שדי חמד/כללים/כ/קנג
|
< הקודם · הבא > |
כלל קנג) כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. ראיתי במכתב אלי אחד מידידי נפשי מרבני גאוני דורנו יצ"ו (כן מצאתי כתוב באחד מקונטריסי ואת שמו הטוב לא הזכרתי וכמדומה לי מר ניהו הרב בע"ס עמודי אש יצ"ו) שבספר זכרון יהודה לרבינו יהודה בן הרא"ש כ' חכם אחד בדף ל"א ע"א דלא אמרו כל דתקון רבנן וכו' אלא להחמיר ולא להקל והוא נר"ו הקשה על זה דבפסחים קט"ז ע"ב אמרינן כן לפטור סומא מאמירת הגדה ותירץ דהחכם הוא יפרש הסוגיא לענין להוציא אחרים י"ח כמו שפירש בספר המכריע ועוד תי' דשאני הגדה כיון דאיכא ברכה וא"כ אדרבא הקולא שלא לברך כדאמרינן סב"ל (הלשון מגומגם קצת וכונתו מבוארת) ויש לפקפק בתי' שני דהא בהגדה אין מברכים אקב"ו לומר הגדה וא"כ אינו פשוט דשייך בזה כללא דסב"ל עיין מה שרשמתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת ברכות סי' א' אות י"ח סק"ה (בשדי חמד ח"א) ולענ"ד קשה ע"ד החנם ההוא מדברי התוס' פסחים ת"ק ע"ב הנ"ל שכ' כל דתקון וכו' לפטור נשים במ"ע דרבנן שהז"ג ובמכתב הנ"ל ראיתי שהביא מה שכתב הרב ארעא דרבנן באות רכ"ו דהתוספת ביבמות דף ל"ו כ' דר"י ס"ל דלא עשו חיזוק יותר משל תורה במלתא דלא שכיחא ותמה עליו דהי"ל להביא מהש"ס דכתובות דף נ"ו ע"ב הנ"ל כמו שהקשיתי לעיל על דברי הרב גופי הלכות:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |