פני משה/שבת/ה/ב

פני משה שבת ה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' חמור יוצא במרדעת. שמשימין אותו תחת האוכף כדי לחממו דאמרי אינשי חמרא בתקופת תמוז קרורה ליה ומותר לצאת בזמן שהיא קשורה לו מע"ש:

אבל לא באוכף. אפי' קשורה לו מע"ש דכמשוי הוא:

הזכרים יוצאין לבובין. בעור שקשור על לביהם כדי שלא יפלו עליהם זאבים וכן בעור הקשור להן על זכרותן כדי שלא יעלו על הנקיבות:

רחלות יוצאות שחוזות. שאוחזין באליה שלהן וקושרין אותו למעלה על גבן כדי שיעלו עליהן הזכרים:

או כבולות. שלפעמים קושרין האליה שלהן למטה כדי שלא יעלו עליהן הזכרים:

או כבונות. שמלפפין בגד או מטלניות עליהן כדי שלא יטנף הצמר שלהן וישאר נקי דכל אלו לא חשיבי משאוי:

העזים יוצאות צרורות. שקושרין דדיהן לפעמים כדי לייבש החלב שבהן ולפעמים קושרין אותן כדי לחלב כל מר שלא יצא החלב שלהן עד שיחלב אותן לערב:

ר' יוסי אוסר בכולן. דס"ל דחשיבי משאוי:

חוץ מן הרחלים הכבונות. שעשוי לשמר צמרן דהוי כתכשיט:

ליבש. בזמן שהוא עשוי ליבש כגון דמהדק אותן בחוזק דניכר שהוא ליבש מותר דליכא למיגזר דילמא נפיל ואתו לאתויי בר"ה אבל לא בזמן שעשוי לחלב דלא מהדר שפיר וזימנין דנפיל ואתי לאתויי והלכה כר' יהודה:

גמ' שמואל אמר בקשורה לו מע"ש. מיירי דאלו בשבת אינו יכול לקושרה דמיחזי כמתכוין להוליך הבהמ' למקום רחוק אבל ליתן המרדעת על החמור בשבת בלא קשורה ס"ל לשמואל דמותר. והכי מוכח מדקאמר חלין לפני שמואל רב חייא בר אשי לא נהיג כן ואי איוצא בקשורה לו הוא דקאמר היאך פליג אמתני':

מגופתייה. שם מקום:

א"ל שמואל נהיג בקלסטירין. הוא טרסקל כלו' והלא רב חייא בר אשי היה נוהג להתיר טרסקל שבפיו שתולין בו מלא שעורין לאכול ואי טרסקל שרי שאינו אלא לתעניג מרדעת שהוא מפני הצער לשמרו מן הצינה לכ"ש:

דתני. הכי בברייתא זכרים יוצאין בקלסטירין שתולין בהן. א"נ דדרך שאלה אמר לו שמואל לחנין אם נהיג היתר בטרסקל וכדתני בברייתא:

התיב ר' אחא וכו'. על הא דתני בתוספתא פי"ג חבל שהוא קשור בפרה וכו' ניחא הא דאם סבר קשור הוא בפרה קושרין ראש השני בהאבוס בשבת אלא אם קשור באבוס קושרין אותו בפרה קשיא ולא נמצא משתמש הוא בצידדי הבהמה בשבת והרי אסור:

תיפתר. שקושר בה בקשר שאינו של קיימא דקס"ד דמכיון דבקשירה כל דהו הוא קושר לא שהו ולא הוי כמשתמש בצדדי בהמה:

א"ר יוסי. בתמיה וכי שניא הוא לענין משתמש בצדדי הבהמה בין קשר של קיימא או לא הא מיהת משתמש בצדדה הוא:

תיפתר כרשב"א. דמתיר להשתמש בצדדי הבהמה בשבת היא צדדי בהמה היא צדדי אילן מסקנא דמילתא היא אליבא דרשב"א כדאמר לקמן בפ"ג דעירובין בהלכה ג' דדין אחד להם דבתרווייהו למאן דאסר משום דאין עולין באילן ואין רוכבין על גבי בהמה ולר' שמעון בן אלעזר צדדין מותרין:

קיימתיה. להאי ברייתא דהא דקתני חבל שהוא קשור באבוס קושרין אותו בפרה לאו דקושרין בפרה עצמה קאמר אלא במספק החבל שהוא קשור באבוס על החבל שהוא קשור בפרה וקושרו זה לזה ונמצא לאו משתמש בצדדי הבהמה הוא וקמ"ל דקשר דכה"ג לא מיקרי קשר של קיימא לאוסרו משום קושר:

עור מבורסינין. עור קשה שנוטל מן הבורסקי ונותנו כנגד לבו והוא מתריס כנגד החיה שרוצה ליפול עליו:

מ"ד שוזות מעתדן. כלו' דתרווייהו מפרשי שעושין זה כדי שיעלו עליהן הזכרים ומתקנין אותן לכך ושוזות מלישנא שית זונה היא ומ"ד שחוזות מפרש נמי הכי ושחוזות מלישנא דאין משחיזין הוא שמחדדין אותן לכך ובלישנא בעלמא פליגי:

כבולות וכו'. מלישנא דקרא הוא שמצינו בחירם ויקרא להן ארץ כבול שהיתה ארץ שאינה עושה פירות:

יאות אמר ר' יהודה בן בתירה. כדמפרש טעמא לקמיה ומה טעמון דרבנן דמחלקי ומתירין אם הוא לייבש:

משום מי מפיס. מי מטיל גורל ומבחין אם עשוי לייבש או לחלב והלכך תרווייהו אסור:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף