צל"ח/ברכות/מד/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר ר"י בר אבדימי משום רבינו על הביעא וכו' נלע"ד טעם פלוגתייהו דר' יצחק ב"א סבר שעל מיני בעלי חיים שיש בהם הפסד ברי' וכן הביצים אם לא יאכלום יוגדל מהם תרגגולת ויש הפסד ברי' באכילתם ולכן נאסרו לאדם הראשון ולא הותר עד שבא נח שעשה הק"בה חסד עם האדם להתיר לו נפש כל חי על זה צריך הודאה לברך גם לבסוף אבל דבר שאין באכילתו הפסד ברי' דהיינו כל הצומח אין צריך לבסוף ור' יצחק סבר שאף על הצומח כיון שהק"בה מחדש בכל עת שקוצרין אותו וחוזר וצומח ג"כ צריך לברך גם לבסוף אבל המים שאלו נבראו בששת ימי בראשית ואינן מתחדשים שוב כלל וכל המעיינות הנפתחים מקורם מן הים ואין בהם בריאה חדשה א"צ ברכה לבסוף ורב פפא סבר אפילו על מים:
שם ששה דברים מרפאים וכו' הנה בכללן הוא אומר ששה ובפרטן אתה מוצא שבעה ונראה דדבש הוא טעות ולא גרסינן לי' וכן לקמן דף כ"ז ע"ב ובמס' ע"ז דף כ"ט ע"א שנוי הך ברייתא דששה דברים מרפאין וכו' ולא קחשיב דבש וגם כאן הוא לדעתי טעות סופר ואמנם בעל מסורת הש"ס ראיתי שכאן לא ציין שוה מראה מקום ולקמן דף כ"ז ציין המראה מקום ע"ו דף כ"ט ובמס' ע"ז ציין המראה מקום ברכות דף נ"ז מזה נראה דכאן גריס גם דבש ולכן הבדיל ברייתא דכאן ולא עירבה עם הני תרי אבל לדעתי טעות הוא כאן והכלל יוכיח על הפרט ואולי לבעל מסורות הש"ס נתחלף וי"ו בזיי"ן והי' גרסתו זי"ן דברים מרפאין וראיתי בערוך ערך הרת ציין כל השלשה מקומות דהיינו כאן פרק כיצד מברכין ולקמן פרק הרואה וע"ז פרק אין מעמידין ת"ר ששה דברים וכו' ולא קחשיב דבש וזה ראי' למה שכתבתי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |