פני משה/כתובות/ד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:15, 21 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לאוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




פני משה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי שמעון אומר. אע"פ שעמד בדין לא הוי ממון דאב להורישו לבניו עד דמטי לידיה כדיליף בגמ' טעמא ואין הלכה כר"ש:

מעשה ידיה ומציאתה. בגמרא מפרש דה"ק מעשה ידיה כמציאתה מה מציאתה בחיי האב לאב אחר מיתת האב לעצמה שאין האחים זוכין במה שמוצאת הבת לאחר מיתת האב כך מעשה ידיה בחיי האב לאב וזכו בהן האחים אף על פי שלא גבתה שכר פעולתה אבל מעשה ידיה שלאחר מיתת האב לעצמה ואין לאחין זכות במעשה ידי הבת שעושה לאחר מיתת האב:

גמ' מלמד שאין האב זוכה. בקנס אלא בנתינה והה"ד בבושת ופגם דאיתקוש להדדי:

ר"ש אומר וכו'. היינו ר"ש ורבנן דמתני' ומפרש לה פלוגתייהו:

במגבה. משעה שהוא גובה הדבר תלוי שיהו שלו להורישו לבניו:

כמעשה ב"ד. כפסק דין דלא הוי ממון להורישו לבניו עד שעת הגבייה כהאי דאמרינן אין אדם מוריש שבועה לבניו:

כמלוה. דמשעת העמדה בדין הקנס מלוה מן התורה עליו:

גובה בעידית. כדמצינו במעשה ב"ד דגובה מן העידית כגון נזקין:

גובה בבינונית. כמלוה:

אין השביעית משמטתה. כשאר מעשה ב"ד דאין השביעית משמט משום דלא קרינן ביה לא יגוש כדתנן בפ"י דשביעית:

השביעית משמטתה. כשאר מלוה דכתיב שמוט כל בעל משה ידו:

הבכור נוטל פי שנים. בירושת קנס כבשאר ירושת אביו:

אין הבכור נוטל פי שנים. כמלוה שראוי הוא ואין הבכור נוטל פי שנים בראוי כדתנן בפ"ח דבכורות וכדאמרינן בבלי פ' יש נוחלין דף קכ"ד:

מעשה ידי הבת. אחר מיתת האב של מי:

לעצמה. אע"פ שנזונת מן האחין:

מני שוקד שמואל. קרו ליה שוקד ע"ש ששוקד על דבריו לאמרם כהלכתא והלכתא כוותיה בדינא וכן אמר בבבלי דף מ"ג:

ומדרש אמרוה. מדרש המקרא למדו לומר כן:

במעשה ידי הבת הכתוב מדבר. כלומר אפי' במעשה ידי הבת אע"ג דשכיח הוא וחסרי בה ממונא שהרי נזונת מהן ומכ"ש בקנס שאין אדם מוריש זכות בתו לבניו כדאמר לעיל:

מתניתא אמרה כן. דמעשה ידיה של הבת אחר מיתת האב לעצמה דקאמר מעשה ידיה ומציאתה וכו' היאך שייך לומר גבייה במציאה דממאן גבייא אלא כמציאתה דוקא מעשה שעשת בחיי האב לאחין אבל מה שעשת לאחר מיתת האב לכ"ע ואפילו לרבנן אע"פ שלא גבתה הרי הן של עצמה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף