אבני נזר/יורה דעה/רסא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר יורה דעה רסא

סימן רסא

ב"ה יום ג' האזינו תרס"א לפ"ק.

לרב אחד.

א

א) בדבר הנשים שטבלו במקוה שלא הי' במים זרת למעלה מן הטבור כפי המבואר ברמ"א ויש חשש שמא שחחה ביותר. הנה בגוף הדין בשחתה ביותר. מלשון המחבר נראה להקל בדיעבד. כי הביא הדעה ראשונה דעלתה לה טבילה. וגם הט"ז פסק דעלתה לה טבילה משום דהמים מקדימים. ואף שכתב שיש חשש על הקמטים שהוא למעלה מן המים. מ"מ הכא כיון שלא נחסר רק מעט מן המים. ממילא קודם שטבלה ראשה במים הי' די בהמים לכסות כל הגוף אף בלא שחי'. ושפיר י"ל המים מקדימים. אך הש"ך מחמיר בשחחה ביותר אפי' בדיעבד משום דהמחבר פסק כמאן דלא גרסי ולית הילכתא עיי"ש. אך הס"ט ג"כ מיקל משום דמימרא דר"ל נשנה בלשון לכתחילה עיי"ש. מכל הלין לא הוי יותר מספק דהוי ספיקא דדינא ובשל סופרים מיעוטו המקפיד הלך אחר המיקל:

ב

ב) ואין לומר דהוי ספק אב הטומאה וספק אב הטומאה אף בד"ס ספיקו טמא כמבואר במשנה י"א פ"ד דטהרות. אך ז"א דמדברי הר"ש פ"ב דמקוואות (מ"ג) נראה מבואר דהיכא דהטומאה הוא דאורייתא ומדאורייתא היתה טבילה כשירה רק מדרבנן יש ספק על הטבילה. בענין זה לא אמרינן דספק אב הטומאה בד"ס ספיקו להחמיר. בהא דהביא ראי' מברייתא שתי מקוואות של מ' סאה אחד שאוב ואחד כשר וטבל באחד מהן מטומאה חמורה טהרות תלויות. דע"כ כולו שאוב דאורייתא. דאי דרבנן הי' לטהר מספק. ואם לא כדברינו הנ"ל מאי ראי'. הא אפילו שאוב מדרבנן הא אב הטומאה מד"ס אלא ודאי כנ"ל:

ג

ג) ואין לומר משום שיש כאן חזקת איסור. דהנה גם נגד חזקה מחלוקת בין הראשונים. אי פסקינן כר"מ אי כר' יוסי. דספיקא דרבנן לקולא אף נגד חזקה ויש מחלוקת בזה הרש"י ותוס' שבת (דף ל"ד.) בענין עירובין ורמב"ם ורשב"א. ובנ"ד שהוא ספיקא דדינא ויש דעות דסוברים דבספיקא דדינא לא אזלינן בתר חזקה. ויש לצרף שני הדעות להקל אף נגד חזקה:

ד

ד) מכל הלין טעמי נראה להתיר בדיעבד אם עברה לילה אחת כדי שלא להוציא לעז. אך אם לא עברה לילה אחת נראה שצריכה לטבול שנית. דנסתפק המל"מ בכל ספיקא דרבנן אם אפשר לטבול שנית אמרינן איכא מיא בנהרא זיל טבול:

הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף