פני משה/שבת/ו/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:56, 20 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לאוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




פני משה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הקיטע. שנקטע רגלו:

יוצא בקב שלו. שהוא עשוי כמין רגל של עץ וחוקקין בו מעט להשים ראש שוקו בתוכו וקסבר הת"ק דמנעל דידיה הויא ואידך פליג עליה וס"ל דלא מנעל היא וכמשאוי חשיב. ונוסחא דהכא דת"ק ר' יוסי ור"מ אוסר אבל נוסחת המשניות וכן במשנה דגמרא הבבלית דת"ק ר"מ ור' יוסי אוסר והלכה כר' יוסי דאסור:

אם יש לו בית קיבול כתותין. שחקק בו כל כך להשים בתוכו כתיתין ומוכין רכין להניח ראש שוקו עליהן טמא בטומאת מגע דכלי קיבול מיקרי ואם אינו ראוי לקבלת כתיתין לאו בית קיבול היא משום דמניח שוקו בתוכו דאנן כלי קיבול העשוי להיטלטל בו מה שנותנין בתוכו דומיא דשק לאפוקי שוקו שאינו מיטלטל על גב הכלי:

סמוכות שלו. יש שהוא קיטע בשתי רגליו ומהלך על שוקי ארכבותיו ועושה סמוכות של עור לשוקיו:

טמאין מדרס. אם זב הוא שהרי לסמיכות גופו עבידי ומדרס הזב עושה אב הטומאה:

ויוצאין בהן בשבת. דתכשיט הצריך לו היא:

ונכנסין בהן לעזרה. דלאו מנעל היא לאסור משום לא יכנס בהר הבית במנעלו ובאלו מותר אפי' לעזרה לפי שאינן נתונין בראש רגלו:

כסא וסמוכות שלו. יש מין קיטע שיבשו ונכווצו גידי שוקיו ואפי' על ארכבותיו אינו יכול לילך ועושין לו כמין כסא נמוך ויושב עליו וכשהוא מהלך נסמך על ידיו בספסלים קטנים שבידו ועוקר גופו מן הארץ ונדחף לפניו וחוזר ונח מעט על אחוריו בכסא שקשור לו באחוריו ועושין לו סמוכות של עור לראשי שוקיו או לרגליו התלויות וכשהוא נשען על ידיו נשען גם על רגליו קצת:

טמאין מדרס. כדלעיל:

ואין יוצאין בהן בשבת. דאיידי דתלו ולא מנחי אארעא זימנין דמשתלפי ואתי לאתויינהו:

ואין נכנסין בהן לעזרה. דהואיל והן עשויין ג"כ לראש רגליו כמנעל הוו:

אנקטמין. מאטקאר"ה בלע"ז ויש עושין כמין פרצוף משונה להבעית בו התינוקות וי"מ חמור שהליצנים עושין ונותנין אותו על כתפיהן או מוליכין ביד ע"י פרקיו שעושין בו והכי מפרש לה הכא בגמ':

טהורין. מפני שאינו לא כלי תשמיש ולאו לתכשיט עבידי:

ואין יוצאין בהן. מפני שאינו דרך מלבוש ואם יצא פטור:

גמ' שמואל אמר יוצאין בו משום סנדל. להת"ק דס"ל יוצאין בו בשבת משום דהסנדל דידיה חשוב הוא ונכנסין בו לעזרה:

ר' ינאי מקשה. על זה אם יוצאין בו בשבת משום דכסנדל הוא ואם סנדל הוא מאי האי דהדר קאמר ונכנסין בו לעזרה א"כ אינו סנדל:

אמר ר' בא. עד דאת מקשת לה על דשמואל תיקשי על המתני' דקתני סמוכות שלו וכו' יוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן לעזרה וקשיא נמי האי קושיא דמקשת אדשמואל:

א"ר מנא אמור סיפא דלית היא פליגא על דשמואל. כלומר ואם תפרש להסיפא דמיתרצת עם המציעתא אשכחת לה דהא דשמואל ג"כ ניחא הוא. דאימא סיפא כסא וסמוכות שלו אין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן לעזרה והא האי סיפא ג"כ קשיא היא אם אין יוצאין בהן א"כ לאו כמנעל חשיבי אמאי אין נכנסין בהן לעזרה אלא ע"כ דהכי מיתרצית לה דודאי מנעל או סנדל מיקרי ואין נכנסין בהן לעזרה והא דאין יוצאין בהן בשבת משום טעמא אחרינא הוא דהואיל דלא מנחי אארעא ותלויין הן זמנין דמשתלפי ואתי לאתויינהו. והשתא מציעתא נמי ניחא דהתם ליכא למיגזר בשבת הואיל והסמוכות עשויין לשוקיו ומדובקין בהן לסמוך עליהן ליכא למיחש דמישתלפי ונכנסין בהן לעזרה דלאו מנעל הוו וא"כ דשמואל ג"כ ניחא הא דקאמר ארישא דיוצא הוא בקב שלו דלענין שבת כסנדל דידיה חשיבא והיינו דכמו סנדל לא גזרינן דילמא מישתלף ואתי לאתויי ה"נ בקב שלו שהוא הולך עליו ליכא למיגזר דילמא מישתלף ולענין זה הוא דקאמר משום סנדל דמטעמא דהיתרא דידיה כהיתירא דסנדל לכל האדם אבל לאו סנדל ממש הוא לאסור להכניס בו לעזרה:

מהו אנקטמין וכו' הונוס קטמין. כלומר נוטריקון היא הונוס חמור הוא בלשון יון כך פי' הערוך וגריס במלה אחת הונוסקטמין והיינו הך. ומפרש ואזיל חמרא דיידא שעושין כמין חמור של עץ ומדדה הוא ע"י פרקים פרקים שעושין בו וכך ראיתי שעושין אותו הליצנים במדינות ההם ומרקדין עליהם:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף