כ ביום שלשים של החדש בעוד שהוא יום ותוכלו לומר הלל ויעלה ויבא בתפילה בזמנו ביום שלשים:

ועיבורו. הוא יום שלשים ואחד ובר"ה דף י' הגירסא בענין אחר ושם פירשתי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף