שו"ת אהל יעקב/עה

שו"ת אהל יעקב ‏ עה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

להיות שצורבא מרבנן כה"ר ניסן תלמידו של הרב כמוהר"ר בנימין וואלף בעל נחלת בנימין בהליכתו לעיר ויסל מצא שם כתב כתוב בלה"ר כנגדו וכנגד רבו והביא ההעתק מקויים במותב תלתא ובא לפנינו אנו בית דין של ספרדים וצעק על המעשה הרע הזה ושעשה זה הרב ר' דוד רב של ק"ק אשכנזים ואנחנו לא קיימנו ההעתק וכתבנו לפרנס ויסל וחברו שישלח לנו גוף הכתב לקיימו לפי שהרב ר' דוד הנזכר העיז פניו לומר שהוא לא כתב כלום מזה ועל זה כתבנו להם:

שאלה עה

ראשי עם קדש אנשי אמת יראי אלדים חכמים ונבונים המצויינים במדות טובות במלאכת השמים ולעבודתו מתכוונים ה"ה כה"ר יעקב פרנס א' המיוחד שבממונים וכה"ר ראובן בר כה"ר אליהו העומדים על ק"ק ויסל אתה ה' תשמרם מלשון הרע מדין קשה ומבעל דין קשה משנאת הבריות וכו':

אותיותנו אלה על צד ההכרח והחוב המוטל עלינו כי בא צעק האיש העני צורבא מרבנן כה"ר ניסן ובידו העתק מכתב שכתב הרב את ריב לא לו והדן דיני עריות ודיני ממזרות ח"ו ושלח רסן לשונו ברבנים מופלגים בחוכמה וביראת חטא והטיל פגם בזרעם הקדוש דברים אשר ראוי לקרוע עליהם קריעת בשר ולא יכולנו להעלים עין ולשים יתד באזננו משמוע כי נתייראנו מן העונש של שומע בזיון החכמים ועלינו מוטל לקנאת קנאת ה' צבאות עד מקום שידנו מגעת ויד כת"ר תהי בו בראשונה ויד כל העם באחרונה לכן ובכן כאשר ראינו הההעתק מקויים ולא נתקיימה חתימתכם בפנינו ובפני בית דיננו הצדק ושמא יכחש ויכפור זה הרב בעל מסה ומריבה ויאמר שלא חתם ולא כתב לכן אנו מבקשים ממעכ"ת שתשלחו לנו גוף הכתב עצמו ותניחו ההעתק אצלכם ולא תעכבו הדבר כי הוא עון פלילי הלא תדעו כי זה דבר הנוגע לכל איש ישראל וכל מי שמתרשל בו ח"ו יהיה ראוי לעונש וגזירה לגזור את שקיה בגזרא דפרזלא ועם הרץ הבא ראשון אנו מקוים התשובה כ"ד ב"ד הסמוך של ספרדים החותמים

יצחק אבוהב: ע"ה יעקב ששפורטש : שלמה די אוליוירה:

אחר כך בא הכתב ליד פרנס א' מפרנסי ק"ק אשכנזים והעלימו לכסות קלון רבם וערנך על ר' ניסן שרינן על הרב בקלא בישא שהיו אומרים עליו שהיה מומר וכדומה והכריחוהו לבקש מחילה בפומבי ממנו ועל עלבונו פסקו שיתנו לו כתב שהכ' מזויי' ושהרב לא כת' כלום וביקש ממנו ראיה על זה ה"ר ניסן להיות בידו לזכות בכל מקום אשר תדרוך כף רגלו וז"ל:

לכל קהלות הקדש אשר כתב ידינו זה מגיע להודיע ולהשמיע לכלל ופרט הרבנים היושבים על כסא ההוראה ואחריהם כל אדם ימשוך משך חכמה מכל יודע ספ' וכל פרנסי ומנהיגי ודברי הדור איך יצא יצא איש הביני"ם גלית שמ"ו מגלה ערוה ומתעסק בעריות והוציא לעז על צורבא מרבנן ותיק והגון כה"ר ניסן אשר היה במחננו מתעסק במלאכת רבו המובהק והמופלג בתור' ויראת חטא כמוהר"ר בנימין וואלף נר"ו רב ומ"ץ בק"ק ליצנבורג ואגפי' ועמד פה להדפיס חיבורו המורה ומחכים עליו והניח תלמידו וגיסו כהר' ניסן הנ"ל לגמור את המלאכה מלאכת דפוס ועמד ביושר לבב ובתמימות וביראת שמים ולא נשמע עליו שמץ דבר הנוגע בבין אדם לחבירו ונודע לנו שלא זרקו רבותיו אבן למרקוליס והוצאת דיבה היתה בכתיבה בלתי תמה אדרבא רעה וגרועה שעליה כל איש ישראל יקרע גזור לבו וירדוף אחר הקורא שם רע על איש תם וישר לומר שגנב וגזל וכו' ועל זרעו הקדוש הוציא פיסול ובכבוד רבותיו הטיל מום ופגם בקדשיהם קדשי שמים דברים מרים אשר כל שומעם יחרד ויתר ממקומו לרדפו עד חרמה ועד לחייו במיתת גופו ונפשו הנאבדת מארץ החיים:

וחקרנו ודרשנו על המוציא שם רע זה ולא נמצא ואף אם העתק הכתב הבא מויסל נכתב בשם המורה כה"ר דוד העומד על צבא ק"ק אשכנזים שבמקום הזה ובא מקויים במותב תלתא אצלנו לא נתקיים כי רצוננו לראות גוף הכתב כי חלילה לנו להאמין על זה דברים כאלו דלא אמידנא ליה בכי האי ולא יהיה זה פחות מבהמה דאמדה נפשה וממקום גבוה אינה קופצת וזה מפיל עצמו ממקום גבוה אשר לא יגיע לחצי תאותו עד שנעשה איברים איברים ולכן אמרנו שמא איש אחר כתבו והעלה את שמו עליו לומר חזו מאן גברא רבא דקא מסהיד וקרא לאיש הזה הכותב כההוא גדיא דחזא חושלא באיפומא ודגר ונפל לארעא ועל כל איש ישראל לקנאות ולנקום לקצוף נגד הכותב אם המצא ימצא שום כתב כזה שיהא נדון בשרפה הוא והכותבה ויד מעכ"ת תהיה בו בראשונה וידנו תהיה בו בשניה ויד כל העם באחרונה ולההוא צורבא ירא פן תחזיקוהו בחזקתו הראשונה ומשפחתו למשפחה הגונה וזרעו זרע קדש ורבותיו בחזקת בעלי ההוראה אשר לא יצא מתחת ידם דבר מקולקל ובחסידותם עומדים ותחלקו כבוד הראוי לצורבא מרבנן הנ"ל כי כן ראוי ומוטל עלינו ולעת כזאת חם לבבו בקרבנו בהגיגינו תבער אש הקנאה לבער אחרי הכותב כאשר יבער הגלל ולא מצאנו עד עכשיו ראיה ברור' וכהר"ר דוד הרב הנז' לא הוחזק בכך ואדרבא הוא מהמעבירים על מדותיו מהחושדים אותו בזה והדומה לו כאשר אמר שנמצא מי שמעיד על זה ר' ניסן הנ"ל שהיה מאותם המרננים אחריו בקלא בישא שהוציאו עליו ולא חש לו ואף גם זאת להיות זה ר' ניסן מודה שהיה מהרהר אחריו על מה ששמע ולא כמקיים את הדבר הטה שכמו לסבול כל מה ששורת הדין נותנת ופסקו דינו שבבית הכנסת בפומבי יבקש מחילה מהרב בשברון לב וכן עשה ונתפייס הרב ומחל לו כי אינו מהקשי' למחול ואח"כ תבע עלבונו מהכותב ולא נמצא מי כתב הדברים הנאמרים בכתב והרב הנ"ל אמר שלא כתבם והפרנסים והב"ד מק"ק אשכנזים לא הכריזו בחרם על הכותב ואמרו שהוא מזוייף כאשר גמרו ליתן לו ראיה מזה:

ולכן אנו ח"מ ראינו להוציא לעז ודבה זו קים ליה בארור בו נידוי אמרנו שיתפייס בזה לעת כזאת אך יש אלדים שופטים בארץ ובמקום שאין דין יש דיין והאלדים יבקש את הנרדף וכשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו כתבנו לראי' ולזכות ולנחמו מיגונו לבקש עליו רחמים מבעל הרחמים שיפרע מנפשות האנשים מוציאי דבה על החכמי' וזרעם ומעכ"ת תעידדוהו ותסעדוהו לעשות עמו הראוי והנאות לכל ת"ח בעל מדות טובות בכבוד ואושפיזא כפי ערכו וערך רבו המובה' הנ"ל ושכרכם כפול מן השמים כ"ד אחיכם החותמים ביום ג' בסדר לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן בשנת באמת ובצדקה לפ"ק פה עיר אמשטרדם יע"א בק"ק ספרדים ישצ"ו:

יצחק אבוהב: ע"ה יעקב ששפורטש: שלמה די אוליוירה:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף