ספר הכוזרי/ה/טז
|
< הקודם · הבא > |
אמר החבר: אין בזה תועלת זולת החדוד בדברים, והעזר על מה שנאמר הוי זהיר (נ"א ללמוד תורה) במה שתשיב לאפיקורוס, כי החכם התמים, כמו הנביאים על הדמיון, מעט הוא שיוכל להועיל אדם בדרך הלמוד, ולא ישיב על חולק בדרך הדבור, ובעל הדבור יראה עליו הוד חכמה עד שישיב לו השומע יתרון על התמים ההוא החסיד אשר חכמתו אמונות, לא ישיבהו מהם משיב, ותכלית המדבר הוא בכל מה שילמדהו, וילמדוהו, שיכנס בנפשו ובנפש תלמידו האמונות אשר בנפש התמים ההוא המוטבע. ואפשר שתפסיד חכמת הדברים הרבה מאמונות האמת, במה "שיביאהו (נ"א שיביאוהו) מהספקות והדעות הנעתקות, כאשר נראה מאשר לומדים מקצבי השיר ומדקדקים במשקלם, ונשמע להם המיה ודברים מבהילים בחכמתם, ונראה המוטבע הוא טועם משקל השיר ולא יעבור עליו דבר (נ"א מגואל) בשום פנים. ותכלית האנשים ההם שיהיו כמו זה אשר נראה סכל במקצב, מפני שאינו יכול ללמדו להם, והם יכולים ללמדו. אמת כי המוטבע הזה יוכל ללמד מוטבע כמוהו ברמז מעט, וכן העם המוטבעים לתורה ולהתקרב אל האלהים, יקדחו בנפשותם ניצוצות מדברי החסידים וישובו מאורות בלבותם, וזולת המוטבע הוא צריך אל חכמת הדברים, ואפשר שלא תועילהו, ואפשר שתזיקהו: