שו"ת אהל יעקב/כב
|
< הקודם · הבא > |
על קצת חילוקים שהיה ביניכם ובין ק"ק ונזבי"ק וק"ק אלטאנא הכריזו עליהם בבית הכנסת שלא להשתתף עמהם לא בדבר הרשות ולא בדבר מצוה וירדו עמה' עד לחייהם וכונתם היתה לכופם אליהם ולהיותם משועבדים אליהם בכל ההוצאות שיוציאו ובענין המסי' וק"ק ואנזביק היו צועקים לפנינו בב"ד של האמבורגו לעשות להם משפט דצייתי דינא הוו ואם יש תביע' במסים או זולתם יבאו לכאן לב"ד הסמוך אליה' ומה שיגזרו עליהם יהיו מוכנים לקבל וכתבנו להם לק"ק אלטאנא לדיינים ולפרנסים ולקרות להם לשלום והפרנסי' הסתירו האגרת והשיבו מדעת עצמ' וכלל דבריהם שאינם רוצים לידון כי אם בפני דייני אשכנז ועל זה היתה התשובה:
מהם יתד מהם פנה מהם פרנסים מהם דיינים פרנסי ומנהיגי ק"ק שבאלטאנא יצ"ו:
האותיות חסרי זיון הנכתבות בע"ש אגב טרדם ונשלחים עם נער עברי יגידו לנו רוע הכונה והמגמה הפונה לצד זלזול ואפקירותם דבי דינא הנוהגים בכם כבוד להחשיבכם כקרואי העדה לכל דבר קדושה ולפי דעתנו זאת היתה הסיבה להרבות אתכם על גבי דייניכם אשר אליהם האיר פתח דברינו ואת סלקתם אותם לצד א' ולקחתם שררה לעצמכם וגזלתם אומנותם ונעשת' דיינים ופרנסים והלא לא לדייני סורייא היה מכתבנו ולא לדייני דחצבתא אשר יצאו חוצצים כמלך אין להם ופורצים גדד המוסר להשיב דרך זילות' ואפקירותא שלא כהלכה ודוחים את שלומנו בדחיות תלוית ברפיון כי אם לדיינים המומחי' לרבים ויתבי במותב תלתא ואילו היה מובן מהכתב והמכתב אשר לא מכתב אלדים ודיינים בכל מקו' שבהזמנת ומהסכמת האב"ד ובית דינו נכתב ונחתם אע"ג דלאו בפירושא איתמר היינו אומרים דהוי כאמר לנא רבעי אש אבל לא נרמז כלל לא בראשו ולא באמצעו ולא סופו שיד הזקנים שקנו חכמה היתה הכותבת הכתיבה בלתי תמה ומזה איגלאי מלתא למפרע שהרב המובהק אב"ד ומ"ץ כהר"ר מאיר נר"ו הוציא עצמו מכלל הסכמת' ושלא מדעתו ורצונו נעשה מה שנעשה ונתתם אליו כתף סוררת לבא בכח הזרוע ובדינא דאלמי לעשות מה שלא יעשה בכל גלילות ישראל לאותם דצייתי דינא ומקבלים עליהם עול מלכות שמים בקריאה של חבה ובקבלת שמחים מאהבה:
ואם כן הוא כיון שלא במאמר האב"ד גזרתם בשיחות אשר לא כתורתנו מלבד שגזרתכם והסכמתכם בטלה וחשוב' כחרש הנשבר מטעם זה ומטעם שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה שרובם ככולם נכשלים ונמצאים אתם מכשילי הרבי' ח"ו הנה ראויים אתם לעונש מצד שהייתם חולצים תפיליכם לפני הרב וג"כ מצד דלא צייתי דינא אתם ובאתם בעושק ונלוז לכופם ולשעבדם אליכם לקרותם עבדים והרי הסכמתכם לנגדכם הפוכה כדין המנדה למי שאינו חייב נידוי וכדאי הי' הזילותא דידן להיותכם נענשים בעונש מר וקשה בהיות הכת שכנגדכם קובלת עליכ' לדין לפנינו בב"ד הסמוך לכם ואתם ביישתם אותנו וזלזלת' בכבודנו לומר דאין לכם חפץ כי אם בדיינים אחרים ואין לך זלזול גדול מזה:
הלא תראה מה שכתב מוהרי"ק בשרש א' על מאורע כזה אשר נידה עליו אב"ד הסמוך לאנשי וירצבור"ק וז"ל עוד בר מן דין ובר מן דין הלא זלזלוהו ובישוהו באשר לו משפט הגאול' לכמוהר"ר אהרן יצ"ו ובהיות הוא וב"ד סמוכים אליהם ואין רוצים לפניו לדון ואעפ"י שכבר תקנו רבותינו שהנתבע לא יצטרך ללכת כי אם לפני ב"ד בסמוך ופשיטא דבכי האי גוונא יכולים לתקן דהוי דבר השוה לכל ותיקון גמור הוא ואפ"ה רצו לדון לפני מוהר"ר אהרן יצ"ו ואין לך זלזול גדול מזה וכו' עכ"ד:
הרי לך שכדאי הוא זלזול זה להענישכם עליו אבל חלילה לך מעשות זאת אף כי ממילא אתם במכשול כזה אשר מכל הטעמים לפחות הסכמתכם ראוי הוא שתהפך לנגדכם בפרט וכל איש ישראל מקהלכם נקיים מעון דכתיב ואשמם בראשיכם והאלדים יבקש את הנרדף ולמען הראותכם כי לא על חנם תתן באש חמתנו למען תדעו כי לא נעלמה ממנו טעות הלכתכם שבה רציתם להטעותנו ולדחותנו ולאישתמוטתי מן האמת תבעיתו הננו מעתיקים לכם קצת מתורף דבריכם לגלות חרפם וקלונם לעיני קהלות פולין ואשכנז אשר כולם ילבשו רוח קנאה כנגדכם ויקומו לעזרת ה' בגבורים וז"ל מאחר שיש לק"ק אלטאנא יצ"ו טענות ותביעו' על יושבי ואנזבי"ק זולת מה שידוע לכ"ת וכו' אין ראוי להציעם רק לפני דיינים אשכנזים וגם שטעמנו ונימוקנו עמנו לא נוכל לעשו' באופן אחר אכן הננו מוכנים להסכי' עם אותם שזרזונו כבר לירד עימם בדייני לדינא וכו' ואגב זה אותם הדיינים שיהיו מבוררים יורו ויגידו ויצדיקו את דבריהם לנו אם אנחנו חיייבים להתיר את הרצועה של הכרוז מקודם שנפסק גמר דינינו החלוקות מכל וכל וכו' עכ"ל:
הביטו וראו אם דבריכם אלה הם דחיות ודרך זילותא דאם היו דברינו אליכם שתבואו לדון בעל כרחכם לפנינו ונהיה אנחנו לדיינים עליכם אע"ג דמדינא הכי הוי והלא לא היו דברינו אלא כמתווכי שלום וכחסים על אש המחלוקת שלא תבער בעדתכם באנו אליכם דרך פיוס ורצוי להפיס דעת שלהבת שכנגדכם צועקים חמס ושוד שירדתם עמהם עד לחייהם ובקשנו מכם שתסתלק ההסכמה ההיא להיותכם כאיש א' ואחר כן תעמדו לדין אי לפחות לתת טעם על מה ועל מה היתה שנאה הזאת והיה בדעתנו שתכתבו טענות' וכ' ותביעותכ' ויתקיימו במותב תלתא וישתלחו לועד וקיבוץ חכמי אשכנז וזולתם לדון ובין כך ובין כך יתרבה השלום על ידינו כי מה לנו להכנס בעובי קורתכם אם יכולים אנחנו להסתלק מדינכם וניפוק לקטלא שלא ברצון נפשנו וערומים נכנס וריקנים נשוב והלואי תהיה יציאה כביאה ודוקו ותשכחו בכתבנו שלא עלה בדעתנו להיות לדיינים כי אמנ' אמרנו כי עלינו מוטל הדבר להכנס בתגר זה שלא מרצוננו יען שהכת שכנגדכם היא צועקת מר לפנינו וכב"ד הסמוך וקרוב אליהם יצאנו לעזרתם דרך פיוס וריצוי ולא דרך מלחמה ולמה תשיבו אלינו דבר שלא בלבבנו ולומר שאין ראוי להציע דבריכם כי אם לפני דייני' אשכנזים וכמו מארס חמת עכשוב תחת דברים אלו הם בהחשיב אותנו בלתי כדאים ובקיאים לדון הן שדנתונו למגלי סוד ושמא דברים יש בהם מגע לקהלינו הספרדים ואגב זה שמא יטה לבבנו לאחת מהכתות ח"ו והלא אף אם היו הדברים נוגעים לספרדים יכולים אנו להסתלק ולידון בפניכם דאין כאן מס לא קבוע ולא עראי ועוד דכל אפיא שוין אצלנו וכולנו בני איש א' נחנו וכל מי שיודע ספר אינו בא בדברי' מרים וזרים כאלו ובמשאות שוא ומדוחים אך כאשר היתה הכוונה דרך גאה וגאון הוצאתם אותנו למעשה בתשובה הדומה לה וכך שמענו ממגידי אמת שא' מבעלי כיסין בוטח בעושרו נתן קולו כנער ואמר למה לנו להשיב לב"ד של ספרדים ולעשות מהם חשבון והוא סי' עבדות לנו והרבה דברים של זילזול עד שנמנו ורבו עליו חבריו והשיבו מה שהשיבו ואנחנו מודים ליה שלא עמד בדיבורו ועיכב התשובה ואותו אפיקורוס המבזה הב"ד שאם כן הייתם מסכימים לדבריו אין לך זילותא דב"ד יותר מהעדר התשובה והיינו מחויבים לענוש עליה וברוך ה' אשר לא הביא תקלה על ידנו דגם ענוש לצדיק לא טוב:
עוד אמרתם דרך דחייה או להעלם הדין מכם כי אותם הדיינים שהיו מבוררים לכם הם יגידו ויצדיקו את דיבריהם לנו אם אנו מחוייבים להתיר את הרצועה של הכרוז מקודם שנגמר ונפסק בינינו החלוקות מכל וכל וכו' ואף בזה לא הצדקתם אותנו ונהי בעיניכם כחנמ"לים ולא כחשמ"לים האם קצרה ידיעתנו לדעת זה ג"כ ומה הוראה שייכא בכאן דזיל תינוקות דבי רב היא דחכמי ציבור ניתרין ע"י אחרים מדינא לדעת הפוסקים האחרונים הם עצמם מתירים ואף אם לא תגידו לנו על מה ועל מה היתה ההסכמה ואף אם היתה בחרם יכולים אתם לחזור בכם ונהיה אנחנו המתירים או אתם בעצמכם התירו אותה ואם לא נעשית בדין כנגד אותם דצייתי דינא הרי אתם מחוייבים להתירה יש בה חומרא לכדי שלא תהפך נגדכם ומכ"ש בהסכמה של ההמון בדברים בעלמא שיכולים ומחוייבים אתם להתירה מפני השלום אם לא בעבור כבודנו הנחשב לקלון בעיניכם:
ואחר כל אלה הדברים הננו באים כפי הדין להורות דבין אם אתם תובעים או נתבעים אין לכם לכוף לפני ואזנבי"ק לדון לפניכם או לפני ב"ד שאת' חפצים בו כי אם לפני ב"ד הסמוך וקרוב אליכם, ואין מי שיטעה לומר הפך זה דאם אתם תובעים כנראה ממשמעו' כתבכם נהי דקי"ל דהנתבע נגרר אחרי התובע היינו דוקא לדון בעירו כדברי בה"ג אבל שלא בעירו לא והכא דלא איפשר בעירו של תובע דהוו כולם קרובים בדבר המסים ואפילו אם יסתלקו לא מהני אם אמר הנתבע לילך לבית הועד היכא דליכא ב"ד סמוך שומעין לו ואף לדברי ר"ת דאמר דהתובע נמי מצי אמר נלך לב"ד הגדול היינו דוקא בהלוואות ומשום עבד לוה לאיש מלוה אבל במידי אחרינא אין שומעין לו ואף את"ל כדעת הרא"ש דלאו דוקא במידי דהלואה אלא כל דבר שיש בו תובע ונתבע אזלינן בתר התובע היינו דוקא לדון בעירו ג"כ ומשום טעמא דלא יוציא מנה על מנה והכא כיון דלא מצי לדון בעירו כנז' אין שומעין לו ללכת למקום אחר היכא דיש ב"ד קרוב וסמוך ושייך שפיר לא יוציא מנה על מנה וליכא למימר דאי אחיל תובע על הוצאת מנה על מנה יכול הוא לכופו לנתבע ללכת אחריו לב"ד הגדול דבשלמא היכא דלא משתכחי דייני באתרא אמרינן מוטב שיוציא מנה על מנה ולא יפסיד הכל ומזמנינן לנתבע לקמי ב"ד הגדול אבל היכא דאיכא דייני דמצו למדייני נעמיד הדבר על דיניה וידון במקום דליכא הוצא' כלל ואינו יכול לכפותו ללכת למרחקים וכן כתב הנ"י סוף פ"ק דב"ק על כלבא דאכל אמרי ומזמנינן ליה לארץ ישראל אע"ג דקי"ל אין מוציאים מנה על מנה ה"מ היכא דאיכא דייני באתרי אבל כשאין כאן דיינים שיוכלו לדון דין זה כי הכא מזמנינן ליה לאתרא דמצו למדייני עכ"ל. ומדקאמר מזמנינן ליה לאתרא דמצו למדנייניה משמע דלאו דוקא לב"ד הגדול דהתם משום שאין דנין דיני קנסות וחבלות בבבל משום הכי מזמנינן ליה לא"י דאלו הוו מצי למדייני שלא בא"י לא הוצרכו להזמינו שם משום שלא יוציא מנה על מנה וכל שאנו יכולים להעמיד הדבר שלא יוציא מנה על מנה אנו מעמידים ולא יכול התובע לומר להוציא מנה על מנה בעינא דא"כ למה ליה לתלות בהיכא דאיכא דייני באתרא אלא לומר דאם הוא רוצה להפסיד מנה על מנה כדי שלא יפסיד הכל מזמנינן ליה אלא ש"מ דלאו בידיה תליא מילתיה אלא ביד בי"ד הרואים האם אפשר להעמיד הדבר שלא יוציא מנה על מנה לאו כל כמיניה להוצי' מנה על מנה בעינא ועוד אם הדבר תלוי ברצונו אף אם היה מוצא דיינים בעירו היה אומר כן ושוה לו ואין מי שיאמר כן אלא אי איכא דייני באתרא כופין אותו בעירו לדון שלא יוציא מנה וכו' והיכא דמצו למדיניה בלא שום הוצאה כלל והוא רוצה ללכת למקום רחוק אמרינן ודאי לבקש תואנה הוא או להפסיד ולצער את הנתבע ואין שומעין לו ואין מי שיאמר דבכי האי גוונא שיכריח התובע את הנתבע אלא אדרבא מצו למימר לא אדון בפני זה הסמוך וקרוב לכולנו ואפילו בשאין שוין והא' גדול מחבירו כרב אמי ורב אסי הוכיח הסמ"ג והמרדכי דמצי למדחי וכל זה אם אתם תובעים ואם אתם נתבעי' וק"ק ואנזביק תובעים אינם יכולים ג"כ להמשיך אתכם אחריהם מהנהו טעמי דגם הם קרובים בדבר המסים ושקולים הם בענין זה ואינם יכולים לומר לב"ד גדול בעינא היכא דאיכא ב"ד סמוך וקרוב אליכם:
וכל זה איירי באם היו התובע והנתבע מעיר א' מכ"ש אם אינם דרים בעיר א' ומכ"ש אם אינם תחת ממשלה א' דאין כח לא' לכוף את חברו ללכת לב"ד אחר בכה"ג היכא דאפשר בב"ד הקרוב לשניהם ולית דין ולית דיין שיאמר הפך זה אלא דייני דשפילי הוא דדייני הכי:
ואם היתה הכוונה באמרכם שרצונכם בדיינים אשכנזים לפי שהם יודעים בטיב הסכמתכם ותקנותכם הנעשים עפ"י רבנים הנה גם בזה אנו אומרים שאתם רוצים ליתלות באילן גדול שהנפילה ממנו יותר מסוכנת ועתידים ליתן דין עליה כי ודאי ברור לן דכל התקנות וההסכמות של נוחי נפש ז"ל אינם עוקרין את הדין ממקומו ואם יש תקנות והסכמות המתוקנים מתחת ידם דפשיטא דכל ב"ד עליהן ידין דחזקתן מתוקנים הם כפי הדין תורה ולאו על דבריכם אנו חיים היכא דאפשר לבררם ולראות' לנו דכל היכא דאפשר לברר הדבר אמרינן שלח ואחוי כדמוכח בקידושין פרק האומר דאמר התם אמר אביי לעולם דקא מכחיש ליה ודקאמרת אמאי מהימן דאמרינן שלח אחוי וא"כ כל עוד שלא ביררתם אם יש לכם שום תקנה אין אנו חוששים לדחיותיכם ומכ"ש דכל התקנו' אינם עוקרים דין תורה ממקומו וחלילה לרבותינו רבני אשכנז ז"ל שיתקינו לסלק כח ב"ד הסמוך לתתו לב"ד רחוק היכא שהנתבע ציית דינא וחלילה ג"כ לכל ב"ד וב"ד ויהיה דן שלא כפי התקנה הנתקנת מגאוני עלמא דממילא כדין וכהלכה נתקנה באופן שלא מצאנו טעם מספיק לסירובכם דא"כ לקתה מדת הדין וכל א' יהיה תוקף בטליתו של חברו ויאמר עפ"י רבנים אני עושה וחוטא בלבו ותולה ברבו:
ועוד איך יעלה על דעתנו שיש שום תקנה במילתא דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי בקהלות ועיירות וממשלות חלוקות עד שנאמר שמא יש תקנה מכרח' לק"ק ואנזביק להיותם נגררים אחריכם ואפילו יהיה הב"ד המתקן התקנה הוא גדול כרב אמי ורב אסי דבק"ק א' אם רובו הסכים או התקין מלתא דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי איכא פלוגתא דרבוותא אם המיעוט נגרר אחר הרוב ואעפ"י שנעשית מדע' טובי העיר או גדול הדור דבעירות חלוקות פשיטא דאין לעיר א' כח על חברתה ובפרט לממשלות חלוקות:
איברא שיכולים אתם לומר דכיון שעיקר המחלוקת כפי מה ששמענו הוא על דבר היציאה והביאה של העיר הזאת ועל ההוצאה שהוצרכתם להוציא ועל הרשות הניתן לכם וא"כ אף אם כל א' הוא בעיר אחרת וקהל בפני עצמו אפ"ה בענין זה שאנחנו דנין עליו הרי אנו נחשבים לעיר א' וק"ק א' וא"כ ידינו רמה דהמיעוט נגרר אחר הרוב דהגוי כולו כתיב ורובו ככולו מוסף על היות לנו חזקה קדומה בזמן בעיר הזאת של האמבורגו ואם כן אית לן רובא וחזקה:
אבל כפי האמת אין להשגיח בזה דלענין רובא כבר אמרנו דאף בק"ק א' אין המיעוט נגרר אחר הרוב במלתא דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי ומכ"ש שאין כאן דין ק"ק א' כלל שיציאת וביאת העיר אינה מצרפתן שאם כן כל היוצאים ובאים מארבע כנפות הארץ ייחשבו גם הם לק"ק עמהם והם דברי הבאי ואי משום חזקה מלבד שהם אומרים שיש להם קדימת זמן בחזקתם במקום הזה עוד יש לומר דהאשכנזים הדרים בכאן הקדומים לכם ידם שליטה עליכם וכ"ש הספרדים אשר קדמו לכולכם והם שנתנו לכם מקום לצאת ולבוא והפסידו ממונם על זה שתהיה ידם שליטא לעכב עליכם ולהביאכם בכח הנתון ובהסכמות שלא כדין לעשות מה שלבם חפץ חלילה חלילה ב' פעמים חלילה להם לעשות זאת וחלילה להסכים על ידיהם אם באולי יסכימו מדעת נפשם לעשות זה וכדומה לו שלא על פי הדין וגזרתנו:
אשר מכל זה תבינו בדין דאין הדבר תלוי ברצונכם להכריח לק"ק ואנזבי"ק ללכת לב"ד שאתם רוצים בו כנז' וממילא דלנו ראוי ומוטל לדון אם נרצה לנו ולנו משפט הגאולה לדון עפ"י אומדנא דמוכח ואנו יודעי' אם לעקל או לעקלקלות וכבר הסכמנו דלא נכניס עצמנו לדון בכל אונס עד שנקרא אליכם לשלום וכבר רמינן בכו קלא פעם ראשונה ולא השגחתם ובפעם הזאת השני נעשה מה ששורת הדין נותנת ולהסכים ולתת רשות לק"ק ואנזביק לעשות מה שראוי לעשות ולהכריז בפומבי גזרתנו אם תתנו כתף סוררת ואז כל הקהלות ובפרט הספרדים ינהגו עמכם כמו שנהגתם עם ק"ק ואנזביק ותהיו נידונין ברותחין ובכעס שבא לכלל טעות שקלקלתם והאי רישנא להאי פרדשנא:
ועוד היום אנחנו חולקים כבוד לרב המובהק אב"ד ומ"ץ כמוהר"ר מאיר נר"ו שכפי מה שיסכים מעלתו להשקיט ריב ומדון כן נעשה שכבר ידעו לנו שמתוך חסידותו סילק ומשך עצמו מן הדין לפרוק ממנו איבה וגזל וביודענו שלא על דעתו ורצונו עשיתם מה שעשיתם הציקתני רוח בטננו לדבר קשות כנגדכם וכחסים ג"כ על כבודו שזלזלתם בו ובנו:
ואנחנו תפלה לאל שיסיר לב האבן מבשרכם ויתן לכם לב בשר להחזיק במעוז השלום ויטע בינינו וביניכם אהבה אחוה ושלום מב"ד החותמים פה האמבורגו יום ג' בסדר ומדוע תתנשאו על קהל ה' ובשנת ונקדשתי בתוך בני ישראל קטן שבתלמידי בן ננס נין ונכד לאדוני זקני הרמב"ן זלה"ה אוחז דרך אבותיו ורבותיו ומתעמל בעמלה של תורה ובדברי חז"ל המפוצצים סלע כפטיש הצעיר יעקב ששפורטאש ס"ט: