שו"ת מבי"ט/ב/כו
|
< הקודם · הבא > |
שאלה נהגו בני העיר לכתוב שטר שקורין אותו הטב' למי שמכר ביתו והקונה עושה לו שטר בדרך חסד והטב' ומחייב עצמו שכל זמן שיחזיר לו מעותיו שימכור לו הבית שקנה ממנו וכתוב בשטר שקנה קנין גמו' מעכשיו במנה כו' לקיים מה שכתוב ולכאורה נראה שהוא קנין דברים וכמו שכתב הרשב"א ז"ל בתשובה על מי שקנו ממנו בעדים שימכו' ביתו לחברו כו' וחברו קנה לו ג"כ בקנין שיקנו ממנו כו' והשיב לשון זה איני מכירו כו' וקנין דברי' בעלמ' וכו' ועובד' דההו' גבר' דאמ' לחברי' אי מזיבננ' להאי ארעא לדידך מזביננ' בק' כו' התם כשקנ' האי ארעא מהשת' והחזיק בה בתנאי שאם ימכרנ' שתה' קנויה לו דאי לאו הכי לא עשה כלום וכן כתב רבי' האי ז"ל בספ' המקח וכו' כמו שהביא בב"י סי' ר"ו והכא נמי בנ"ד אמר שימכור שנר' דהוי קנין דברים ובסימן, קצ"ו הביא תשובה אחד גם כן להרשב"א ז"ל על מי שיצא עליו שטר שכתוב בו אתן לפלוני כך וכך וכל אתן ואעשה אינו כלום והשיב דכל שקנו מידו אעפ"י שלא אמר בל' חייב חיוב דקנין מלת' אלימתא היא ומתקן הענין כאלו מחייב עצמו באותו דבר שאמ' ליתן וכשאמ' בריש הכותב דמגופא של קרקע קנו מידו וכו' שהקנין מחזיק הענין כאלו מחייב עצמו ליתן ונרא' שתשוב' זו הוא הפך הראשונ' עוד הביא במשרי' נתיב ט"ו ח"ג תשוב' הר"מ מי שקנו מידו בפני עדים שיחזו' לראובן כל זכות שיש לו עליו וכו' גם שיעשה לו שטר מחיל' הוא ואשתו מחזיק קנין דברי' תשובה זו מחלוקת ישנה בין הגאוני' ז"ל יש מהם שאמרו דכל לשון עתיד שאעשה כן או שאתן כך הוי קנין דברי' ויש מי שאומר דלאו קנין דברי' הוא אלא הרי הוא כאלו קנו מידו בחיו' אותו סך ואין קנין דברי' אלא באומר אחלו' עמך שאלו דברי' בעלמ' הוא וכן מעשי' בכל יום בפסק הנדוני' שקונין מפלו' שיתן לפלו' וכן כתב בעל העיטור כי הוא מחלוקת ולפיכ' מסתברא דכל שקנו מידו שיחזי' כל זכיו' שיש לו עליו לאו קנין דברי' הוא אבל במה שקנו שיעש' שטר מחילה כו' אינן אלא דברים בעלמא שאין מחילה אלא סילוק שיעבוד וסילוק שיעבוד לאחר זמן אינו אלא דברים בעלמא וכן השיב הרשב"א סי' אלף ל"ג ובכתבי מהר"ר איסרלן ז"ל סי' קע"ג כתב דאשירי כתב במס' נדרים ס"פ השותפי' דכל קנין דמקני ביה לאחר זמן צ"ל בהדי' מעכשיו ואי ל"ה לא קנ' כו' והרמב"ם ז"ל פ"ח דמכיר' כתב האומר לחברו כשאמכור שדה זו הרי היא מכור' לך מעכשיו בק' הוא דקנו מידו וכו' קנה הראשון ובח"ה סי' ר"ו כתב כשאמכור שדה זו אמכרנו לך מעכשיו בק' יכו' ובענין תשובות הרשב"א נוכל לומר סמי חדא מקמי תרתי בחדא כתב דקנין מלתא אלימתא היא ובשנית כתב דלאו קנין דברי' הוא דהוה ליה כאלו קנו מידו בחיוב אותו סך וא"כ כשאמכו' ואתן וכיוצ' בזה לא הוי קנין דברי' דקנין מלתא אלימתא היא כו' ומתקן הענין כאלו מתחיי' בעצמו כו' והסכי' הוא לסבר' זו של י"א שכתב וכן מעשים בכל יום וכו' ולפי' מסתבר' וכו' ולא הוי קנין דברי' אלא אחלוק המוזכר בגמ' וכיוצ' בו שאינו מתחייב בשום דבר משלו אלא שיתן חלק המגיע לחברו שאינו ניכר וזה וכיוצ' בזה הוא קנין דברי' אבל כשהוא נוטל קנין ליתן בשלו הוה ליה כאלו מחייב עצמו והשת' בנ"ד אפי' לתשוב' הרא"ש שכתב על אמכו' דקנין דברי' הוי היינו משום דלא הוי כמחייב עצמו כסברת י"א דסברי דהוי כמחייב עצמו והיינו משום דלא פי' והכ' בנ"ד הרי כתב בפי' בשט' הטב' שנתחייב פלו' כשיתן לך סך כך מעות שימכו' לו והוי קנין אלים בחיוב זה כאלו מכר מהשת' וא"כ אפי' לפי תשובה זו השטר קיים וחייב למכור לו כמו שכתוב בשטר עוד אני או' אפי' לתשוב' זו דהיינו כשלא אמ' מעכשיו אבל כשנטל קנין מעכשיו אפי' כשאמר אמכו' לא הוי קנין דברי' וכמו שנר' מדברי הרא"ש שהבאתי למעלה שכתב דכל קנין דמקני ביה לאח' זמן צ"ל בהדי' מעכשיו ונראה דכשאמר מעכשיו בשע' קנין אעפ"י שאמר אמכור הוי כמי שאמר מעכשיו אני מוכ' אם אמכו' לאחרי' וכן נר' מלשון הטור סי' ר"ו שכת' כשאמכו' שדה זו אמכרנו לך מעכשיו ולא כתב אני מוכ' אותו מעכשיו כמו שכתב הרמב"ם ז"ל כשאמכו' הרי היא מכורה לך מעכשיו וכמו שכתב הרשב"א ג"כ בתשוב' הראשונה ומעתה אפי' לדעת הרמב"ם ז"ל שכתב והרי היא מכור' מעכשיו כשכתב כי נ"ד שנתחיי' הוי קנין אלימת' ואינו יכול לחזור בו שהרי הרשב"א ז"ל כתב בתשוב' הראשונ' כשקנה האי ארעא מהשתא בתנאי שאם ימכרנה וכו' כמו שכתב הרמב"ם ז"ל ואפ"ה כתב בתשובה האחר' דכשנוטל קנין בשלו הוי כמחייב ופליג' אתשובה הא' אבל אם בפי' נתחייב אפי' לתשובה ראשונ' הוי כמכור' לך מהשתא ולדע' הרמב"ם ז"ל נמי לא שנא כדאמר והתוס' ריש פ' אעפ"י כתבו דקנין דברים לא הוי אלא כההי' דריש בתרא שקנו מידם לחלוק חצר שאין בה דין חלוקה אבל מה שמשעבד גופו להתחייב בדב' זה משתעבד ואין זה קנין דברים בעלמא נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |