שדי חמד - פאת השדה/כללים/ה/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:28, 14 באפריל 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה TriangleArrow-Left.png כללים TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png י

סימן י

הלכה כסתם משנה. רב הונא אי ס"ל האי כללא כתבתי בנדפס ד' ק' ע"ב סוף אות כ"א ונשמט שם את הכתוב בקונטריסי ואעתיק פה וזהו לכאורה נראה מש"ס כתובות ס"ח ע"ב דרב הונא אית ליה האי כללא דאל"כ מאי מקשי רבא מדתנן יתומה שהשיאתה אמה וכו'. אך י"ל דאפשר דקושייתו היא לר"ן דאמר אמר לי הונא וכו' ומשמע דקיבלה מניה אהכי פריך מדסתם לן תנא כרשב"א דהא ר"ן אית ליה האי כללא עיין מלא הרועים בח"ב דף מ"ה ע"א אות יו"ד ועוד י"ל בכמה אנפי וק"ל:

ורבי אבהו לדעת הרמב"ן במלחמות רפ"ב דמגילה אית ליה האי כללא אליבא דר"י ולדברי הר"ן שם לחד שינויא לית ליה עי"ש דמיירו אמ"ש בפ"ק ד' ט' ע"ב א"ר אבהו אר"י הלכה כרשב"ג ועיין במה שרשמתי לקמן במערכת הסמ"ך אות ה"ן:

ובעיקר כללין ראיתי עתה בס' חדש זכר יהודה להגאון מוהר"י בטלן בסי' ג' (בד"ה והנה) שעל מה שהביא שם דברי התוס' בבבא מציעא ד' קי"ד ע"ב דלא קי"ל כרשב"י דאמר קברי נכרים אין מטמאין באהל אלא כרשב"ג במשנה דאהלות דקברי נכרי' מטמאין הקשה ע"ז למה לא הביאו התוס' ראיה דלא קי"ל כרשב"י מסתם משנה באהלות פרק י"ח משנה ז' מדורות הנכרים טמאין וסתם משנה עדיפא להביא ראיה מינה מדרשב"ג דבכללא דאמר ר' יוחנן הלכה כרשב"ג במשנתינו אמרינן בכמה דוכתי אמוראי נינהו אליבא דר' יוחנן אבל הא דאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה ליכא אמוראי דפליגי בה אליבא דר"י וגם שאר אמוראי סברי הלכה כסת"מ רב נחמן בריש ביצה ובהרבה מקומות וכדפריך רב יוסף בע"ז ד' ז' ע"א ויותר מבואר ביבמות ד"כ ב' עכ"ל לעניננו. ונפלאתי על גאון שכמותו שיחליט דבכללא דהלכה כסתם משנה ליכא מאן דפליג אליבא דר"י והרי תלמוד ערוך הוא בידינו חולין ד' מ"ג ע"א אמוראי נינהו אליבא דר"י וכתב רש"י דרב יצחק בר יוסף סובר דלא כייל ר' יוחנן דהלכה כסתם משנה בכל מקום וכו' וגם מאי דמשמע מדברי הרב שכונתו לומר שכל האמוראים עצמם סברי כלל זה מלבד שקשה עליו מסוגיא הנ"ל עיין עוד במה שהבאתי בנדפס מאות ח"י והלאה ואתה תחזה דאיכא כמה אמוראי דלית להו האי כללא. גם מה שכתב דרב יוסף אית ליה כללא דהלכה כסתם משנה כדפריך בע"ז ד' ז' ע"א כונתו דאמרינן שם אהדרינהו רב יוסף לאפיה וכו' פשיטא מחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם דמזה מוכח דרב יוסף אית ליה האי כללא דהלכה כסתם ופלא בעיני איך לא הביט עין הבדולח בדברי התוס' באותו פרק באותו מקום בד"ה פשיטא וז"ל תימה למה לן משום סתם הא ר' מאיר ור' יהודה הלכה כר"י. ואי משום דאיכא אמוראי דלית להו האי כללא גבי כללא דהלכה כסתם משנה נמי פליגי אמוראי ואפילו במחלוקת ואח"כ סתם נמי איכא מאן דפליגא וכו' (עיין להרב מלא הרועים בקונטריס שונה הלכות ד' מ"ד בכללא דסתם ואח"כ מחלוקת באות ה' מה שכתב על דברי תוס' הללו) לכך נראה לפרש דלאו מכח סתם בעי למיפשט דהלכה כסתם אלא הכי פריך מחלוקת ואח"כ סתם הוא ואפילו מאן דלית ליה הלכה כסתם מכל מקום חשיב כרבים לגבי יחיד עכ"ל הרי מפורש בדברי התוס' שאין הכרח דרב יוסף אית ליה האי כללא דלא כמאי דמשמע ליה להגאון מוהרי"ב הנ"ל וצ"ע ועיין במלא הרועים שם באות י"ב ואות י"ג מה שכתב לדעת רב יוסף וק"ל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף