אבני נזר/חושן משפט/צב
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה יום א' קרח האמת והצדק לפ"ק פה סאכטשאב.
- שוכ"ט לכבוד האברך כמדרשו מו"ה פלוני בן פלוני נ"י בק"ק פלונית יע"א.
מכתבו הגיעני, והדבר ברור דמקרא אחד יוצא לכמה טעמים בין בהלכות כו' אך באופן שאין סברא ללמוד זה יותר מזה. על כן יבואו שניהם, דהי מינייהו מפקת, וכן לשון הש"ס בכמה מקומות שקולין הם ויבואו שניהם עיין ב"ק (ג'.) גבי שן ורגל, וחייב על זה וחייב על זה, [ואי אפשר לפרש כלל לחייב מספק, דספק ממון לקולא, ועוד דא"כ לא הי' הגמ' מקשה ולכתוב ושילח ולא בעי וביער, דהא נפקא מינה שיהי' מחויב בוודאי, ומלבד זה א"א לפרש כן כלל] וכן בכמה מקומות כפי שנסמן שם בצדו:
אך אם מסתבר יותר לימוד אחד מחבירו למידין רק הלימוד הקרוב, וזה אם הלימוד בענפי המצוה, הלימוד היותר קרוב אל עיקר המצוה הוא שלמדין, אבל אם השני לימודים בעיקר המצוה, כמו בלא תאכלו על הדם, ע"כ כל הפירושים שקולים ויבואו כולם, וזה פירכת הש"ס ברוב המקומות בענפי המצוה והאי להכי הוא דאתי, משום שרחוק מאד לצמצם ששני הלימודים שווים לגמרי:
ומ"מ עולה בזכרוני שכמה פעמים משני הש"ס תרתי שמעינן מיני', ומשום דהתם מסתבר להש"ס ששקולים הם, ובע"ז (כ') לא תחנם לא תתן להם חני' בקרקע, ומקשה הש"ס הא לא תחנם מבעיא לי' דהכי קאמר רחמנא לא תתן להם חן. ואף ששני הפירושים בעיקר המצוה, נראה לי דקושיית הש"ס הוא דמידי קרקע כתיב בקרא, ובוודאי מסתבר יותר דלא תתן להם חן, אבל בלא תאכלו על הדם כיון שמחלוקת בעיקר המצוה, ואין סברא לימוד אחד יותר מחבירו, כל הפירושים שוים לטובה:
אבל מה שעלה על דעתך לומר ח"ו שאין אמת רק פירוש אחד, וזה ענין לאו שבכללות אין לוקין דהוי ספק. לא ניתן להאמר כלל, ואסור לשומעו, ואני מצטער מאד על מעלתך כי תלך ח"ו באורחות עקלקלות כמו זה, ורציתי לכבודך לשרוף המכתב, אך אמתין עוד עד בוא דבריך שנית, ודבר בריאת גופך, כאשר יהי' לימודך על אופן הראוי, בטח תהי' התורה רפאות לשריך ושקוי לעצמותיך:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |