פני משה/עבודה זרה/ד/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־21:20, 22 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




פני משה TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לא לשין ולא עורכין עמו. שכל מעשה עריכה זו בעבירה:

לפלטר. הוא הלוקח מן הנחתומין הרבה ככרות ביחד כדי למכרן יד על יד ומשום שכבר נגמרה מלאכת העבירה:

גמ' ותני עלה. בברייתא:

לא לותתין וכו'. וסוגיא זו כתובה בשביעית ובפ' הנזקין הלכה י':

א"ר הילא. התם מקשי מהאי ברייתא דתני אין טוחנין ולא בוררין עמו והתם קתני במתני' אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה ומשני ר' הילא כאן לחולין מתני' דהתם בחולין מיירי וכאן בתרומה והחמירו בה:

והתנינן נחתום אית לך למימר נחתום בתרומה. בתמיה וכי נחתום מוכר תרומה הוא:

כאן בלותת. הכא מיירי בלותת החוטים במים והוכשרו לקבל טומאה וה"ק לא לותתין עמו ולא טוחנין וכו' מה שלתת הוא ומתני' דהתם בשאינה לותתת:

והא תנינן. בניחותא תנינן נמי הכי ובשביעית ובגיטין גריס הכי מתניתא מסייעה לחברייא אבל משתטיל מים וכו' ש"מ היכא דהוכשרו אסור לסייעה:

ר' חייה ור' אמי. התם קאי אמתני' מחזיקין ידי עכו"ם בשביעית ופליגי היכי אמרינן ליה ואגב דלעיל מייתי לה לכולא סוגיא הכא:

חרוש בה טבאות וכו'. אפילו כך יכול הוא לומר לו חרוש בה טוב ואני לוקח ממך אחר השביעית:

וחד אמר. דזה אסור לומר לו אלא אישר כחך הוא דאומר לו:

מהו שואלין בשלומן איישר. כלומר דלדידיה דמפרש מחזיקין חרוש הוא מפרש לשואלין בשלומן דקתני התם דזהו אישר:

ומאן דאמר לנכרי איישר. כלומר להאי מאן דאמר גופיה הוא דמחזיקין הוא חרוש ושאילת שלום לנכרי איישר הוא ומהו שאילת שלום לישראל:

שלום עליכם. דלהאי מ"ד ס"ל דשלום עליכם אסור לומר לנכרי דשלום שמו של הקב"ה הוא ולאידך מ"ד דס"ל מחזיקין איישר הוא ס"ל דשאילת שלום הוא שלום עליכ' וקסבר מותר אפילו לנכרי ולא אסרו אלא בכפילת שלום לנכרי:

דילמא. מעשה ברבי חנינה ור' שמואל שעברו על אחד מחורשי שביעית וא"ל ר' שמואל איישר חילך:

לא כן אלפן רבי ולא אמרו העוברים וגו'. לעוברים על המצות אסור לברכם:

לדרוש אי אתה יודע. דלא כן דרשו חכמים אלא על אומות העכו"ם קאמר:

ברכנו אתכם בשם ה'. כלומר שישראל אומרים להם לא דייכם וכו':

פיסים וכו'. מיני מסים הן:

הורי ר' אמי לרדות עמו. על הנחתום דמתני' קאי שאסור לרדות עמו פת לתנור:

ודכוותה. ישראל החשוד שהוא עושה יין בטומאה אסור לזלף עמו דמסייע ידי עוברי עבירה הוא א"נ אנחתום קאי שאסור לזלוף משקין עמו עליה לפי שמכשירו לקבל טומאה וכדלעיל דכל כה"ג אסור לסייעו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף