מורה נבוכים/א/ז
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
'ילד'. הענין המובן מזאת המלה ידוע והוא – הלידה "וילדו לו בנים". ואחר הושאלה זאת המילה להמצאת הדברים הטבעיים "בטרם הרים יולדו". והושאלה גם כן לענין הצמחת הארץ מה שתצמיח – דמות בלדה – אמר "והולידה והצמיחה". והושאלה עוד לחידושי הזמן כאילו הם ענינים יולדו "כי לא תדע מה ילד יום". והושאלה עוד לחידושי המחשבות ומה שיחיבוהו מן הדעות והסברות כמו שאמר "וילד שקר"; וממנו נאמר: "ובילדי נכרים ישפיקו" – יספיק להם בדעותם כמו שאמר יונתן בן עוזיאל ע"ה בפרוש זה 'ובנימוסי עממיא אזלין'.
ועל זה הענין מי שלימד איש ענין אחד והועילהו דעת – כאילו הוליד האיש ההוא באשר הוא בעל הדעת ההוא; ובזה הענין נקראו תלמידי הנביאים – 'בני הנביאים' כמו שאבאר בשתוף שם 'בן'.
ובזאת ההשאלה נאמר ב'אדם': "ויחי אדם שלושים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו"; וכבר קדם לך ענין 'צלם אדם ודמותו' מה הוא; וכל מי שקדמו לו מן הבנים לא הגיעה אליהם הצורה האנושית באמת אשר היא 'צלם אדם ודמותו' הנאמר עליה 'בצלם אלהים ובדמותו' אמנם 'שת' כאשר לימדהו והבינהו ונמצא שלם השלמות האנושי נאמר בו 'ויולד בדמותו כצלמו'. וכבר ידעת, כי כל מי שלא הגיעה לו זאת הצורה אשר בארנו ענינה הוא אינו איש אבל בהמה על צורת איש ותבניתו אבל יש לו יכולת על מיני ההזק וחידוש הרעות מה שאין כן לשאר בעלי החיים; כי השכל והמחשבה שהיו מוכנים להגעת השלמות אשר לא הגיע ישתמש בהם במיני התחבולות המביאות לרע והולד הנזקים כאילו הוא דבר ידמה לאדם או יחקהו. וכן היו בני אדם הקודמים ל'שת'; ואמרו ב'מדרש'[1]: "כל אותן מאה ושלושים שנה שהיה אדם נזוף בהן היה מוליד רוחות" – רצונם לומר 'שדים'; וכאשר רצהו האלוה הוליד 'בדמותו כצלמו' – והוא אמרו (בראשית ה ג): 'ויחי אדם שלושים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו'.
- ↑ לפנינו בעירובין יח: "כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי הוליד רוחין ושידין ולילין"
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |