פני משה/גיטין/ג/ח

פני משה גיטין ג ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' המניח פירות להיות מפריש עליהן כו'. סומך על אלו ואוכל טבלים אחרים שיש לו ואומר הרי תרומתי באותן פירות שהקציתי לכך:

ואם אבדו. הלך לבדקן ומצאן שאבדו:

ה"ז חושש. לאותן טבלים שתקן בהבטחתן של אלו ואם לא אכלן צריך להפרי' מהן שמא כשאמר הרי תרומה בעירות שהקצתי כבר היו אבודין:

מעת לעת. של בדיקה בשבדק ומצאן אבודין חושש שמא מאתמול בעת הזאת אבדו ואם עשאן מעשר תוך מעת לעת על פירות אחרי' צריך להפרי' עליהן מספק וטפי מהכי לא אחמור רבנן למיחש אלא סומכין אחזקה:

בג' פרקים בודקין את היין. שהניחו להיות מפרי' עליו צריך לבדקו שמא החמיץ ואין תורמין מן החומץ על היין:

בקדים של מוצאי החג. כשמנשבת רוח קדים במוצאי החג:

ובהוצא' סמדר. כתום פרח וענביו נראין באשכול כסדרן:

ובשעת כניסת המים לבוסר. כשהן כפול הלבן נקראין בוסר וכשהלחלוחית נכנסה וגדילה בתוכו שיכול לעצור מהן כל שהוא היינו כניסת המים פי' אחר היו כותשין הענבים כשהן בוסר ונותני' לתוכן מים ועושים חומץ לטבול והלכה כר' יהודה:

גמ' זאת אומרת. מדקתני ה"ז חושש מעת לעת ולא קאמר עד מעת לעת דהוי משמע דחושש הוא כל הימים למפרע משעת בדיקה עד מעת לעת של הנחה שמע מינה שאין לך מקולקל מעת לעת אלא יום האחרון בלבד משעת בדיקה הוא דחוששין מעת לעת ותו לא:

ר' יוחנן אומר אין לך מתוקן מעת לעת אלא יום ראשון בלבד. משעת הנחה מעת לעת הוא דמחזקינן להו בחזקת קיימין ומכאן ואילך חוששין:

דתנינן תמן. כהא דתנינן במקואות מקוה שנמדד ונמצא חסר כל טהרות שנעשו על גביו למפרע טמאות עד שיודע שטבל כראוי וה"נ כל הימים למפרע חוששין עד מעת לעת של הנחה:

זו להוציא מדברי ר' אלעזר. ממתניתין דמקואות לאו ראיה דלא אתיא כר"א דמתני' דהכא דהא קתני ה"ז חושש מעת לעת ונהי דמפרשת עד מעת לעת של הנחה קאמר והא התם לעולם חוששין ואפילו במעת לעת הראשון אלא ש"מ מתני' דמקואות כחכמים אתייא דחלוקין על דברי ר"א:

תמן תנינן. פ"ז דדמאי הלוקח יין מבין הכותים קודם שגזרו על יינן והכותים חשודים על הכל על התרומה ועל המעשרות והלוקח מהן צריך לעשר ודאי ואם הוא ע"ש בין השמשות שאי אפשר להפרי' דתנן ספק חשיכה אין מעשרין את הודאי אומר שני לוגין שאני עתיד להפרי' הרי הן תרומה בתוכו עשרה מעשר ראשון תשעה מעשר שני דעל קריאת השם בלבד לא גזרו בין השמשות ומיחל. מתחיל ושותה מיד ולאחר השבת יוציא מן הנוד ההוא כדי שיעור תרומה ומעשרות:

תני. ותני עלה בתוספתא שם רבי יוסי ור"ש אוסרין שמא תבקע הנוד כו':

והדא מתני'. דהכא דקתני מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין ואינו חושש לכלום דלא כר' יוסי ור"ש:

אמר ר"ז. שאני התם דלמפרע נתקלקלה שלא היתה לה חזקת תרומה שהרי לא הופרשה מעולם אבל הכא מכאן ואילך נתקלקלו ואפילו לרבנן דפליגי עלי' דר"א וסברי שאם מצא שאבדו למפרע חושש הוא על הכל מיהת מה שאכל בחזקת מתוקן הוא שהרי הובררה התרומה בשעה שהפרישה:

יין מגיתו. הוא תירוש ואם הניחו להיות מפריש עליו תרומה:

עד ארבעים יום. ומכאן ואילך חוששין שמא נתקלקל:

עד הפרק. של אחד מג' פרקים המוזכרים במשנה שבהן בודקין את היין:

אשכחת אמר. נמצאת למד קולא וחומרא לר"י וכן לרבנן. והגי' נשתבשה בכאן וה"ג קולא על ר' יודה שאם באו ארבעים יום ולא בא עד הפרק תורם וחומרת שאם בא הפרק ולא באו ארבעים יום אינו תורם קולא על דרבנין שאם בא הפרק ולא באו ארבעים יום תורם וחומרת שאם באו ארבעי' יום ולא בא הפרק אינו תורם. לרבנן בארבעים יום תלי' מילתא ומשעברו צריך לבדוק ולר"י בפרק תליא מילתא:

למפריעו הוא נעשה חומץ. וחוששין כל ג' ימים למפרע שמא חומץ היה או דילמא אין חוששין אלא מכאן ולהבא:

מה נפק ביניהון. כלומר דמפר' למאי נ"מ קא מיבעיא ליה לענין דיעבד שאם עבר ותרם באותן ג' ימים וה"ג אין תימר למפרע נעשה חומץ אין תרומתו תרומה אין תימר מכאן ולהבא תרומתו תרומה ולא איפשיטא:

בדק חבית להיות מפרי' עליה והולך. שסומך עליה לשתות משאר חביות ונותן עיניו בזו להפריש ממנה תרומה עליהן שהתרומה ניטלת במחשבה ולאחר זמן בא ומצאה חומץ:

ג' ימים הראשונים. לאחר בדיקה הראשונה שמצאה בחזקתה ודאי יין הויא ואם אמר הרי זו תרומה על אלו הסמוכין לה בחזקת מתוקנים הן:

ואחרונים. ג' ימים אחרונים שהם קודם בדיקה אחרונה שמצאה חומץ ודאי חומץ ואינה תרומה כלל:

והאמצעים. ימים שבנתיים ספק ותרומה היא ויחזור ויתרום:

אני שמעתיה מריב"ל. גם אני שמעתי כן ממנו אבל ר' יוחנן לא אמר כן אלא מג' ימים הראשונים ואילך ספק ואפי' ג' ימים אחרונים:

מה ופליג ספק. כלומר דהש"ס שואל אם פליגי בספק ובמאי פליגי ומפרש דלא פליגי:

מה דאמר ר' יוחנן בשמצאו חומץ דיהא. חלש ואינו חזק כ"כ והילכך ג' ימים אחרונים נמי בספק הן דשמא עכשיו החמיץ:

מה דאמר ר' יהושע בן לוי. שלשה ימים אחרונים ודאי חומץ בשמצאו חומץ ברור וחזק דמסתמא כבר עברו שלשה ימים משהחמיץ דבבציר משלשה ימים משהחמיץ לא היה נעשה חומץ חזק וברור:

ואתייא אילין פלוגתא. דרבי יהושע בן לוי ור"י כמו דפליגי במחט והיינו דיעה אחריתא דלא ס"ל לחלק כדמחלק לה סתמא דהש"ס:

דתנינן תמן. במסכת טהרות מחט שנמצאת חלוד' שמעכבת את התפירה. שחלודה נמי מטהרה מטומאתה כמו שבירתה:

טהורה. ולא חיישינן שמא כשהיתה שלימה נטמאת וכשיתקנוה תחזור לטומאתה הישנה כדין כלי מתכות שכל הטומאות כשעת מציאתן ואם טהורות טהורות:

תני. עלה הניח' שיפה חלקה ויפה ובא לאחר זמן ומצאה חלודה:

שלשה ימי' הראשוני'. אחר שהניחה שיפה ודאי טמאה וכל הטהרות שנעשו על גבה טמאות אחרוני' ודאי טהורה:

אמר רבי אבהו. כן אמר רבי יהושע בן לוי אבל ר"י כו' כדלעיל:

כל שנה ושנה הוא בודק. אותן ג' פרקים שאמרו בודקין את היין אם בכל שנה צריך לבדוק או אחת לשלש שנים ושיעור דג' שנים משום דלקמן נקט:

נישמעינה. לזה מהברייתא דקתני המוכר יין לחבירו סתם חייב באחריותו. המוכר חייב באחריות אם החמיץ עד החג ומייריי שמכרו לשנה וכן הוא בהדיא בהאי תלמודא פרק המוכר פירות ומשעבר החג שוב אינו חייב באחריות לפי שדרכו להחמיץ בקדים של מוצאי החג אלמא בכל שנה ושנה הוא צריך לבדוק:

אמר רבי יודה תיפתר. המתני' באילן בני גליל דאינון קטפין בתר קדמיתא דחג כלומר שהן מקטפין כרמיהן אחר קדים של מוצאי החג והילכך כשמוכר לו לשנה והיינו אחר החג חייב באחריותו עד החג ותו לא ולית ש"מ כלום מהכא ועדיין תיבעי אם בכל שנה הוא בודק או לא:

הכי גרסינן ויידא כו' כמו שהוא שם:

ויידא אמרה. ומהיכן שמענו זה מהאי מתני' דקתני התם המוכר יין ישן לחבירו נותן לו משל אשתקד ואם אמר לו מיושן נותן לו של ג' שנים:

נימר משום הדא מטעומיתה. כלומר דמסיק הפשיטות ומפרש דמשום הבדיקה זו אמרו שצריך לבדוק ולטעום בימות החג אם יפה הוא כדמסיק:

הדא אמרה דמתיישן חייב באחריותו שתי שנים. כלומר מדאמרו מיושן של שלש שנים ומשמע ג' שנים שלמות וכגון אם עמד בשנה שלישית בימות החג ואמר לו מיושן אני מוכר לך צריך להעמיד לו עד החג בשנה הבאה והיינו דקאמ' חייב באחריותו שתי שנים מפני שצריך לבדוק בחג הזה שהוא עומד בו ובכל השנה עד לאחר החג הבא:

הדא אמרה מתיישן חייב באחריותו עד החג. והיינו נמי דאמרן אם אמר מתיישן והיינו מיושן חייב באחריות עד החג שיבא וחג דנקט מפני שהוא זמן הבציר וש"מ מזה שבכל שנה ושנה הוא בודק והכא ליכא למידחי כדלעיל דהא בשל שלש שנים קאמר חייב באחריות עד החג:

כיצד היא בודק. אם יש לו כמה חביות אם צריך לבדוק ולטעום מכל אחת:

בודק חבית אחת. ואם היא יפה שוב אינו בודק:

וכולן תלויות בה. בתמיה שמא שארי החביות אינן יפות:

כל אחת ואחת הוא בודק. גרסינן וכן הוא שם כלומר אלא שבודק את כלן:

ואינן מחמיצות. וכי אינן מחמיצות אם פותח הוא כל החביות לבדקן:

אמר רבי שמי. יש בני אדם שמכין על החבית מבחוץ ומקול המכה מרגישין הן מה יש בה מבפנים אם היין יפה הוא וכך הוא בודק:

סליק פריקא בס"ד

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף