שו"ת תשב"ץ/א/לד
שו"ת תשב"ץ א לד
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה לד:
מי שמת והניח אשתו זקוקה ליבום והיו לו הרבה אחים ורצה הגדול לחלוץ אותה וראה שכתובתה מרובה יבם אותה ועכשו באים האחים לחלוק ירושת אביהם ואחיהם המת. והגדול רוצה ליטול מהנכסים כתובת אשתו שיבם שהיתה לה על אחיו ושאר האחים מעכבין על ידו הדין עם מי:
תשובה: יבום זה לא היה לשם מצוה אלא לשם ממון ואפ"ה כיון שהסכימו הגאונים ז"ל לפסוק דמצות יבום קודמת למצות חליצה קנה יבמתו דקי"ל יבמה יבא עליה מ"מ כדאיתא בפרק החולץ (יבמות לט:) ולענין כתובה זכה האח שיבם אשת אחיו בכתובתה וכן בכל נכסי אחיו המת שכיון שיבם את אשתו ירש אותו שנא' והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת. ופירשו חז"ל בפ"ב דיבמות (כד.) דהכי קאמר והיה הבכור שזהו גדול האחים שבו מצוה ליבם יקום על שם אחיו המת לנחלה שהוא יורש אותו כי קימה זו היא קימה לנחלה כמ"ש על שם אחיהם יקראו בנחלתם וכיון שהוא יורש אין לשאר האחים בנכסיו כלום ואפי' מת בחיי אביו אין אביו יורשו אע"ג דקי"ל האב בנכסי בנו קודם ליוצאי ירכו כדאיתא בפ' יש נוחלין (קעו.) אפ"ה במקום יבם אינו יורש אלא יבם כדאי' בפ' החולץ (יבמות מ.) ואם אביו מת לאחר אחיו הרי היבם בנכסי אביו כשאר אחיו ואין בו משום ירושת אחיו המת כלום בנכסי אביו לא מחמת ירושה ולא מחמת כתובת אשתו אלא א"כ נעשה ערב לכתובת כלתו בצד שנשתעבדו נכסיו לכתובתה מפני הערבות ההוא שהיא נפרעת כתובתה מנכסיו אבל אם לא נעשה ערב לכתובת כלתו היבמה הרי הן שוין בנכסי אביהם היבם ואחיו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |