קרבן העדה/סוכה/א/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:39, 25 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים
גליוני הש"ס




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הדלה עליה. הגביה על גבה:

קיסס. אידר"א בלע"ז והיא נדלה כגפן וכדלעת:

פסולה. לפי שאין מסככין במחובר:

הרבה מהן.ומבטלין ברוב:

או שקצצן. אף לאחר שסכך בהן כשרה ולא אמרינן תחלת עשייתה בפסול ופסולה:

זה הכלל. בגמ' יליף לה:

אין גידולו מן הארץ. כגון עורות בהמה ואפי' לא מקבלין טומאה כגון שמחוסרין מלאכה:

גמ' והוא שידלה אותן לכך. הא דתנן או שקצצן כשרה דוקא אם הדלה אותן מתחלה לקצצן לשם סוכה הא לאו הכי פסולה משום תעשה ולא מן העשוי בפסול:

וצריך לנענע. קס"ד לעולם הוה ליה כמן העשוי בפסול אלא א"כ שנענע אותן לאחר הקציצה דהוה ליה כעשוי' לאחר כשרותן:

תרתיהון לקולא. כלו' לא תטעה לומר דר"ז לחומרא ובעי גם נענוע אלא בא לומר דאף בנענוע סגי אע"ג דלא הדלה אותן לכך:

בשלביות פסולה. והן צינורות שמקלחין מים ואינן מקבלין טומאה כ"ה בערוך וי"מ חיצים ונקראים כן מפני שהן עשויין כשליבת הסולם והראשון נ"ל בזכרים. בחיצים זכרים כעין שלנו שתוחבים אותן בבית קיבול של חץ:

כשרה. אע"ג דכלים נינהו פשוטי כלי עץ אין מקבלין טומאה. נקבות. שיש נקב בראשו והחץ עשוי כמרצע ונכנס לתוך הנקב ה"ל מקבלין שבכלי עץ וראויין לקבל טומאה ופסולה:

באניצי פשתן פסולה. שכן ראוי' ליטמא בנגעים ואניצי היינו לאחר שתקנו במסרק:

בהוצני פשתן. והיינו כשהוא בהוצין כמו שגדל ולא נשרם במי משרה ולא נופץ במכתשת:

בחבלים של סיב של דקל שאינן מקבלין טומאה:

בחבלים של פשתן. לפי שאין צורתו עומדת ה"ל ככלים:

מפסולת שבגורן. הן קשין ושביקב הן זמורות ואשכולות ריקנים. ואיד יעלה מן הארץ. ש"מ עננים גידולי קרקע נינהו וסוכה מעננים ילפי' שהרי זכר לענני כבוד היא כדכתי' כי בסוכות הושבתי ומתרגמינן ארי במטלת ענני' ודריש הכי מה עננים גדולי קרקע ואינן מקבלין טומאה אף סוכה כן:

ר"י. הוא אמר עננים מלמעלה היו מן השמים וליכא למילף מינייהו דבעינן גידולי ארץ הלכך צריך למילף מאספך:

ר' יוחנן. הוא מדמה המטר הניתן מן השמים לארץ כאדם המשלח לחבירו יין שמשלח לו קנקן עם היין שבתוכו ה"נ השמים הן נותנין המטר עם העננים:

רשב"ל. הוא מדמי ליה כהאי דאמר לחבריה שלח לי קופתך וקח לך חיטין משלי כך אמר הקב"ה לארץ הביא עננים וקבל המטר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף