פני משה/שבת/טז/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:57, 20 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לאוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה




פני משה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png טז TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה או אל תכבה מפני שאין שביתתו עליך שהרי אינו עבדו אלא יניחנו לעשות ואין צריך למחות בידו:

אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו. ודוקא שעושה על דעת אביו שכן שביתתו עליך וימחה בידו אבל אם עושה מדעת עצמו אין ב"ד מצוין להפרישו:

גמ' בימי ר' אמי וכו'. גרסינן להא בפ"ד דנדרים בהלכה ט' וגריס התם מהו דיימר מאן דעביד לא מפסיד והתם קאי על מודר הנאה מחבירו והיה לו בית לבנות וכו' וקאמר נישמעינה מן הדא עובדא בימי ר' אמי וכו':

נפלה דליקה בכפר. בשבת ואפיק כרוזא וכו' ואמר מאן דעבד ומכבה לא מפסיד אלמא דשרי למימר הכי. וה"ה במודר הנאה מחבירו אומר כל הזן אותו אינו מפסיד:

אמר ר"א וכו'. שאני בדליקה דמפני הסכנה התירו לומר כן. והשיב לו ר' יוסי אם מפני הסכנה אפילו ר' אמי בעצמו יכבה דהא ולא כן תני וכו' אפילו בגדולים ואפי' הן ישראל אלא דאפילו לא היה שם סכנה של נפשות מותר לומר כל המכבה אינו מפסיד:

בני קיצרה של ציפורי. אנשי השר מפני שהיה אפוטרופס שלו:

הניחו לגבאי. כלפי השם אמר כן מפני שבחובות עונותיו בא לו זה:

לא היה צריך לעשות כן. למחות בידם שהרי שנינו נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ולא אל תכבה:

חד נפתי. משם מקום ונכרי היה. ובנדרים גריס חד כותיי שהיה דר בשכונה של ר' יונה ונפילת וכו' ובא הנכרי לכבותה ולא הניחו ר' יונה ואמר הנכרי לר' יונה בגדך מדלי במזלך יהיה כל אשר לי כלומר באחריותך שאתה מונע אותי מלכבות עד שלא תבא הדליקה לביתי ואמר ליה רבי יונה אין כך יהיה ונעשה לו נס וניצולה כל השכונה כולה:

פרס גולתיה. פירש טלית העליון שלו על הגדיש שנפלה דליקה בו וברחה האש ממנו:

ולא כן תני ראו אותו להקטן יוצא ומלקט עשישים בשבת אין אתה זקוק לו להפרישו ואמאי קתני אין שומעין לו:

תמן אין לו צורך בעשבים וכו'. בלשון תמיה מיתפרשא בשלמא התם וכי אין לו צורך בעשבים הא מסתמא כשלקט אותן לאיזה צורך שלו הוא מלקטן ולפיכך אין אתה זקוק לו שעושה מדעת עצמו הוא ברם הכא יש לו צורך כבוי בתמיה וקטן בכבוי מאי איכפית ליה אלא ודאי בעושה על דעת אביו מיירי ולפיכך אין שומעין לו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף