הרי בשמים/ב/נב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:12, 20 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מתוך דיקטה + התאמה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

הרי בשמיםTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png נב

סימן נב

בעזה"י יום ג' ר"ח ניסן תרמ"ו לפ"ק סטרי.

שלום וברכה להרבני המופלג השו"ב מוה' דוד נ"י מילידי פה פה קהלתינו.

מכתבך הגיעני והנני לתשובתך עד"ש בריאה שהוכשרה ע"י היכר סדק ויצאה מהסדק סירכא ונסרכה לאונא שלישית אם סגי במיעוך הסירכא בלבד או צריך ג"כ להפריד הדיבוק לפ"ד השמ"ח בסי' ל"ט סט"ו בסירכא כסדרן ודבוקה למקום אחר צריך למעך בסירכא בכסדרן ג"כ ואם הסירכא כפולה אזלא ע"י מיעוך והכסדרן לא אזלה ע"י מיעוך טריפה וא"כ גם בנ"ד אם אנו חוששין לסברת הר"ן דהכשר הסדק הוא דאמרינן דהני אוני דידה נינהו אלא דסריכי בכסדרן הא צריכין להפריד הדבק והחוש מעיד דא"א להפריד בלי בצבוץ ונפשך בשאלתך איך לנהוג בזה:

הנה בגוף הדין של התבו"ש הנ"ל חולק עליו הלבושי שרד וכ' דמה בכך שהסירכא כסדרן לא עברה הרי תר"ל ל"ה כיון דהוא משם אחד א"כ אף שהראשנה סירכא גמורה היא מאי הוי הא בכסדרן כשירה אם לד' רש"י לפי שנסתם הנקב ומכ"ש להתוס' כיון דעברה הסירכא השניי' שהיינו חוששין שמא היא שלכ"ס וסופה להתפרק וכיון דאזלה במיעוך הלא אזיל החשש. ובראש אפרים סי' ל"ט ס"ק נ"ג כ' דכשהכפולה נדבקת לא' מב' אונות הללו ועברה הכפולה לחודא ע"י מיעוך אפי' שלא בהפ"מ כשר ושם בס"ק נ"ב כ' דאם היא דבוקה לאונא אחרת או לדופן נ"כ כשר בהפ"מ עכ"פ. והנה היכי שאנו רואין סירכא כסדרן ממש הסברא נותנת לומר דצריך שתעבור גם הכסדרן במעו"מ משום דבלא"ה יש לחשוש שמא השלכ"ס שרשה פתוח אלי מקום שיוצאת הכסדרן והוי' כולה התפשטות הסירכא שלכ"ס וא"כ לא עברה עדיין כל הסירכא ואנן הלא בעינן להסיר כל שורש הסירכא עד שלא ישאר שום רושם. איברא דלכאורה יש להתבונן מהיכי תיתי לחוש לזה הלא קיי"ל דאם נסתפק אם הוא בחיתוך או בגב כשר משום נשחטה הותרה וא"כ גם בספק זה דשמא הוא ממשך השלכ"ס הי"ל להכשיר אכן י"ל דהדבר קרוב יותר לאיסור דכיון שיוצא מסירכא זו בודאי הוא ממשך התפשטות הסירכא דשלכ"ס ומישך שייכי בהדדי והרי באמת בש"ע התניא ז"ל סי' ל"ט פוסק דספק כסדרן טריפה וה"ר מתשו' תשב"ץ ח"ב סי' פ"ט ולפענ"ד יש לחזק דבריו עפי"מ דמבואר בתוס' חולין מ"ז. בשם רבינו גרשון ותשובות הגאונים דגם סירכא בכסדרן צריך בדיקה וכ"כ ברמ"א סי' ל"ט ס"ד בשם י"א א"כ איכא ס"ס לאיסורא. אמנם בנ"ד שאין אנו רואין לעינינו סירכא כלל וליכא למ"ד שיהי' צריך בדיקה בכה"ג עכ"פ ל"ה בכה"ג רק ספק השקול ומכשרינן מטעם נשחטה הותרה והרי בס' בית מאיר סי' ל"ט סי"ז כ' דדין סירכא שלכ"ס אינו ודאי אלא ספק קרוב לודאי ולכן בדאיכא עוד ספק מוקמינן בחזקת היתר דנשחטה הותרה ע"ש וע' בתבו"ש רסי' כ"ט מ"ש בשם הרשב"א בזה וכ"ש הוא לנ"ד. ומלבד זה י"ל דאף דהר"ן נתן לזה שם סירכא בכסדרן ביש היכר סדק מ"מ אין עליו דין סירכא אלא דכשיש סדק שיערו רז"ל דבהכי רביתייהו שמתחלת ברייתן הם שנים ומכח ליחות הריאה ששואבת כל מיני משקה יחדיו ידובקו וכשגדלה הריאה גדלו האונות ומתרחבין ומתחזקין עד שמתחברים כתיומת באופן שא"א להפריד בין הדבקים. וע' בלבו"ש סי' ל"ט ס"ק ע"ו שדוחה ד' התבו"ש שם שרוצה להוכיח מהא דשיעא כאופתא לענין דבוקה בין החיתוכים ע"ש. והנה אף שמדברי המרדכי פא"ט נראה שנותן ע"ז דין סירכא בכסדרן ממש מדמביא ראי' מזה לענין סירכא בכסדרן בין אונא לאומה דכשרה ע"ש בכ"ז מוקצה הוא מן הדעת לומר שצריכין להפריד הדיבוק אחר שעברה הסירכא הכפולה ע"י מעו"מ דאף אי שאר סירכא כסדרן הי' צריך להעבירה היינו משום דלא סמכינן אחזקת נשחטה הותרה היכי דיכול לברורי ע"י מיעוך משא"כ בזה הלא א"א לברורי דהרי כל עיקר מעו"מ הנהוג גבן שהוא קליפה כ' האחרונים שהוא מכח היתר מעשה דריינוס שמביא הט"ז דכשנקלפת הסירכא מוכח שאינו דיבוק עצמי רק לבוש פרוס על הריאה וכ"ז בסירכא ממש משא"כ בשיעא כאופתא דמכשרינין ע"י היכר סדק הא ידעינין שהוא דבק טוב ונתחברו עד שהיו לאחדים וכשר משום דהכי רביתי' וכבר השיגו הב"א ושארי אחרונים על הכו"פ שר"ל דבעינן שיהיו להם בפנים קרומים בפ"ע אלא דאפי' אין להם רק קרום א' הסדק מחשיבם לשנים א"כ מה יועיל לן המיעוך אפי' אי הי' איפשר להפרידם וכיון דא"א לברר ע"י מיעוך הא שפיר סמכינין להכשיר מכח נשחטה הותרה:

ולבר מן כל דין הרי באמת אנו תופסין לעיקר טעמו של היש"ש דמש"ה מהני היכר סדק שזהו לאות שדבוקה בתולדתה ובפנים סדורה כהלכתה כמ"ש הרא"פ סי' ל"ה ס"ק י"ג והראי' שהרי אנו נוהגין להטריף בסירכא למעלה מחציין אף אם היא סירכה מעיקרה לסופה כמבואר בסי' ל"ט וכ"כ שם סק"מ דאין לנו להשען כ"א על טעם זה שכשיש ספק אמרינן שנבראת כך ומבפנים סדורה כשאר ריאות בכדי להכיל הרוח שבקרבה ע"ש ועי' בשו"ת תמים דעים להראב"ד סי' י"א:

והנה מה שהביא מעלתו מד' הפמ"ג בדיני תר"ל אות י"ב שכ' שאם במקום הסדק יש בועה יש להסתפק אי הוי תר"ל מטעם דשמא סרוכין בכסדרן הרי דפשיטא לי' דהוי סירכא ממש הנה אם כונת הפמ"ג כההבנה הפשוטית הוא תמוה דהרי בועה היוצאת מסירכא כסדרן בלי חלון ל"ה תר"ל כמבואר בט"ז סי' ל"ז ול"ט. ועוד דהרי כ' שם בזה"ל ובועה על הסדק או מראה כשירה או תלוי' יש לעיין בי' אי ל"ה ב' לריעותא כו' ואי כפשוטו האיך מצינן למימר דיהי' תר"ל הרי סירכא וסירכא ל"ה תר"ל כיון דהוי משם אחד ומ"ש בט"ז סי' ל"ט סק"ט לענין סירכא כפולה שאם נדבקת למק"א ל"מ מיעוך משום דהוי תר"ל הלא באמת תמה עליו בפמ"ג שם דהרי הוי משם אחד. ושע"כ נראה להגיה בדברי הפמ"ג דמ"ש או תלוי' האי או ט"ס וצ"ל ותלוי' והכונה דמסופק אם יש בהסדק בועה ותלוי' או מראה כשרה ותלוי' אי חשיב תר"ל כיון דבעינין ששני הריעותות יעמדו במקום אחד והכא כיון דהסדק מחשיב לי' כב' אונות הלא אינם עומדין במקום א' א"ד כיון דבכ"ז מחוברים המה הו"ל במקום א' אכן בשפ"ד סי' ל"ה ס"ק מ"ד נסתפק באמת באונא ואומה בזה האופן כשיש בועה בסדק אם הוי תר"ל ושם שפיר אתי עלה מטעם ריעותא דסירכא בכסדדן כיון דבין אומא לאונא הוי ריעותא אפי' בדליכא חלון ולדעתי הקלושה נראה באמת דאין ריעותא דסירכא כה"ג חשיבה להצטרף לריעותא אחרת כיון דאין עלה דין סירכא ממש וכנ"ל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף