קרבן העדה/יומא/א/ב

קרבן העדה יומא א ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הוא זורק את הדם. של תמידין כדי שיהא רגיל בעבודה ביה"כ:

ומטיב את הנרות. מדשנן מן האפר של פתילות שכבו:

ושאר כל הימים אם רצה. להטיב ולהקריב כל קרבן שירצה מקריב ואין אנשי המשמר יכולין לעכב על ידו:

מקריב חלק בראש. ראש הוא להקטיר ולהקריב כל חלק שיבחר:

ונוטל חלק בראש. בחלוקת הקדשים נוטל מנה יפה שיבחר לו:

גמ' ופריך ואינו טמא משום הזייתו. בתמיה הא קיי"ל טהור שנפלה עליו הזייה טמאתו וא"כ הכהן שהוזה עליו כל שבעה אפשר לו לעבוד כל שבעה הא בעי כל יום הערב שמש בשביל ההזייה:

משהיה מקריב קרבנותיו כלומר סמוך לערב היו מזין עליו:

היך עבידא. היכי דמי נוטל חלק בראש:

עור זה שלי. אע"פ שאין שם אלא עור אחת נוטלה:

ופריך הכא הוא נסיב כולה. גבי עור נוטלה כולה:

וכא הוא נסיב פלגא. והכא גבי חלות ולחם הפנים אינו נוטל אלא המחצה:

כאן לקרבן יחיד. נוטל כולה אבל לקרבן ציבור אינו נוטל אלא המחצה:

היך עבידה. היכי דמי כלומר קשיין אהדדי דבברייתא קמייתא משמע דר' מחמיר ובבתרייתא משמע דר' מיקל:

היה שם עור א'. רבנן לקולא ורבי לחומרא לכה"ג ואם היה שם הרבה עורות רבנן לחומרא דסברי לעולם [אינו] נוטל אלא עור א' ורבי לקולא דסובר לעולם נוטל המחצה:

וכהדא וכו'. כהא דבולי ואסטרגי היה להן חוב ליתן מתנה כתר מלכות למלך והיה כתוב בכתב המלך בולי ואסטרגי יתנו הכתר:

בולי ואסטרגי. עשירים ושרים ואסטרגי הם עשירים ביותר:

קריבו. לשון דורון ל"א לשון משפט כמו ויקרב משה את משפטן והראשון נ"ל:

אין בולי בכלל אסטרגי. בתמיה:

וליידא מילא. ולאיזה דבר פי' המלך ואמר בולי ואסטרגי אלא כוונתו שאלו יתנו המחצה ואלו המחצה:

מביא נ' בכלי א' וכו'. דפלגינן המאה לשנים:

ולא אמר בכמה כלים הוא מביאן. נמי היה הדין כן שמביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד:

וליידא מילא. ולאיזה דבר אמר בשני כלים אלא לחלק ואפילו הכי תני עלה דאם הביא ששים בכלי א' וכו' יצא ש"מ דאפשר לפרש דלאו פלגא קאמר דאם לא כן אפי' בדיעבד לא יצא דהא לא קיים נדרו וא"כ קשיא איך מפקינן ממונא מספיקא:

מכיון שעד ששים. עשרונות יכולין לבלול בבת אחת בכלי אחד אמרינן מסתמא כיון לקרבן גדול הלכך אם הביא ששי' בכלי א' יצא אבל במילי אחרינא אמרינן ודאי כוונתו מחצה לזה ומחצה לזה:

לא צורכא דלא. לא נצרכא דאיכא למיפרך אלא אי הוה תני בברייתא אם אמר הרי עלי ששים וכו' ואם הביא ארבעים בכלי אחד וכו' יצא הוא דהוה קשיא שפיר מאי טעמא יצא דאי לקרבן גדול קמיכון ה"ל להביא כולן בכלי אחד:

אשכח. ברייתא דתני בה אמר הרי עלי ס' וכו' ואם הביא מ' בכלי א' וכ' בכלי אחד יצא וקשיא לרבי. וכי למידין מידת הדין. היינו דיני ממונות וכ"ה בביצה פ"ה:

מעישרון. שהוא איסורא:

אשכח תני. מצא תנא דהוא יליף ממונא מעשרון:

ובלבד שלא יביאם בג' כלים. הני מאה עשרונות אע"ג דאינו יכול להביא' בכלי א' דיותר מששים אינו יכול לבלול בכלי א' אמרינן מסתמא היתה כוונתו בב' כלים אבל בג' כלים לא יביאן א"נ בנודר להביא ששים קאמר דאע"ג דאם הביא בב' כלים יצא אם הביא בג' כלים לא יצא:

אפילו בכמה כלים. אם הביא יצא:

מתלבש בכליו. בח' בגדים:

לא היה עושה. הכה"ג כן שיהא מקריב קרבנות היום ומתלבש בח':

אלא בשבתות וי"ט. מפני כבוד היום:

הציץ מרצה. כשהוא על מצח ושל כה"ג אבל אם אינו על מצחו אינו מרצה:

אפי'. כשהציץ מונח בזוית מרצה:

מ"ד הציץ מרצה על מצחו. דוקא טעמו מדכתיב והיה על מצחו תמיד משמע דוקא עודהו על מצחו הוא דמרצה:

מן הדא דיה"כ. שאינו על מצחו בשעת עבודת לפני ולפנים דאינו נכנס בבגדי זהב ואפ"ה מרצה אם באו בטומאה דקיי"ל כל קרבנות צבור הקבוע להן זמן באין בטומאה:

מסייע לר"י בר' בון. דאמר בכל יום היה כה"ג מתלבש בכליו כדי לרצות על קרבנות ציבור. מסייע לר' עוקבה. דלא היה מתלבש בכל יום ואפ"ה מרצה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף