שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/מז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה כללים א מז

מ"ז) אין מעבירין על המצות בנדפס מערכה זו אות ק"ג הבאתי מ"ש הרב מעשה אברהם בשם הרב זרע יעקב דלא אמרינן כן אלא בדבר המוכן ומתוקן וכו' אבל דבר שצריך הכנה ותיקון כל שלא הוכן עדיין ליכא משום אין מעה"מ עי"ש ונשמט משם שהשיב במעש"א עמ"ש הרב זכור לאברהם אביגדור בשו"ת א"ח ססי' יו"ד להוכיח מדברי הטור בסי' תע"ג (שצריך להניח הפרוסה בין שתי השלמות כדי שיפגע בשלמה תחלה) דגם בזה איכא משום אין מעבירין עה"מ ומסיק כדעת הזרע יעקב ומתוך מ"ש במעש"א ע"ד הרב גזע ישי הייתי סבור שהגזע ישי חולק על הזר"י הנ"ל אמנם עיין להרב דברי מנחם סי' רפ"ב הגב"י אות ב' שכתב דהרב גזע ישי קאי בשיטת הרב זר"י גם ראיתי לידידי הגאון דברי מלכיאל יצ"ו בשו"ת לא"ח סי' ט' שכתב כסברת הרב זרע יעקב דלא אמרו אין מעבירין על המצות אלא אם המצוה מוכנת לפניו לעשותה אבל אם מחוסרת קצת תיקון והכנה לא שייך בה אין מעבירין עה"מ אף שהגיע זמנה כי אין בזה שום בזיון להמצוה אם לא שהיא מוכנת ויישב בזה כמה קושיות וגם ביאר מה שנראה סתירה לזה והאריך מאד בעיקר דין זה מסימן ח' עד סי' י"ח לבאר בזה שלשה עשר כללים ואלו הם (ופרט אותם בסי' י"ז אות ל"ח). א. אין מעבירין עה"מ הוא גם בתדיר ואינו תדיר וכדומה (אמר המחבר הרב קרבן נתנאל בסוף מגילה כתב ג"כ דאין מעבירין על המצות דוחה לתדיר והוכיח כן מדברי התוס' ביומא ד' ל"ג ד"ה אין מעבירין ובזה דחה מה שפסק הרמ"א בסי' תרפ"ד (בראש חדש טבת שהתחיל בשל חנוכה שיפסיק ויקרא בשל ר"ח משום דתדיר קודם) ומרן חיד"א בס' ברכי יוסף סי' ק"ם כתב ליישב פסק הרמ"א על פי מה שהעלה הרב חכם צבי בס' ק"ז דאף דאין מעבירין עה"מ הוא אפילו על מצוה קלה מפני חמורה מכל מקום אם שתי המצות הן ענין אחד כתמידין ומוספין ששתיהם עבודת הקרבנות בהא לא אמרינן אין מעבירין עה"מ אלא אם שתיהם שוות אבל אם יש יתרון לאחת היא קודמת אבל בעלמא במצות שונות אין מעבירין על מצוה קלה מפני חמורה וגבי קריאות בס"ת יש לומר שהן ענין אחד דהאי שינון והאי שינון ובזה ודאי תדיר קודם וכן כתב הרב ערך השלחן בסי' כ"ה אות א' (אחר שכתב דהרב נמק"י צריך לומר שסובר דאין מעה"מ דוחה לתדיר) ליישב פסק הרמ"א הנ"ל דקריאת ר"ח וחנוכה הם ענין אחד ולכן תדיר קודם מה שאין כן במצות שונות בציצית ותפלין והזכיר שו"ת הרב ח"ץ ולא זכר שר את יוסף צדיקא בבר"י סי' ק"מ הנ"ל ומדברי כולם נלמוד דאין מעבירין עה"מ קודם לתדיר אלא שחלוקים בשתי מצות שהן ענין אחד דלהרב קרבן נתנאל גם בזה אין מעבירין ולהרבנים הנ"ל תדיר קודם. אמנם ראיתי בס' דברי מנחם סי' תרפ"ד (בד"ה ואולם) שכתב שבס' עץ יוסף בחידושיו לברכות ריש פרק אלו דברים הוכיח במישור דבמקום תדיר ליתא להא דאין מעבירין ושהביא דבריו הרב נוה שלום בסי' ץ' ד' כ' ע"א וגם בשם הרב גזע ישי ד' כ"ה כתב דמה שיישב בברכ"י פסקו של הרמ"א אין ישובו על נכון ושכתב לדחות דברי הרב קרב"ן ושגם בס' עץ יוסף דחה דבריו בטוב טעם והספרים הנ"ל אינם אצלי לראות דב"ק ובדברי מלכיאל בסי' ח' אות ב' כתב שאף שהרב מג"א סי' תרפ"ד כתב דתדיר עדיף מאין מעבירין כבר חלקו שם האחרונים עליו וציין ט"ז ודגול מרבבה ונתיב חיים ורעק"א וחידושי הגר"א וישועות יעקב והביא שבטורי אבן למגילה ד' ו' ע"ב כתב דתדיר או מקודש עדיף וקודם והרב המחבר יצ"ו דחה ראייתו ותמה עליו שבספרו שאגת אריה סוף סי' כ"ח הביא דברי הנמק"י והסכים להם דאין מעבירין עדיף ומשמע שם להדיא דהוא הדין למקודש ואם כן סותר דברי עצמו עי"ש ועיין לקמן באות קל"ה ס"ק כ"א (בד"ה ואם הא). ב. הא דאמרן. ג. אם התחיל בשאינו תדיר גומר ולא יפסיק בשביל עשיית התדיר. ד. אם פגע במצוה ועבר עליה ופגע באחרת מחוייב לעשות המצוה השנית שעומד בה עתה. ה. מצוה שחובתה היום ומצוה שחובתה למחר רק היא תדירה איזה שירצה יקדים אם אי אפשר לעשות רק אחת רק בתנאי שלא יעבור על אין מעבירין ו. אמע"ה שייך אף באי אפשר לעשות רק מצוה אחת משתי מצות. ז. להשהות מצוה כדי לעשותה מן המובחר מותר זמן מועט אבל לא זמן מרובה. (אמר המחבר בדין זה כתבתי בקונטריס שדי חמד במערכת הזי"ן זריזין מקדמין וכו' עי"ש. ח. מצוה עוברת ומצוה שזמנה נמשך אם הזמן דחוק צריך להקדים העוברת ואם יש זמן גדול עושה החשובה או זו שפגע בה ט. אם פגע במצוה ושוב באה לפניו מצוה אחרת ושתיהן מזומנות לפניו צריך לעשות החשובה קודם אף שבאה באחרונה. יו"ד. אם חדא דאורייתא וחדא דרבנן ותרווייהו שוות דאורייתא קדים לדרבנן אבל אם אחת תדירה או מקודשת היא קודמת (אמר המחבר בדין זה כתבתי לקמן באות צ"ב עי"ש). י"א. אין מעבירין על המצות הוא איסור דאורייתא (אמר המחבר בנדפס במערכה זו אות ק"ג כתבתי בזה ולקמן באות קל"ה ס"ק כ"א בד"ה ובמה בזה עי"ש). י"ב. מצוה שחובתה היום קודמת למצוה שנמשך חיובה מכבר ועתה הוא כעין תשלומין. י"ג. לעשות דבר הרשות קודם מצוה אם באופן שמניח המצוה ועושה הרשות הוי בזיון למצוה אסור אבל אם אינו מניחה כשהיא לפניו רק מצד שאפשר לעשותה וממשיך זמנה קצת דאין זה בזיון להמצוה שרי רק דבלאו הכי זריזין מקדמין למצות:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף