שער אפרים/קד
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה קד
נשאלתי מק"ק ורנקפורט וז"ל השאלה אשה אחת עגונה ועגומ' זה כמו עשרים שנה ועתה מקרוב הוגבה בעבורה בפני ב"ד כשר וז"ל העדות במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ואתא לקדמנא הח"ר יום טוב בר מאיר ז"ל ואיימנו עליו באליו"ע והגיד בתורת עדות מה ששמע מערל א' וז"ל ואר י"ג שנה איז איין בעל מלחמה לביתי קומן אונ האט מסל"ת גיוועזן אונ צו מיר גירעט בישטו ניט פון אופנא מאיר זיין זון איך קען אייך נאר פון אלטיר הער מיר האבן אין דער קומפניאי איין יודן גהאט איז איין וואקירר קעריל גוועזן האט נתן קנאטשטאט גהיישן וויא מיר אין פרגונדא זיין גלעגן איז ער זעהר קרנק גווארדן זענין מיר אין איין דארף גלעגן האבן ניקש דרינן גפונדן אלז איין שיסל אונ איין קיבל האט ער מיך גבעטן איך זאל דאך אים צו טרינקן געבן זוא זענן מיר ביי דעם פייאר גלעגין האב איך אים נאך אננדר גיגעבן אויף אייליף שיסלין ואל וושיר האט זיא נאך גטרונקן אונ איז אים אזו דיא זיל אויס גיגנגן זא האבן מיר איין לאך גמאכט ביז אן דיא אקסיל אין איין שייאיר אונ האבן אים בגראבן צוויי שטונד דער נאך האבן מיר אים פר שירט זונשט העטן אים דיא הונט גפרעסין עכ"ל:
תשובה הנה קריתי ושניתי הב"ד אשר מסר מעל"ת לידי אודות האשה העגונה מבעלה כמר נתן קנאטשטאט וגם התשו' שכתב על זה הרב כמהר"ר מנחם מענדל מק"ק ורנקפורט בצירוף שני רבני' וראיתי תיוהא לפענ"ד בקצת דברי הרב הפוסק הנ"ל במ"ש דלא קי"ל כר"ן ואפי' לא הקדים דברים אחרים רק ממיתת הבעל מקרי מסל"ת כו' וזהו תמוה שהרי בסי' י"ז הביא הרב בעל המפה בהג"ה סעיף י"ד דעת הרי"בש שמיקל באומר הגוי מת לבד ודעת הר"ן שמחמיר וגם הרר"ך הסכים לדעתו ואנן קי"ל בכל מקום דאיכ' פלוגת' בדינים אלו אזלינן לחומר' וכמ"ש הרי"בש והובא גם בהג"ה ש"ע הנ"ל סעיף ט"ו ואף שהרב בעל מ"ב בתשו' סי' וגם בסוף ספרו השיג על מ"ש דאזלינן לחומר' וכתב בשם ה"ה מהרא"ם דאזלינן לקולא הלא המעיין שם בדברי המזרחי יראה דכבודו במקומו מונח שגג בדברי הרב המזרחי ז"ל והאמת כדברי הרמ"א הנז' וכבר השיגו עליו כל הפוסקים ואין כאן מקום להאריך בזה. וזהו יש לישב לכאורה לפי שמצינו שכתב רמ"א בהג"ה סט"ו בשם תשו' מהר"מ וז"ל אבל שאלו כותי אחר ובא כותי מסל"ת שמת אע"פ כו' מקרי מסל"ת, וכד מעיינת בב"י תמצא שתשו' מהר"מ הנ"ל הנז' הוא ממש דעת הרי"בש וא"כ לפ"ז קשה דהלא לעיל בסי"ד הביא ג"כ דעת הר"ן וכאן סתם כהרי"בש אלא ודאי שלעיל לא כתב לספיקא דדינ' כי ג"כ דעת רמ"א לפסוק כריב"ש ולכן סתם פה בסט"ו כרי"בש וזהו שכתב בלשון יש מחמירים ולא בלשון יש חולקים כי אין זה מחלוקת כי רוב מסכימים כהרי"בש רק יש מחמירים ולא מן הדין והרבה פעמים מצינו באחרונים שדקדקו בזה במקום שמצינו בלשון יש מחמירי' ואף שמדברי הרמ"א בסעיף ט"ו אין שום ראי' שפסק כריב"ש במה שמביא תשו' מהר"מ הנז' שלכן דקדק רמ"א בדבריו ובא כותי מסל"ת דהיינו להר"ן כדאית ליה ולהריב"ש כדאית ליה ואף שיש לפקפק על ראיה שמביא הריב"ש מגמ' דיבמות ודלמא צרה היא ולא מקשה דלמא גוי וכמו שמקשה על זה ה"ה מהרל"בח בתשו' ע"ש. אמנם מצינו בהרבה אחרונים שפסקו כריב"ש ה"ה מהר"מ מלובלין סי' ו' בתשו' וה"ה בתשו' מ"ב וה"ה בתשו' מהרא"ש ובשאר אחרונים נמצא שדברי הר"ן בטלים:
אבל ראיתי עוד בדברי הרב הפוסק הנז' שסיים בדבריו וכתב וז"ל ואע"ג דלכאורה קשה היה לו להתרצן לתרץ בקיצור דאיירי שלא אמר כן בפני ב"ד וי"ל כיון דהמתרץ ידע המעשה שהתיר רב יוסף גבי מאן איכא בי חיואי עדיפא ליה להביא ראי' ממנו כי מעשה רב כו' עכ"ל. ודבריו תמוהים דמשמע מדבריו דלפי האמת אף שאינו מסל"ת מותר גבי גוי כל שלא אמר דבריו בפני ב"ד דכל שלא בא לב"ד מקרי אינו נתכוין להעיד ולא להתיר לפי דברי הרי"בש וכמדומה לי שלא יצאו דברים אלו מפיו דהרי מעשה דפונדקית גויה אף שלא אמרה דבריה בפני ב"ד דמקשה הגמ' שם והא איה חבירנו קאמרי ומתרץ כיון דחזיתינהו בכיא כו' ולפ"ד הרב הפוסק נר"ו הנז' הל"ל בקיצור שלא אמרה דבריה בפני ב"ד ואף שי"ל דקושית הגמ' הוא על שחשב מס"ל תומו הפונדקית הנז' מ"מ הלא מבואר בירושלמי הובא במרדכי ובכל הפוסקים דצריך דוקא מסל"ת לאפוקי ע"י שאלה אף שלא בפני ב"ד אלא האמת לדעת הרי"בש ה"פ דהמקשה הכי פריך דהוי ס"ד דמקשה דגוי נאמן בעדות אשה כמו שאר עדות ישראל בתורת עדות וכי היכי דלר"ל נתכוין להעיד עדותו עדות כמו שאר עדות ישראל ה"נ דפסל נתכוין להעיד משום עדות וע"ז מקשה הגמ' היכי משכחת לה שיעיד בלא מתכוין ולפ"ז מדוקדק ברש"י שם היכי משכחת דלא נתכוין להעיד ולא להתיר ור"ל דלא מצינו שיעיד בלא מתכוין ומשני במסל"ת ר"ל שאין הגוי נאמן בתורת עדות דומי' דשאר דברים אלא במסל"ת ולא במתכוין להעיד ולכך כל שלא בא לב"ד ולא נשאל אלא שהגיד מעצמו מקרי מסל"ת וסמכינן עליו אבל אם בא לב"ד אפי' מעצמו או נשאל אפי' שלא בב"ד נתכוין להעיד הוא ופסול ועיין בתשו' הרי"בש סי' ש"פ וסי' שע"ו ובזה מיושב גמר' הנז' גבי מעשה דפונדקית וכ"כ בנ"י סוף יבמות הובא בב"י שאין הגוי נאמן מדין עדות אלא משום דקים לן דקושט' קאמר ועיין בתשו' ה"ה מהר"מ מלובלין סי' ק"י שכתב ג"כ כנז'. מ"מ בעיקר' דדינ' דבריו נכונים וראויים למי שאומרם שהאשה אלמנת ר' נתן קנאשטט מותרת להנשא בלי שום ספק לכל גבר דיתיציביין מאחר שהגוי אמר לפ"ת שמת על מטתו וגם קברתיו ולית כאן ספק בזה ואין כאן מקום להאריך דכבר הדברים מבוארים היטב והנלע"ד כתבתי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |