קרבן העדה/עירובין/ה/ב

קרבן העדה עירובין ה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' נותנין קרפף לעיר. כשבא למדוד התחומין אין מודדין מן החומה אלא מרחיק שבעים אמה ושיריים כחצר המשכן שהיה מאה על חמשים וכשמרבעי' אותן הן בריבוע שבעים אמה וארבע טפחים כדאמרינן לעיל בפ"ב ומתחיל למדוד:

מאה וארבעים ואחת ושליש. היינו שתי קרפיפות:

להיות אחת. והיוצא ללכת דרך חברתה חוצה לה מודד מחומת חברתה ואילך:

וכן שלשה כפרים וכו'. מפרש בגמרא:

גמ' הכי גרסינן רב חונה בשם רב רבי מאיר ורבנן. וכו':

מיכן שנותנין קרפף לעיר. וה"ק קרא תן חוצה דהיינו קרפף ואח"כ מדוד:

ופריך הדא אמרה. בין לרבי מאיר ובין לרבנן נותנין קרפף לעיר ובמתני' תנן דלרבנן אין נותנין קרפף אלא בין שני עיירות:

סלקת מתני'. ליתא למתני' אליבא דרב ועל כרחך לומר דסובר רב דלא פליגי רבי מאיר ורבנן ושניהם סברי שנותנין קרפף אפי' לעיר אחת:

בעשוייה שורה. שעומדין שלשתן באורך בשורה אחת זה אצל זה:

בעשוייה צובה. כחצובה כל א' כנגד אויר של שני כזה :

היידני אמצעי. איזהו מהן האמצעי:

ניחא מאן דאמר וכו'. בשלמא למאן דאמר שעומדין כשורה ניחא דלעולם השני הוא האמצעי:

מאן דאמר בעשוייה צובה. קשיא איזה מהן האמצעי שהרי כשתמדוד מן א' לב' הג' היא האמצעית וכשתמדוד מן א' לג' באלכסון הב' היא האמצעית וכן בכולן:

אין תמשח וכו'. כלומר באמת הדין כן מאיזה שתרצה למדוד יכול לעשות השלישי לאמצעי ל"א פריך כיון שהן עומדין כחצובה אין בהן אמצעי דלא שייך אמצעי אלא בשלשה העומדין בשורה אחת ומשני ר' שמואל אם תמשח מן א' לב' אמרינן רואין אם יכול להכניס השלשה ביניהם ויהיו מאה וארבעים ואחת ושליש מכאן וקמ"א ושליש מכאן עושה האמצעי את שלשתן להיותן אחת ופי' זה נראה עיקר:

ובלבד שלא יהא האמצעי מופלג. מהחיצונים יותר מאלפים אמה דדוקא באלפים הוא דאמרינן רואין הואיל ויכול לבוא מזו לזו בלא עירוב אבל לא ביותר מכאן:

קשייתה. כלומר שאלתי:

היו שנים. שאחד מחיצונים רוצה לילך לחיצונים השני ואחד מהאמצעית רוצה למדוד לאחד מהכפרים החיצונים:

האמצעי מהו שידון לכאן ולכאן. לחיצון ולאמצעי ל"א היו שנים כזה:

האמצעי מאי שתיהני לכפרים אלו ואילו ופי' זה עיקר:

מה צריכה לה. כי קמיבעיא ליה כשהיו שנים מהלכין אחר מהכפרי' שבצד זה ואחד מכפרים שבצד זה אבל אם היה אחד מהלך אמרינן הוברר הדבר שלכפרים אילו נידון ומותר לילך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף