שו"ת מבי"ט/ב/קט
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן קנה בית א' ונפטר לבית עולמו והניח אש' ובנים גדולים ובת נשואה ובא שמעון חתנו של ראובן הנזכר ובנה בית א' בצד הבית הנזכר אשר קנה ראובן ואלמנת ראובן הנזכר נתנה רשות לשמעון חתנה הנז' לעשות לו מעבר לביתו מתוך הבית הנז' אשר קנה בעל הנזכר ואחר שעשה שמעון הנז' המעבר הנזכר תיקן בחצר ראובן הנזכר תנור ובית הכבוד והאלמנה הנ"ל נפטרה לבית עולמה ולא גבתה כתובה ולא נשבעה שבועת אלמנה ובני ראובן הנ"ל ערערו על שמעון הנזכר על ענין המעבר הנ"ל כי אין רצונם להניחו לעבור מתוך הבית אשר הניח להם אביהם ושמעון טוען כי כבר החזי' במעבר ההוא וגם כי ראובן קנה הבית מנכסי מלוג האשה הנ"ל והיה לה זכות לתת רשות וגם כי החזיק בתנור ובבית הכבוד אשר בנה בחצר והיורשים טוענים ואומרים כי אין חזקתו כלום כיון שלא גבתה אמם כתובתה לא היה לה כח לתת רשות ונכסי המלוג הם יורשים אותם ואין לו כלום באותו מעבר ובענין התנור ובית הכבוד שבנה הם רוצים לפרוע לו מה שהוציא ולסלק משם יורנו רבינו הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים:
תשובה אם יתברר כי היו ביד ראובן מעות מנכסי מלוג של אשתו וכשקנה הבית אמ' בפי' שאלו המעות שנותן על הבית הם ממעות של אשתו ושזאת הבית תהיה מעתה נ"מ כשמת יש לו דין לשמעון במה שהחזיק במעבר שנתנה לו רשות חמותו לעשותו דאחר שמת הוא נשארה הבית כולה גוף ופירות לה ואין ליורשיה בחייה שום זכות כי אינה צריכה שבועת אלמנה לענין נ"מ שלה כשהם ידועים שהם נ"מ שלה וגם לנצ"ב שהם ידועים לה אינה צריכה שבועת אלמנה וכמו שכתבו המפרשים ז"ל והטור סי' כ"ח:
אבל ראובן שקנה בית על הסתם ויש מנכסי אשתו נכסי מלוג כדי סך מעות שקנה הבית אינה יכולה לומר מנ"מ שלי שהיה בידו קנאם או שתאמר אני רוצה שיהיו מעותי בבית זה והוא אכל פירות דכל זמן שהוא אינו דוחק אותה על הפירות אינה יכולה לדחות אותו שיקנה דבר שעושה פירות ואם מת הבית הוא ליורשים והיא תגבה מנכסי בעלה סך נ"מ שהיו בידו וסכי כתובתה ואם נ"ד היה הענין כזה הענין לא היה לה רשות לתת לחתנה מעבר מתוך הבית כי הבית הוא ליורשים והם היו חייבים לפרוע לה נ"מ שלה וסכי כתובתה וכ"ש אחר שמתה וירשו הם הכל כי מה שנתנה קודם לחתנה אינה כלום. ואפי' שיתברר שנקנה הבית מנ"מ כמו שכתבתי למעלה לא מהני ליה לחתנה חזקה אלא למעבר כי אתחזיק ביה בחייה ברשותה שפתח פתח מביתו לביתה לעבור דרך שם דמיד החזיק במעבר אבל בענין תיקון תנור ובית הכבוד אעפ"י שתקנם ונשתמש בהם אין לו חזקה על הסתם אלא בשני חזקה דרגילות הוא דמניח אדם שכניו להשתמש בחצר שלו או בתנור ואינו מקפיד וכשרוצה מוחה בהם וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ה מהלכות שכנים אבל בחצר חברו אפי' העמיד בהמתו ועשה לו מחיצה לא החזיק שהדבר ידוע שאין זה אלא דרך שאלה וה"ה לכל מעמיד תנור וכיריים ומגדל תרנגולין וכיוצא בהן שאם תאמר החזיק אין לך אדם שמשאיל מקום לחברו עכ"ל וכ"ש בנ"ד שהיה חתנה שלא היתה מקפדת שהיתה רוצה בתקנה בתה ובושה מחתנה ומה שתיקן לא היה חזקה ואם כן יורשי האשה יכולים למחות בשמעון שלא ישתמש בתנור ובית הכבוד אפי' היתה הבי' מנ"מ ובמעב' הויא חזקה אם היתה הבי' נ"מ כמו שכתוב למעלה המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |