פני משה/גיטין/ה/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:29, 21 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לאוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים




פני משה TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' יתומים שסמכו אצל בעל הבית. לעשות מעשיהם על פיו ולא נתמנה להן אפטרופוס אפ"ה כאפוטרופוס הוא:

אפטרופוס. בלשון רומי קורין לאב פאט"ר ולקטנים פוט"ס. אביהן של קטנים:

שמינהו אבי יתומים ישבע. כשיגדלו היתומים ישבע להן שאין לו בידו כלום משלהן דאי לאו דאית ליה הנאה מיניה לא הוי ליה אפטרופוס ומשום שבועה לא אתי לאמנועי:

מינהו ב"ד לא ישבע. דטובת חנם היא שזה עושה לב"ד לקבל דבריהם ולטרוח חנם ואי רמית שבועה עליה אתי לאמנועי:

אבא שאול אומר חלוף הדברים. מינהו ב"ד ישבע דבההיא הנאה דנפק עליה קלא דאינש מהימנא הוא דהא סמכי עליה בי דינא משום שבועה לא אתי לאמנועי מינהו אבי יתומים לא ישבע בטובת חנם עושה לו לטרוח עם בניו ואי רמית עלי' שבועה אתי לאמנועי והלכה כאבא שאול:

גמ' אתם. בתרומה כתיב כן תרימו גם אתם ודרשינן אתם ולא שותפין שאין השותף יכול לתרום על חלק חבירו שלא מדעתו ולא אפטרופוס ולא התורם שאינו שלו וזו ואצ"ל זו קתני:

והתנינן השותפין שתרמו. תרומתן תרומה:

כאן בתרומה גדולה. השותפין תורמין:

כאן בתרומת מעשר. דהאי קרא בתרומת מעשר כתיב כן תרימו גם אתם וגו':

ופריך כלום למדו תרומה גדולה לא מתרומת מעשר. כלומר דהא בהאי פרשתא כתיב ונחשב לכם תרומתכם ואמרינן בכמה דוכתי בשתי תרומות הכתוב מדבר א' תרומה גדולה וא' תרומת מעשר מה תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה אף תרומה גדולה וא"כ נילף נמי להא:

אלא כאן להלכה. לכתחילה אין לשותף לתרום על של חבירו והתם בתרומות למעשר קאמר שאם תרמו בדיעבד תרומתן תרומה:

כאן. במתני' מיירי שנתמנו אפיטרופין לעולם חייב לעשר פירותיהן:

כאן לאפטרופין לשעה. אינו תורם:

אם באפיטרופין לעולם. היא מתני' קשיא ודא דתני עלה בברייתא:

מוכר הוא. אפוטרופוס עבדים שלהן למזונות או כדי ליקח שדות אבל לא קרקעות ואם הוא אפטרופוס לעולם אמאי אין לו רשות למכור קרקעות:

אלא כאן ביתום גדול. אינו תורם הואיל ויש לו דעת לעצמו אסור לתרום שלא מדעתו ומתני' ביתום קטן:

בתחילה אין מעמידין אפטרופוס. לירד לדין בשביל היתומים אם חובתן הוא אלא בתחילה מעמידין לזכות להן:

ואם חבו חבו. אם נתחייבו אח"כ מתוך טענותיהם נתחייבו:

בין לזכות בין לחובה. כלומר אפי' על מנת לזכות אין מעמידין ואם נתחייבו אין היתומים נפסדין:

מתני'. דפ' שור שנגח ד' וה' פליגא על ר' יוסי ב"ח דקתני התם שור של חש"ו שנגח מעמידין להם אפטרופוס ומעידין בפני האפטרופוס ואם נתחייבו נתחייבו:

שנייה היא בשור. דהתם טעמא שמעמידין שלא ילך ויזיק ויהיה לו שמירה ע"י האפטרופוס:

הזיק. שור של היתומין שיש להן אפוטרופוס משל מי משתלם:

ואפי' דלא יסבור ר' יוחנן כן. כלומר אפי' לא אמר בהדיא כן לאו מכללא דמילתיה דלעיל שמעינן לה דסבר משל יתומין דהא אמר מעמידין כו' ולבסוף אם חבו חבו אלמא משל היתומים הוא החיוב וההפסד:

שאין דרכו לבחון. בני אדם ולידע מי הוא נאמן ולפיכך ישבע אבל ב"ד דרכן לבחון ולבדוק אם הוא אדם כשר ונאמן ואם לא היה מוחזק להן בנאמן לא היו מעמידין אותו ולפיכך לא ישבע:

ה"ג אבא שאול אמר חילוף הדברים אפיטרופוס שמנהו אבי יתומים לא ישבע מפני דיכול כו' שמינהו ב"ד ישבע מפני שהוא כנושא שכר. ובספרי הדפוס נתחלפ' הגי':

מפני דיכיל. אפטרופוס למימר טובה בעלמא הוינא עבידנא לך שנעשיתי אפטרופוס ולא מתוך הנאת ממון ואי רמית עליה שבועה אתי לאמנועי:

מפני שהוא כנושא שכר. בההיא הנאה דמיקרי מהימן שנתמנה ע"י ב"ד כנושא שכר הוא והילכך ישבע:

אתיא דר' יוחנן. דאמר לעיל משל יתומין הן משתלמין כרבנן דהכא דאמרי אם מינהו בית דין לא ישבע משום דאתי לאמנועי והכא נמי אין מחייבין האפיטרופין לשלם כי היכי דלא ליתי לאמנועי והתם נמי במינהו בית דין מיירי כדקתני בית דין מעמידין להן:

ודרבי יוסי בר חנינא כאבא שאול. דלא חייש במינהו ב"ד משום אמנועי והילכך התם למי האפטרופין משלמין:

דר"י כרבנן כו'. כלומר דדחי לה הש"ס הא דקאמרת דר' יוחנן כרבנן ליתא דאפי' יסבור כאבא שאול כלומר אפי' כאבא שאול מצי למיסבר דמודי הוא הכא ר' יוחנן משום דרוצה בן אדם ליתן כמה כדי לקרותו מהימן וניחא ליה בכך אבל התם אי מחייבת ליה בתשלומין אתי לאמנועי שהרי לא הועמד אלא לתקנת העולם שלא יזיק השור הילכך חיישינן:

ודר' יוסי בר"ח. והא נמי דאמרת ר"י בר"ח כאבא שאול ולא כרבנן ליתא דאפי' יסבור כרבנין אפ"ה בההיא ס"ל משל אפטרופו' וטעמא דאדם מבריח עצמו מן השבועה ואי רמית עליה אתי לאמנועי אבל אין אדם מבריח עצמו כ"כ מן התשלומין והילכך התם ליכא למיחש אי מחייבת ליה דאתי לאמנועי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף