שו"ת מבי"ט/ג/ד

שו"ת מבי"ט ג ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סימן ד

שאלה ילמדנו רבינו נר ישראל ראובן נתפשר עם שמעון מכר לו כל כך צמר בערך שנתפשר עמו ונתפשר עמו שילוה לו גם כן קצת מעות בעין לצורך עבודת הצמר עם שיפרע בעדו לצבעים שכר צביעת הבגדים שיעשה לו לערך מאה חתיכו' לכל בגד אדום צבוע בצבע רוסייא ולערך חמשים חתיכו' כל בגד פושטיקי כי כך נתפשר עם הצבעים באופן שעלה כל מה שחייב שמעון לראובן מדמי הצמר ומהמעות בעין שהלוה לו ומשכר הצבועה שפרע בעדו לצבעים ע"פ הערכים הנ"ל דרך משל בין הכל מאתי' פרחים ונתחייב שמעון לראובן בשטר כדין וכהלכה על פרעון מאתי' פרחים אלו שעלה בין הכל לפרעם לו לזמן שקבעו ביניהם בבגדים רחבי' אדומים צבועים בצבע רוסייא ומכללם יתן לו עשרה בגדים פושטיקיש:

והתנו ביניהם בפי' שאחר שימסור שמעון ביד ראובן הבגדים שיצטרך לצובעם אדומים ככה כאשר המה לבנים כדי שימסרם ראובן מידו לצבעים שלאחריותו הם עומדים אם יפסידום הצבעים או אם לא ירצה ראובן לצובעם אדומים כי אם גוונים אחרים או להניחם ככה לבנים שהרשות בידו מאחר שהוא כבר פרע לו דמי הצביע' כדי שיצבעם לו אדומים בצבע רוסייא כאשר נתחייב לו:

ויהי אחרי כן נודע לראובן כי לא היה לו יציא' לבגדי הפושטיקיש למוכרם כרצונו ואז אמר לשמעון שאם ירצה לבלתי עשות לו עשרת בגדי' פושטיקיש כי אם כלם אדומים שהרשות בידו וגם שמעון השיב לו אז היטב דברת כי גם לי איננ' מוכן בגדי צמר צבוע מאוי כדי לצובע' פושתויקיש קיש כי מלבד ההוצאה שיש מהחמשים חתי' פרעון הצבעי לצובעם פושטי' כנז' יש הוצאה קרוב לחמשים חתיכות אחרות בכל בגד מאניר והוצאת אחרות כדי לצובעם מתחלה מאנישיי וכן עשה שמעון כל בגדיו לבנים ומסרן לראובן ופרע לו הצביעה הק' חתיכות לכל בגד והשלים עמו חובו וקדמו השטר חוב שביניהם אחר זמן קם שמעון וערער על ראובן ורצה לתובעו לדין על דבר העשרה בגדים שנתחייב לתת לו בכלל הבגדים פושטיקיש ששכר צביעתם לצבעים הם חמשי' חתיכות לכל בגד והוא נתן לו כל בגדיו אדומים ופרע לו שכר צביעתם לערך מאה חתיכות לכל בגד באופן שנמצא שפרע לו יתר מחוב י"ב פרחים וחצי:

השיב לו ראובן הן אמת ששכר צביעת הפושטיקיש לצבעים הם חמשי' חתיכו' בלבד הנ"ז האמנם יש בכל בגד פושטיקי קרוב לחמישים חתיכות אחרים הוצאה מאנייר והוצאות אחרות בידוע כי אין יוכל להצבע הצבע גימן הפושטיקי עד שיהיה הבגד צבוע קודם ואם כן העשרה בגדים פושטיקיש שנתחייבת לתת לו הרי היה צריך לך לצובעי מקוד' מאויש שהיה הוצאה בהם קרוב לחמשים חתיכות לכל בגד וחמישי' חתיכות אחרות משכר הצבע הרי הם מאה כנגד המאה שנתת לי וכדי שיצבע' אדומים ואם יש לך אי זה זכות הוא לדקדק החשבון כמה עולה ההוצאה מהנ"ל וההוצאות אחרות לכל בגד וכל מה שיהיו פחות מחמשים אותו הפחות לבד יהיה דין עליו להחזירם לו יורינו מורנו צדק הדין עם מי ושכרך כפול מהשמים:

תשובה טענת ראובן היא צודקת כיון שמתחלה התנו שיחשוב ראובן על שמעון חמשים חתיכות על צביעת הפושטיקי' והוא ידוע כי לצובעם פושטיקיש היה צריך שמעון לתתם לו צבועים כאניל מאויש שהיה צריך הוצאה בהם דרך משל או ע' חתיכות ואם כן כשנתפשר אחר כך לתת את כולם לבנים וראובן יצבעם כולם אדומים היה על התנאי הראשון שיחשוב ראובן לשמעון על צביעתם מאה חתיכות כמו האחרים שהיו הרוב כי גם שראובן הוא שאמר לשמעון שאם ירצה שלא לעשות הי' פושטיקיש שיעשה אדומים גם שמעון נתרצה בזה כי נראה לו כי אעפ"י שיפרע מאה חתים על צביעתה היה מרויח האניל שהיה צריך לעשותם קודם מאויש שהיה עול' לו כמו החמשי' חתיכות וחמשים חתיכות שהיה שכר צביעת הפושטיקי' היו מאה ולא היה מפסיד שום דבר בפרעון צביעת העשרה בגדים בצבע אדום על מאה חתיכות ממה שהיה מפסיד בצביעתם מאויש קודם ואחר כך בצבועתם פושטיקיש אפילו על חמשים חתיכות כי בשני הצבועות היה עולה לו כמו ק' והוא היה צריך לפרש ולומר לראובן לא אפרע לך כי אם חמשי' חתיכות כמו פושטיקי' וכיון שלא פירש הרי כלם לבנים וצריך לפרוע עליהם מאה חתיכות כמו האחרים ואפי' היינו אומרים שראובן היה צריך לפרש ולומר לשמעון מאה חתיכות אחשוב לך על אלו הי' ג"כ כמו האחרות וכיון שלא פירש נאמר שלא מחשב לו אלא נ' זה אינו כי במה שלא פירש מספיק שיפסיד שלא יחשוב על ראובן מאה חתיכות שלימות אבל מה שהיה צריך שמעון להוציא לעשותם מחדש לא היה צריך לפרש ולומר תפרע לי שכר צביעתם מאויש ול' מלצביעת אדום ואם אפרע מאה חתיכות על צביעתם אדום כי כיון שמתחל' כשהתנו על עשרה פושטיקיש היה על הקדמה ששמעון יתנם לו צבועות מאויש היה חייב לכ"ע שמעון לפרש ולומר לראובן לא אפרע לך על אלו שאתה רוצה שיהיו אדומות במקום פושטיקי אלא חמשים חתיכות וכיון שלא פירש חייב לחשוב כמה היה מוציא בכל א' מן המאויש אלא ל' חתיכות או פחות או יותר ראובן ישלם עד מאה חתיכות לעשותן אדומות ויפסיד ראובן אם יחסר מנ' חתיכו' שכר צביעת המאויש שלא יעלה הוצאת לנ' חתיכות וכבר צדק עצמו ראובן בטענה זו שכתב וכל מה שיהיו פחות מנ' מצביעת מאויש יהיה חייב ולית דין ולית דיין שחייבהו יותר ע"פ מה שישערו שני אנשי' בקיאים במלאכה ואם אחר שמסר שמעון לראובן עשו חשבון על כלם על מאה חתיכות והשלים עמו חובו כמו שבא בשאלה נרא' שידע שמעון כי היה צריך באותם לבנים חמשים חתיכות לכל אחד לעשותם מאויש וחמשים חתיכות צביעת פושטיקיש ולכן נתרצה לחשוב עליהם ג"כ מאה חתיכות לכל אחד כמו בשאר הבגדים אדומים ועכ"ז אם ישארו הבקיאים עשייתם מאויש בפחות מחמשים חתיכו' לא יחשוב לו ראובן כי אם כפי מה שישומו שהיו צריכין לעשותם מאויש כי יוכל שמעון לומר שכשנתרצה והעלם בחשבון לערך מאה היא בטעות שחשב שהיו צריכין לעשותם מאויש נ' חתיכות:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >