הדר זקנים/דברים/כט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:04, 20 באפריל 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

הדר זקנים TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png כט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ט[עריכה]

חיים כולכם היום. היום כולכם במעמד אחד:

ראשיכם שבטיכם. ראשים והשבטים עצמם והזקנים והשוטרים וכל ישראל והנשים והטף והגרים שבאו לגור אצלך:

מחוטב עציך. אלו העבדים ועד שואב מימיך אלו השפחות ועתה אם אתם כלכם עליכם לעבור בברית שהרי אתם כולכם עומדים יחד. ולא יוכל איש לפקפק ולומר לא הייתי לשם ולא קבלתי עלי את הברית:

טו[עריכה]

כי אתם ידעתם את אשר ישבנו במצרים. שלא נגזרה גזרה על פחות מעשרים:

טז[עריכה]

ותראו את שקוציהם ואת גילוליהם. שהם עצמם משוקצים וחושבים אותם כגללים. כי לאחר ב' שנים או ג' שנים אחר עשייתו שנתיישן והוא מטושטש זורקו בגלל טיט חוצות וכשאין עושה לו מה ששואל מעמו מקללו ומגדפו שנא' והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו שעשה. וגם כשרוצה לקלל אחרים או' להם תהיו כאלהיו שלא יכול לעזור לו. ופי' שראיתם אותם הגלולים שלפעמים זורקין אותם ולפעמים עובדים אותן ואין עליהם שום מרות. כי כל העובדים אותן דבקים בגזל ועריות וזמה והולכין בשרירות לבם לכך צריך שתקבלו קללות והשבועות שתעמדו במסורת הברית:

יז[עריכה]

פן יש בכם. זה נתינת טעם אחר קבלת הברית:

אשר לבבו פונה היום. ותהיה מחשבתו לרעה לעזוב את השם. ועוד יש לחוש פן יש בכם שורש פורה רוש ותפרה ותרבה מחשבתו הרעה עד שירצה למעשה כדכתיב והיה כשומעו את דברי האלה כלומר לאחר שקבלו ישראל האלה. והתברך בלבבו כלומר והוא יחשוב שלום יהיה לי מה לי בצער הזה הלא לא קבלתי את האלה וא"כ אלך בשרירות לבי. למען ספות הרוה. כלומר שיספה הרוה חטאים שהוא רוה ושבע מהם דברים שאין בהם יצר הרע כמו לבישת כלאים. עם הצמאה עם חטאים שהוא תאב וצמא בהם כגון גזל ועריות. אבל כשתבואו כולכם בברית. ותקבלו עליכם האלות והשבועות תדעו כי כל עובר הברית לא יאבה ה' סלוח לו:

יט[עריכה]

כי אז יעשן. אם לא תעמדו בברית כי התניתם לעבוד אותו ולעמוד בברית ומתוך כך לא תבואו לידי מחשבות הללו ותעמדו בברית שאם לא תעמדו ירביץ בכם כל הקללות שקבלתם. הכתובה בספר הזה:

ומחה ה' את שמו. שם העובד:

מתחת השמים. שלא יהיה נין ונכד ושריד במגוריו:

כ[עריכה]

והבדילו ה' לרעה. הוא חשב להבדל מישראל לעשות שרירות לבו. והוא יבדל לרעה לו. על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת אם בעון רציחה וניאוף הרי יש בשאר האומות נואפים ואין ארצם שממה כזאת:

כד[עריכה]

ואמרו על אשר וכו'. כלו' ישיבו בדין עשה להם כך. כי הם באו בברית ברצונם ואח"ך עזבוהו. אבל או"ה לא באו עמו בברית ואין הקב"ה חושש להם ומתוך כך יצטדק דינו של הקב"ה כי יתודו פשעם ויאמרו חטאתם שנתשם ה' מעל אדמתם לפי שעברו על הברית שקבלו מה שלא עשו שאר אומות. וכן פי' יחזקאל העולה על רוחכם היה לא תהיה. שאתם אומרים היה נהיה כגוים וכמשפחות האדמה לשרת עץ ואבן. חי אני אם לא ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם ואביא אתכם במסורת הברית. כלומר כי אתם עמו בבריתו לא הם. ורבותינו אמרו כל כי האי ריתחא לירתח רחמנא עלן ולפרוקינן:

כה[עריכה]

ולא חלק להם לעובדם. אלא לעבוד כל העמים לעבוד להם להאיר להם אי נמי י"ל אין זה חלק שלהם כי אני חלקם. כדכתיב ה' מנת חלקי וכוסי ואומר חלקי ה' אמרה נפשי והם עזבו אותי:

כח[עריכה]

הנסתרות לה' אלהינו. לפי שכתוב והבדילו ה' לרעה ואח"ך ואמר הדור האחרון דמשמע דכל הארץ לוקה ע"י איש אחד או משפחה אחת לכך אמר הכתוב הנסתרות לה' אלהינו כלומר אם הם נסתרות מה שעשו אותו האיש או האשה. לה' אלהינו הוא יפרע מן העושה הרעה כרעתו ולא ילקו ישראל עליו:

והנגלות לנו ולבנינו עד עולם. שאם יעשו העבירה בגלוי אז העונש עלינו ועל בנינו אם לא נבער הרעה מקרבנו: והמדרש לפי' רש"י קרוב לפשטיה. דתניא על מה נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבע"ד מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן ופי' דקרא הכי הוי הנסתרות לה' אלהינו ליפרע מן העוברים. ועון הנגלות תלוי בנו ובבנינו. ולפי שלא תאמר שתהא מדה זאת נוהגת לעולם שכשעברו ישראל את הירדן וקבלו התורה בארור ונעשו ערבים זה בזה אף הנסתרות לנו ולבנינו. וא"ת כיון דמעטינן נסתרות מלה' אלהינו הי"ל לנקד על ה' אלהינו. אלא משום דאין כבוד כלפי מעלה לנקד את השם דנר' כמוחקו. ויען כי הנקודה של לנו ולבנינו לא בא במקומו כי דינו על השם לולי כבודו נקודה העי"ן שבעד להשלים י"א אותיות כנגד י"א אותיות שכתו' בלה' אלהינו. ויש במסורת הגדולה כשמונה והולך כל הנקודות שעל זאת נקודה. שואל אלא לנו ולבנינו למה נקוד. כך אמר עזרא אם יבוא משה רבינו ע"ה ויאמר למה כתבת אותם. אומר לו לכך נקדתי עליהם. ואם יאמר יפה כתבת אעביר הנקודה מעליהם. משמע שמתוך כך שהיה מסופק בנגלות אם הם לנו ולבנינו קודם שעברו ישראל את הירדן אם לאו לפיכך נקד עליהם. ומכאן אנחנו מביאים ראיה לכותבים בלא שרטוט. ונוקדין שתי תיבות קודם שיכתבו השלישית. ואינם יודעים למה. ומכאן יש ללמוד שהנקודה כמחק. מדקאמר עזרא לכך נקדתי אותן והרי הם כאלו לא נכתבו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף