פני משה/תרומות/ב/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:23, 20 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לאוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




פני משה TriangleArrow-Left.png תרומות TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ותורמין זיתי שמן. שעושין שמן על זיתים שאין עומדין לשמן אלא לכבוש אותן בחומץ או במי מלח לקיימן לאכילה לפי שזיתי שמן יפין הן מזיתי כבש והוה ליה מן היפה על הרע:

ויין שאינו מבושל. שהוא יפה לשתייה יותר מן המבושל:

כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה על זה. כדיליף בריש הלכה דלעיל דכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן וגו' ותירוש ודגן כלאים הן זה עם זה:

חוץ מן הזונין על החטים. זונין מפרש להו בריש כלאים שהן ממין חטים אלא שגרוע ונשחת ואינן אוכל ואין מקיימין אותן אלא ליונים:

והקישות. קומקברוס בלע"ז ובערבי פאקו"ס והמלפפון צידרו"ש בלע"ז ובערבי פייא"ר מין אחד הן ותורמין מזה על זה:

ר' יהודה אומר שני מינין. לטעמיה הוא דאזיל דס"ל לעיל בפ"ק דכלאים בהלכה ב' שהן כלאים זה בזה ואין הלכה כר' יהודה:

גמ' א"ר יוחנן דר' יודה היא. מתני' דקתני ויין שאינו מבושל על המבושל אתיא אפי' כר' יהודה וכלומר דאע"ג דלעיל ס"ל לר' יודא ופליג בבצל קטן שלם הכא לא פליג ומודה דדוקא שאינו מבושל על המבושל הוא דתורמין ומשום דלקמיה פריך ר' יוחנן דר' יהודה אדר' יהודה אקדמיה להא דמתני' דידן אתיא נמי כר' יהודה:

דר' יהודה מתיר מפני שהוא משביחו ואמר רבי יוחנן וכו'. כלומר ומהא דלקמן בריש פרק י"א דתנינן אין מבשלין את היין של תרומה מפני שהוא ממעיטו ור' יהודה מתיר מפני שהוא משביחו ואקשי עלה התם ר' יוחנן דמחלפה שיטתיה דר' יהודה דמהתם שמעינן דס"ל דיין מבושל עדיף טפי ומתני' דהכא דמשמע שאינו מבושל עדיף ולא פליג ר' יהודה וכדאמרן דאתיא נמי כר' יהודה וקשיא דידיה אדידיה:

רבי אלעזר אומר אינה מוחלפת. דלא קשיא דתמן בפרק י"א בכהן מיירי ומתיר ר' יהודה לבשלו שאף ע"פ שמחסר את היין בבישול מ"מ משביחו מחמת שהוא מתקיים לו ביותר משאינו מבושל וכאן במתני' בבעלים מיירי וצריך לתרום מן היפה לפי שנוח לו יותר להכהן ליטול יין חי כפי המידה:

ר' אלעזר ור' יוחנן. השתא מייתי פלוגתייהו בטעמא דמתני' דריש פרק י"א ואיידי דלעיל ודלקמן דפליגי התם בטעמא דאין מבשלין את היין של תרומה חד אמר מפני שממעטו משותיו שאינו שוה כ"כ כמו יין חי ובנ"א חפצין יותר לשתות יין חי מהמבושל:

ממידתו. שהוא נחסר על ידי בישול:

ולא ידעין. ומספקא לן איזה משניהן אמר טעם הזה ואיזה לאידך אלא מן מה דא"ר יוחנן לעיל מחלפה וכו':

הוי. דע"כ ש"מ דר' יוחנן דקאמר מחלפא שיטתיה דר' יהודא הוא דקאמר דטעמיה דהת"ק מפני שממעטו משותיו והלכך אפי' הכהן אין לו לבשלו ולעשותו גרוע מכמות שהיה:

ר' יהודה וכו'. קאמר נמי כר' יוחנן:

מתניתא. ברייתא פליגא על ר' יוחנן דתני בה תורמין אף משאינו מבושל וכו' ואם כן כל שכן מהמבושל על שאינו מבושל ולר' יוחנן הא קאמר דשאינו מבושל עדיף הוא:

א"ר אימי לא תני ר' יוחנן. להאי ברייתא דסמי להברייתא מקמי המתני':

א"ר בון בר כהנא בשם רבי. אמתני' קאי אהא דקתני ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה דכתיב ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ממה שהוא בנשיאת עון אם אינו תורם מחלבו אתה יודע דמה שעשה עשוי שאם אין תרומתו תרומה נשיאת חטא למה:

הא דבר שהוא אוכל. על הא דקתני חוץ מן הזונין שאינן אוכל קאי דמשמע הא דבר שהוא אוכל מותר לתרום ממנו ואע"פ שאינו יפה כל כך:

מתני' דקתני מן הרע על היפה הויא תרומה בדיעבד כר' ישמעאל בר' יוסי הוא דאמר וכו'. בתוספתא פ"ד:

מסתברא יודה רבי לדבר תורה. מודה הוא דמן התורה מותר לתרום מן היין על החומץ ומ"ע דרבי דקאמר ב' מינין הן שאם אתה אומר וכו' ומדרבנן הוא דקאמר שאין תורמין מן היין על החומץ:

הקישות וכו' ר' יודה כדעתיה וכו'. כדפליגי בפ"ק דכלאים וכדפרישית במתני':

הדרן עלך אין תורמין
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף