שו"ת שארית יוסף/לז
|
< הקודם · הבא > |
לז) נשאלתי מק"ק דאביטשויא על אחד שהיה לו בנים ובנות והשיא הבנות ונתן לחתניו שטר חצי זכר דהיינו שכתב שחייב לחתנו סך מה אבל לא יתחייב לשלם רק שעה אחת לפני מותו ובתנאי שאם ירצו בניו שיהיו לו בשעת מותו ליתן לחתנו חצי חלק של זכר אחד בזה נפרע החוב וקודם סמוך מיתתו עשה כתובה לזוגתו סך חשוב ועתה חתניו אומרין ששטר שלהם קודם ולכן יתנו לו כחצי חלק זכר מכל הנכסים קודם שיתנו להם כתובתם ובניו אומרים שלא ליתן להם רק כחצי חלק זכר אחר שישלמו הכתובה:
תשובה נ"ל שהדין עם הבנים כי אף אם נתנן לחתניו שטר כחצי חלק זכר מכל מקום הואיל ולא כתב להם כמה יהא חלק חתניו חלק ה' או ו' ממה שיש לו רק חלק חצי זכר יש לו כח ליתן כל ימיו מתנה למי שירצה וא"כ כשנתן מתנה לאשתו דהיינו כתובה ואפילו סמוך למיתה היה בכחו ואין כח לבנים למחות וחסרו בניו וגם חתנו אין לו אלא חצי ירושת הבן וראיה שהרי כתב המרדכי פרק יש נוחלין (דף רנ"ג ע"ד) וז"ל כתב הר"מ על מתנה שנתן ראובן לחתנו וכתב לו שטר מתנה וכתוב בו שיטול חלק כו' כאחד מן היורשים כו' עד וכתוב בו בשטר מתנה זו מהיום ולאחר מיתה והרי הוא כמתנת בריא וזכה בגוף כל הנכסים שהיו לו בשעת מתנה גופו מהיום ופרי לאחר מיתה וכו' עד וראובן זה יכול ליתן מתנה כל ימי חייו אף על פי שכתוב גופו מהיום וכו' שהרי לא כתב לו מהיום ולאחר מיתה חלק ה' או ו' שבה דאז לא היה יכול ליתן לאחרים ולמעט חלקו אבל עכשיו שאמר תטול חלק כאחד מיורשי והמתנה שנתן לאחרים נתמעט כל אחד מיורשים א"כ נתמעט נמי חלק החתן שהרי לא נתן לו אלא כחלק אחד מן היורשין עכ"ל כו' הרי בהדיא שאין לחתן אלא החצי מה שיורש הבן וידוע שיכול האב לעשות כתובה גדולה ואין הבן יכול למחות וה"ה לחתנו אבל מה שכתב המרדכי שם ודווקא בנכסים הידועים שהיו לראובן בשעת פטירתו כגון קרקעות וספרים ושאר חפצים המסויימים וידוע לו בעדים שהיו לו בשעת המתנה ולא בנכסים דאיכא לספוקי בהו דשמא לאחר מיכן באו לידו כי אותן לא היה יכול ראובן להקנות כו' עכ"ל. אם כן נאמר ג"כ בנדון דידן בכאן שאין לו בכל הנכסים לא היא כי דין זה אין שייך לכאן לנדון דידן כי שטר חלק זכר שלנו שאנו כותבין כותבין בנוסח זה שמחייב עצמו בחוב גמור שחייב לו חמיו או שחייב לבת סך כך וכך ובתנאי באם ירצו ליתן לו הבנים כחצי חלק זכר אז בזה נפרע סך חוב ההוא ואם כן אף אם אין לו בעת ההיא ויהיה לו לאחר זמן מכל מקום חייב לשלם החוב הזה או ליתן חצי חלק זכר אבל המרדכי מיירי שלא חייב עצמו בסך רק ליתן לו כחצי זכר מהיום כו' אבל מכל מקום אף אם אנו כותבין סך כך וכך שחייב אינו מועיל לומר דהוה כאילו פירש לו סך שלא יהא רשאי ליתן לאחרים או לעשות כתובה כי הואיל והעמיד סך החוב לפרעו בחצי חלק זכר ולזה אין לו שיעור כי אפשר לשלם הסך בחצי חלק זכר שאין לו שיעור רק חצי מה שיבא לזכר והזכר אין לו בכתובה כלום וגם אינו יכול למחות והוא הדין לחתנו וק"ל. נאם הצעיר יוסף כהן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |