שו"ת מבי"ט/א/קסז
|
< הקודם · הבא > |
שאלה יורינו רבינו ראובן אמר לשמעון יש לי טענה עליך מצד אביך והיא זאת שכשהיה אביך בחיים חייתו עמי במדינ' קושטאדינ' שאל ממני שאהפך בזכותו להוציא לו כתבים הנקראים חוכים מלפני המלך יר"ה כדי לפקח על ענינו ולהוציא דינו לאורה ויתן לי נ' סולטאני' וכן אם אוציא לו מאמר מהמלך יר"ה נגד השר עיסה פאשה לגבות ממנו סכום מעות שלקח ממנו ויגבה אז יתן לי מכל ק' כ' סולטאני' והנה הכתבי' הועילו וג"כ לקח מן הבאשה מעות תפרע לי מנכסי עזבון אביך השיב שמעון ואמר איני יודע שום דבר ולא שמעתי זה הענין אלא ממך עתה ולא ראיתי שום כתב מאבי על זה ולא צוה אבי זה הדבר בשום זמן בעולם אלא כמה צוויים צוה וזאת לא אמרה מעולם חזר ראובן ואמר לשמעון נעמוד לפני פלוני זה החכם שנמצא לשם במקרה חזר שמעון ואמר לראובן איני רוצה לעמוד בדין לפני זה החכם כי אם לפני דיין הקהל שלי כי כן המנהג במקומינו ועוד שיש קרבה לזה החכם עם התובע וכל מה שיגזור עלי הב"ד של הקהל שלי אקבל ובזה הלכו לדרכם אחר כך הרגיש שמעון הנז' שכוונת החכם שנמצא שם במקרה לכתוב עליו דברים והתר' בו בפני עדים שלא יכתוב עליו שום דבר מאחר שלא נועדו לפניו לדין ויהי ממחרת והנה יצא מכתב כתוב וחתום מהחכ' שנמצא לשם במקרה ושלא עמדו לפניו בדין אלא היה סיפו' בעלמ' ושני עדים עמו וכתוב בו איך שמעון אמר לפניהם שכל מה שיברר ראובן בראיה גמורה ברורה שחייב לו אביו שיפרע לו תיכף ומיד ושמעון הולך וצועק ומתרעם ומתלונן שלא היו ד"מ ואומר שלא נכתב הכתב הנז' כי אם בעבור שאמר שאיני רוצה לעמוד לדין עם ראובן לפני החכם שנמצא במקרה וראובן לקח הכתב כתוב וחתום מהג' והלך לו לדרכו על זה יורינו רבינו אם אותו הכתב שיצא על שמעון אם הוא כמודה בפני ב"ד או לא מאחר שלא היה כי אם דרך ספור בעלמא ולא נטל קנין לחייב עצמו בזה כי המכתב שיצא לא נזכר בו שום קנין גם יורינו רבינו אם יש לכתוב שום מכתב והעדאת עדים על אי זה אדם שיהיה מספר עם חבירו ולא יאמ' הנתבע כתבו וחתמו עלי ולא יהיה מדעתו יורינו רבינו דברים ברורים ושכרו כפול מן השמים:
תשובה אם ההודאה מחייב' אותו כמו מי שהוד' שחייב מנה לפלוני לא היה צריך הודא' בב"ד אלא אפילו הודה דרך הודאה בפני שנים אפילו לא אמר אתם עדי הויא הודאה וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ז מהלכות טוען וכמו שהביא בח"מ סימן פ"א דכשאמ' בלשון הודאה אין צריך לומר אתם עדי ותו לא מצי למימר משטה הייתי בך אבל מה שהודה בב"ד ואמר בפני ב"ד שכל מה שיברר ראובן בראיה ברורה שחייב לו שיפרע לו תיכף ומיד אינו נקרא זה הודאה אפילו היתה בב"ד שנתועדו מתחלה לכך כי בלא אמירתו ובלא הודאתו אם יברר ראובן בראיה ברורה בדין שחייב לו אבי שמעון ויש לו לשמעון נכסים שירש מאביו חייב בדין לפרוע לראובן ואם לא יביא הראיה ברורה שיתקיים בדין תורה לא יתחייב מצד דיבורו שאמר שיפרע תיכף ומיד אפילו היה לו נכסים מאביו ואם לא ירש שום דבר מאביו לא נתחייב לפרוע אפילו יהיה ראיה ברורה בדין אם לא שנטל קנין ונתחייב לפרוע לו משלו אם יביא ראיה ברור' כמו שנז' ובין כך ובין כך אפילו שיביא ראיה ברורה שהיה חייב לו אביו אם יש לו טענה של פרעון או איזו טענה שיכול היורש לטעון בדין אינו חייב לפרוע שלא נתחייב אלא אם יברר ראובן בראיה ברורה שחייב לו אביו ואם יש לו איזו טענה שהיא עולה בדין אינו ראיה ברור' שחייב לו עתה אביו ואפילו היה אומר בפי' שאם יביא ראיה ברורה שיהי' חייב לו אביו שיפרע לו תיכף ומיד ולא יטעון עליו טענת פרעון או טענה אחרת כיון שנתברר שהיה חייב אביו אפ"ה יכול לחזו' בו בלא קנין כיון שבדין אינו חייב אם יש לו טענה והוי כמי שקבל עליו קרוב או פסול דאם לא קנו מידו יכול לחזור בו קודם גמר דין וכל שלא הוציא ממון על ידו יכול לחזור בו אפילו אחר גמר דין לדעת הרמב"ם ז"ל בפ"ב הלכות טוען וכמו שהביא בח"מ סי' כ"ב והכא נמי הוי כמי שקבל עליו קרוב ופסול שהרי הוא בעל דין והוא מאמין אותו עליו שאם יברר שהיה חייב לו אביו שהוא יאמין אותו על הפרעון או טענות אחרות שהיה יכול לחזור בו כל שלא נטל קנין כי הני גווני דמייתי נמי התם בח"מ דבעו קנין אפילו במה שהיה בב"ד וכ"ש שלא. נתחייב כאן אלא אם יהיה אביו חייב כדאמ':
ולענין אם יכולים העדים או ב"ד לכתוב מה שהודו לפניהם בענין הלואה קי"ל דעדים שראו שהלוה ראובן לשמעון אין כותבין ונותנים לו משום דמלוה בשטר גובה ממשועבדי' ואין רוצה זה לכתוב ש"ח עליו אלא אם כן אמר לו כתבו ותנו לו ואפי' נטל קנין דסתם קנין לכתיב' עומד אם מוחה בעדים שלא יכתבו אין כותבין לו כמו שכתוב בהגהות הרמב"ם ז"ל פי"א ובח"מ סימן ט"ל ובענין זה כיון שיכול לחזור בו ממה שאמר בפני הב"ד אין חשש במה שנכת' אפילו היו הב"ד מזומנים לכך דאין לו חיוב יותר במה שהוא כתוב ממה שאם לא היה כתוב ואינו אלא לזכיר' בעלמא נאם הצעיר מבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |