פני משה/שבת/ג/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:56, 20 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לאוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
חתם סופר




פני משה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

האילפס והקדירה שהעבירן. מעל האש מרותחין לא יתן לתוכה תבלין דכלי ראשון הוא ומבשל ודוקא תבלין אבל מלח אפילו בכלי ראשון לפי שאינו מתבשל בישול גמור אלא בקדירה שע"ג האש:

אבל נותן הוא. תבלין לתוך הקערה שעירה לתוכה מן הקדירה:

או לתוך התמחוי. שהוא כמין קערה גדולה שלפעמים מערה הכל בתחלה לתוכו וממנו אל הקערות דכלי שני הוא ואינו מבשל:

ר' יהודה אומר וכו'. ארישא קאי ולקולא הוא דפליג שאפילו בכלי ראשון. הוא נותן את התבלין חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר שהן מבשלין את התבלין. ואין הלכה כר' יהודה:

מהו ליתן תבלין. בשבת ולערות רותחין עליהן מלמעלה מכלי ראשון שהועבר מעל האש:

אסור. דקסבר העירוי ככלי ראשון הוא:

חייליה. סייעתיה דר' יודה מן הדא דתנינן בפ' י"א דזבחים גבי מריקה ושטיפה בקדירה שבישל בה קדשים דקתני אחד שבישל ואחד שעירה לתוכה רותח:

אמר ר' יוסי. מהתם לא מסייע לך דתמן בכלי חרס מיירי שהוא בולע הרבה ולפיכך החמירו בו אף בעירוי מכלי ראשון אבל כאן בתבלין אינן מתבשלין ממה שמערה עליהן:

התיב ר' יוסי בר' בון והתני. התם אף בכלי נחשת כן דטעון מריקה ושטיפה ואף אם נשתמש בו מעירוי וכי אית לך למימר כלי נחשת בולע בתמיה אלא ודאי דטעמא משום דעירוי רותח בכלי ראשון הוא:

מהו לערות מן הקילוח. כלומר הקילוח שיורד מן הקדירה מהו חשיב אם ככלי ראשון היא או לא וקאמר ר' חנניה דתליא בפלוגתא דר' יונה ור' יוסי דלמר דמחשב עירוי ככלי ראשון כן נמי להקילוח ולמר לא חשיב נמי הקילוח ככלי ראשון:

עשה כן בשבת וכו'. כלומר דהבעיא היא למאן דס"ל עירוי ככלי ראשון הוא אם לענין חיוב נמי הוא כך שאם עשה כן בשבת חייב הוא משום מבשל וכן בבשר וחלב דהוי כבישול גמור או דילמא כי קאמר לענין איסור גרידא בשבת או כבשר בחלב הוא דקאמר אבל לא לענין חיוב ומשום בישול:

א"ל האי מילתא פשיטנא לה כהאי דא"ר זירא בפ"ק דחלה איזהו חלוט ברור שחייב בחלה כל שהאור מהלך תחתיו וה"ה ה"נ כן איזהו תבשיל ברור שחייבין עליו משום מבשל כל שהאור מהלך תחתיו לאפ קי עירוי ולענין איסור גרידא הוא דאמרינן דהוי ככלי ראשון:

על דעתיה דר' יהודה. דמתני' דקאמר לכל הוא נותן חוץ מדבר וכו' מפרש אליביה דלאו דוקא חומץ וציר ממש קאמר אלא אף הדבר מלוח כמו ציר הוא והיין כמו חומץ דחריפותן ג"כ מסייען לבשל כמו הציר והחומץ:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף