פני משה/גיטין/ו/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:29, 21 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לאוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד
עמודי ירושלים




פני משה TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' צריכה. להביא לפנינו שתי כתי עדים:

שנים שיאמרו בפנינו אמרה. לו לקבל:

בפנינו קיבל וקרע. בבבלי מפרש בשעת השמד שנו שגזרו על המצות והיו קורעים הגט מיד שלא יראה:

אפי' הן הראשונים כו'. שהשנים שאמרה בפניהם לקבל הן עצמן ראו כשקיבלו וסד"א מיחזי כשיקרא שהיאך אפשר שנזדמן הדבר שאותן בעצמן ששמעו השליחות ראו הקבלה דמסתמא הבעל והאשה בשתי עיירות הן כיון שהיא ממנה שליח קמ"ל:

או אחד מן הראשונים וא' מן האחרונים וא'. שלישי שנעשה עד בזו ובזו מצטרף עמהם ומהו דתימא דנהי דלתרי לא חיישינן דמשקרי לחד מיהא חיישינן קמ"ל:

היא ואביה. או היא או אביה דגדולה היא ויש לה יד ואביה נמי זכאי לקבלו:

אינה יכולה להתגרש. ואפי' בקבלת אביה דכתיב ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצאה זו שמשלחה וחוזרת:

עד שיגיע גט לידה. דבאין לה אב יש לה יד:

ואם אמר לו אביה. בבבלי קידושין קאמר דחסורי מחסרא וה"ק בד"א בשאין לה אב אבל אם יש לה אב ואמר לו אביה כו' והכי מפרש לה בגמרא:

גמ' שנים כו' ושנים שאמרו בפנינו קיבל. בתמיה אמאי צריך שנים לקבלה הא הוא מודה דמסתמא בשהשליח מודה איירי וא"כ הוא יצטרף עם הא':

תיפתר שהיה קרוב. השליח והילכך צריך שנים שיעידו על הקבלה:

כמחלוקת. דר' יהודה ורבנן בגיטין כך חולקין בקידושין אם קידשה נערה עצמה לרבנן מקודשת ולר' יהודה אינה מקודשת:

ר'יוחנן אמר הכל מודים בקידושין. דשאני גירושין שמכנסת עצמה לרשות אביה אבל קידושין שמפקעת עצמה מרשות אביה אפי' רבנן מודו דאביה מקדשה ולא היא:

מודה ר"ל בנישואין. דלא פליגי ולכ"ע אינה יכולה להשיאה עצמה בלא רשות אביה לפי שבנשואין יוצאת מרשות אביה לגמרי' לא כל הימנה להפסיד מעשה ידיה שהוא של אביה:

על דעתיה דר' יוחנן. דאמר לרבנן אין לנערה המאורסה כח ודעת במקום אביה לקדש עצמה אלא דבגירושין היינו טעמא דמסתמא ניחא ליה לאביה שמכנסת עצמה לרשותו אין עושה שליח לקבל גיטה דאע"ג דהיא מקבלת את גיטה לשליח מיהא לא אלימא לשוויה שתתגרש בקבלתו:

מתניתא פליגא על ר' יוחנן. דקתני האשה מתקדשת בה ובשלוחה וקס"ד אפי' נערה אלמא מציא לשווי' שליח לקידושין וה"ה לגירושין:

פתר לה בגדולה. בוגרת:

והתנינן קטנה כו'. ודוקא קטנה הא נערה הרי זה גט אלמא מציא לשווי' שליח:

פתר. למתני' דביתומה מיירי ושפיר דייקינן הא נערה מציא לשוויי' שליח לקבלה:

התנינן אם אמר לו אביה. אלמא ביש לה אב עסקינן:

פתר לה לצדדין היא. מתני' וחסורי מחסרא כדפרישית במתני' ורישא ביתומה וסיפא בשיש לה אב:

מתני' פליגא על ריש לקיש. דקתני האיש מקדש בתו כשהיא נערה בו ובשלוחו. הא בה ובשלוחה לא:

כר' יהודה. ההיא מתני' דקידושין כר' יהודה דהכא אתייא דאמר אין לה יד אצל אביה:

דאמר. כמו ואמר והרבה כמוהו בש"ס הזה. ובקידושין אמר ר' יוסי:

חד רב נפק. א' מרבנן יצא מבה"מ ואמר שהסכימו כלם למעשה כר' יוחנן:

וסמכין עלוי. הש"ס קאמר אם בר סמכא הוי האי מרבנן:

אלא דהות מן ימא לטיגני. שני מקומות קרובין זה לזה כלומר דאין אדם משקר בכה"ג דכיון דמקום קרוב הוא ירא שמא יבא א' ויכחישו:

חברייא. בני הישיבה אמרי בחצר ובד' אמות פליגין. ר"י ור"ל דלקמן:

יש לה חצר. קטנה יש לה חצר אם זרק גיטה לתוך חצרה קנתה להתגרש בו וכן אם היתה ברר"ר וזרק לתוך ד' אמותיה מגורשת:

ר' אלעזר אמר בחצר. הוא דפליגין דר' יוחנן סבר הא דרבתה התורה חצר להתגרש משום יד אתרבאי וכי היכי דלקטנה אית לה יד דמשהגיע גט לידה מגורשת ה"נ אית לה חצר ור"ל סבר חצר משום שליחות אתרבאי דכשליח של אשה הוא וכי היכי דלית לה שלוחות דאין קטן עושה שליח ה"נ לית ליה חצר:

ואין לה ד' אמות. אבל בד' אמות הכל מודים דאין לה:

מי אמר ר' יוחנן בפישוט ידים. בעיא היא דבפ' הזורק הלכה ב' גבי קרוב לה מגורשת מפרש התם ר' יוחנן בפישוט ידים כלומר כל שיכולה לפשוט ידה וליטלו קרוב לה היא והשתא בעי מי אמר ר' יוחנן הכא הא דאין לה ארבע אמות אפי' במקום קרוב כ"כ בתוך ארבע אמות. שתוכל לפשוט את ידה וליטלו או לא ולא איפשיטא:

חצירו של שליח מהו שתיעשה כידו. אם חצירו הוי כידו אם זרק לו הבעל הגט לשם כמו באשה או לא דדוקא באשה חצרה איתרבאי אבל לא בשליח ולא איפשיט':

נישאת. הנערה שוב אין לאביה רשות בה והיא מקבלת גיטה ולא אביה:

קטנה. בעודה ארוסה אביה מקבל גיטה ולא היא:

ניסית בין היא בין אביה. מקבלין את גיטה כלו' היא ביש לה דעת להבחין בין גיטה לדבר אחר כדלקמיה ואביה בשאין לה דעת:

שהיא צריכה להתגרש. ואינה יוצאת במיאון:

והיא מוציאה אותו לאחר זמן. היינו שמבחנת בין גיטה לדבר אחר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף