שו"ת שארית יוסף/נא
< הקודם · הבא > |
נא) נשאלתי על יחידים שיש להם בבית הכנסת ספר תורה וכלי כסף השייך לספר תורה כגון טס כסף וכפתורים ומתו ועתה הבנים רוצים ליקח לעצמם באשר שם אביהם נקרא עליהם איך שאביהם הביאום לב"ה והק"ק טוענים שאביהם הניחום בב"ה שיהא שם לעולם: תשובה אף כי השאילה באה על ספר תורה ועל כלי כסף יחד מ"מ נ"ל שבדין הם חלוקים. כי ספר תורה שדרך ומנהג העולם להניח בבית הכנסת וידוע ששם האב נקרא על הספר תורה א"כ מי יוציא מחזקת האב כי מה שהניח הספר תורה לשם אין ראיה שהיא של הק"ק כי בזמנים אלו עקר כתיבת ס"ת להניח לקרות הספר תורה ברבים וגם קדושתה גדולה ואין ראוי בכל מקום להניח ספר תורה ולכן אין ראיה כי אף שהניחוהו לשם בב"ה אין ראיה שהקדישוה. אבל כלי כסף אין מנהג להניחו בבית הכנסת ובאם לא הקדישוהו לא היו מניחין אותה בב"ה רק היו משתמשין בבית הכנסת בשעת הצורך ואחר כך היו לוקחין לביתם וכתב מהרי"ק בשורש קס"א שכלי כסף הנ"ל שהניחוה שם הם בחזקת הק"ק וגבי ספר תורה כתב שורש ע' שהוא בחזקת הבעל אשר שמו נקרא עליו ר"ל על מי שאומרים זאת ספר תורה של פלוני מטעם הנ"ל. ומאריך שם בענין מי ראוי להעיד כי בני העיר נוגעין בעדות אם לא יסתלקו וגם שיהא שם ג"כ ספר תורה אחרת וכן כתב הטור (סי' ל"ו) שכולם נוגעין בעדות וסברותיו נכונים מתיישבים על הלב. וגם במה שחילק בין כסף לספר תורה סברא נכונה הוא כי קשה להוציא דבר מחזקת בעליו אם לא בהוכחה מבוררת. הארכתי בדין ספר תורה כי שמעתי שרב אחד פסק גם בספר תורה שהיא של הקדש לכן הוצרכתי להביא ראיה ולהאריך בראיה ובטעמים דלא כוותי' כנ"ל נאם הצעיר יוסף כהן:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |