אבני נזר/יורה דעה/רמב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר יורה דעה רמב

סימן רמב

א

א) שם (דף כ"ב:) תנן כמה הוא שרייחן בפושרין מעל"ע הכא מאי כו' דם דרכיך כו' צריך להבין דמשמע דאי לאו שדם רכיך היינו למדין מהתם. ולכאורה אין ענין זה לזה כלל. דהתם השריי' לראות אם יכול לחזור לקדמותו. והכא לברר אם דם הוא. וכן קשה על תמיהת התוס' בד"ה או דילמא מדרשב"ג מכשיר לקמן בפרק דם הנדה בשרי' מעל"ע דמה זו קושיא. דאף דבהכי חשיב יבש. מ"מ אינו מברר שאינו דם רק במיעוך בצפורן. ובס"ט הקשה על התוס' והניח דבריהם בצ"ע. ובאמת קושיא זו על הגמ' עצמה:

ב

ב) אך ברורן של דברים דחכז"ל שיערו אם יכול לחזור במע"לע חשיב לח. אבל אם אינו יכול לחזור רק ביותר ממע"לע או במיעוך בצפורן לרבנן לא הוי לח. והטעם בזה כי השרי' מע"לע אינו פועל דבר חדש. רק מעורר הכח ליחות ראשונה שנשאר בו בהעלם. וע"י השריי' יוצא אל הפועל כבתחילה. אבל אם אינו שב לאיתנו במע"לע זה האות כי כלה כל ליחוחו. וע"י השריי' ביותר ממע"לע ניתן בו ליחות חדש. ע"כ הוי יבש כי הליחות הטבעי סר לגמרי. אבל אם שב לכמות שהי' במעל"ע. אין זה ליחות חדש. רק חזר לליחות שהי' בו בתחילה. ע"כ חשיב גם קודם שריי' לח. דחשיב ליחות שהי' בו בתחילה קיים. כיון דמשום שהי' לח מתחילה יכל לחזור להיות לח. וה"נ במפלת כמין קליפות אם נימוח במע"לע ראי' שדם הוא. שאם הי' ברי' אף שיש בו ליחות. מ"מ לא יכול להיות נימוח לגמרי כדם כיון שמעולם לא הי' דם. והשריי' מע"לע אינו פועל רק שישיב לקדמותו דמה"ט חשיב לח גם קודם שריי' דחשיב הליחות שהי' בו בתחילה קיים כיון דמחמת שהי' לח בתחילה חוזר להיות לח כנ"ל] אבל אם אינו נימוח במע"לע רק ביותר ממע"לע. ראי' שברי' הוא. שאם הי' דם כיון שאין דרך דם בפנים להתייבש לגמרי ודאי ע"י השריי' הי' שב לקדמותו. ומה שנעשה לח ביותר ממע"לע משום שהשריי' ביותר ממעל"ע פועל בו ליחות חדש. שהרי אף אם נתייבש לגמרי מועלת השריי' ביותר ממע"לע להיות לח. אלמא שנותן בו ליחות חדש ושפיר יוכל להיות ברי'. ואין ראי' כלל שדם הוא. שאף אם הי' דם כיון שלא שב במע"לע ע"כ נתייבש לגמרי. וע"כ מה שנימוח ביותר ממע"לע שנותן בו ליחות חדש ושוב יוכל להיות שברי' הוא. וזה קושיית התוס':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף