שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/מא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה כללים א מא

מ"א) אין הולכין בממון אחר הרוב היינו משום דאיכא חזקת ממון לנתבע כמו שכתבתי בנדפס מערכה זו אות פ"ז ואם הוא מוחזק בממון אך לא היה בהיתר ומדעת הבעלים הולכים בממון אחר הרוב כ"כ הרב חלקת מחוקק סי' ד' ס"ק ל"ב ה"ד הרב אזן אהרן ד' ג' ע"ב ובעיקר הדין (אין הולכין בממון אה"ר) האריך ידידי הרה"ג מוהר"ר צבי מאיר אבד"ק דאברי יצ"ו בסה"ב אמרי הצבי בחידושיו לריש פרק שלישי דבבא קמא עי"ש:

ואי בממון שאין לו תובעים אמרינן דגם רב מודה דאין הולכין בממון אחה"ר (דלא נחלקו רב ושמואל אלא בממון שיש לו תובעים) כתבתי בזה בנדפס מערכה זו אות רס"ח בד"ה ואי עי"ש ובעמודי אש שרשמתי שם כתב ששגה בזה הבית יצחק בשעה"ס בסי' ע"ג שחשב שגם בממון שאין לו תובעים פליגי עי"ש ומצאתי תנא דמסייע ליה מר ניהו הגאון יד שאול דבסי' רט"ן סוף אות י"ב כתב דבקונטריס הספקות לאחי הקצוה"ח כלל ו' כתב דכללא דאין הולכין בממון אחר הרוב לא אתמר אלא בממון דעלמא אבל בממון עניים ומתנות כהונה אזלינן בתר רובא וכתב ע"ד ובמכתה"ר אזיל בתר איפכא דהתוס' בכורות ד' ך' ד"ה ר' יהושע כתבו דבממון שאין לו תובעין אפילו לרב דאזיל בממון אחר הרוב מודה בזה דלא שייך רוב והחזקת ממון אלים טובא. ומה שהשגתי שם על הגאון עמודי אש יצ"ו שלא זכר דברי ההפלאה בכתובות סוף פרק קמא (דהא דאין הולכין בממון אחר הרוב אינו אלא כשדנין על דבר שבממון לבד אבל כשהספק שדנים עליו עיקרו לענין איסור רק שנמשך מזה גם לממון הולכים אחר הרוב) והיה לו ליישב בזה קושיית הרב שער המלך גבי בכור שנטרף וכו' עי"ש. עתה ראיתי שבסוף דבריו כבר הזכיר דברי ההפלאה ליישב קושית השלמי נדבה שהביא שם וכתב דלפי מ"ש ההפלאה וכו' אתי שפיר ועם שמשמעות דבריו הוא שכתב כן רק ליישב קושיית השלמי נדבה יש לומר שכונתו ליישב גם קושיית הרב שעה"מ ועכ"פ אינו צודק הלשון שכתבתי בנדפס שלא זכר דברי ההפלאה וכו' וגם במכתב שקבלתי ממנו כתב לי שכבר כתב בסיום הדברים דלפמ"ש ההפלאה מיושבת הקושיא וקושטא קאמר ואגב ריהטאי לא עיינתי בסוף דב"ק. ובעיקר כללין (אם בממון שאין לו תובעים אזלינן בתר הרוב) ראיתי לידידי הגאון אבד"ק וילקי יצ"ו בסה"ב ונגש הכהן כלל ז' שהביא מה שחדש בקונטריס הספקות שבס' קצות החשן דבממון עניים ומתנות כהונה אזלינן בתר רובא ותמה עליו שנעלם ממנו דברי התוס' בכורות ד' כ' (כמו שהקשה עליו הרב יד שאול שהבאתי למעלה) והרבה להשיב על הראיות שהביא לדבריו וגם בעיקר הדין דאין הולכין בממון אחר הרוב האריך מאד בכמה פרטים המסתעפים מזה לך נא ראה דב"ק. גם ידידי הרה"ג מוהרי"ץ נתן נטע דומ"ץ בקלעצק יצ"ו בס' נתיבות אור (שכבדני בו מקרוב) פלפל בכלליה דמרן בעל ההפלאה וכתב דמשמע שדעת הרמב"ם בפרק ט"ו מהלכות איסורי ביאה דין כ"ו אינה כן אלא אף אם הוחזק הרוב לענין דבר אחר לא אמרינן דהוחזק גם לענין ממון ושעל כל פנים נוכל לומר שהרמב"ם אינו סובר כי כלליה דרב ההפלאה ושבשיטה מקובצת בסוף פרק קמא דכתובות הביא כמה ראשונים דסברי הכי (כלומר דל ככלליה דרב ההפלאה וכתב עוד שיש לדחות כל הראיות שנסתייע מהן הרב ההפלאה על פי דברי המרדכי בפרק אלמנה ניזונת דכשהרוב מצוי הרבה מהני להוציא ממון אף למאן דאמר אין הולכין בממון אחר הרוב:

גם אשור לידידי הגאון אבד"ק ליאדי יצ"ו בספרו הבהיר כרם חמד בחידושיו לחשן משפט סי' ל"ג דשקיל וטרי על פי כלליה דרב בהפלאה הנ"ל וגם אם ברוב מעליא הולכין אחריו אף בממון ומייחס דעת מרן הבית יוסף שם שהיא כן עי"ש בדף א' ע"ג וגם בח"ב בסוף דף ו' הביא קושית הרב שלמי נדבה בחלק ב' איך ציוותה תורה ליתן מתנות לכהן דילמא במקום נקב שחיט והוי טריפה וכן בראשית הגז דהא קיימא לן אין הולכין בממון אחר הרוב ולזה ציין לעיין בהפלאה לכתובות סוף פרק ראשון ובקצות החשן בקונטריס הספקות ועוד לו שם (בכרם חמד ח"ב) בדף י"ז ע"ג בדין פדיון הבן כשאם הילד אינה יודעת אם אביה כהן או ישראל וכן בספק טריפה שחי י"ב חדש אם פטור מפדיון משום דמיעוט טריפות חיות ואין הולכין בממון אחר הרוב או נימא דהרוב חשיב רוב מעליא והולכין אחריו בממון ואי נמי דבמצוה גם לשמואל אזלינן בתר רובא וכו' עי"ש דב"ק גם ידידי הגאון מוהרי"ש אבד"ק פאראמישלא ועתה אבד"ק לבוב יצ"ו בשו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סי' קכ"ט אות ד' והלאה האריך בכללין (אין הולכין בממון אחר הרוב) לענין פדיון הבן עי"ש:

ואם יש לחלק בדין אין הולכין בממון אחר הרוב בין מטלטלין לקרקע הנה הגאון בעל ס' בית יצחק הנ"ל יצ"ו בפסק דין על נשתטית שהדפיס בלבוב ביום ד' ערב ר"ח כסליו תרנ"ח כתב דבקצות החשן סי' ר"פ כתב דבקרקע לא אמרינן אין הולכין בממון וכו' דדוקא במטלטלין מהני דהממון תחת ידו עי"ש ויש להרחיב בזה הדיבור בקו' התוס' פ' האשה שנתארמלה וכיון דרוב נשים בתולות נשאות דכתבו לרב פריך וכן הוא בב"ב צ"ג וכן בקו' התוס' יבמות ס"ד אמאי יש לה כתובה משני ולענין איסור ל"מ והרי ממון עדיף דאין הולכין בממון אחר הרוב וי"ל דכתובה שאני דאינה נגבית אלא מן הקרקע ובקרקע הולכין אחר הרוב ומכל מקום יש לחלק בין דברי הקצות החשן להתוס' דשם בסי' ר"פ כשאתה הולך אחר הרוב הקרקע בחזקתה מה שאין כן בכתובה אף שאתה הולך אחר הרוב מכל מקום צריך עדיין להוציא הקרקע מה שאין כן בסוגיא דבבא בתרא הנ"ל בעובדא דרבא לדברי הקצות החשן יש לעיין בתי' הנ"ל ודוק היטב וע' בנה"מ סי' מ"ו ססק"ח שדעתו דלא כקצות החשן ושמא יש לומר דדוקא לענין חזקת מרא קמא ס"ל לקצוה"ח כן מה שאין כן בשיושב בה ונכונים דברי הנה"מ ואכ"מ עכ"ד יצ"ו:

ובעיקר כללין ציין הגאון חקרי לב בזכרונותיו שבסוף ספר ישרי לב דף צ"ה אות כ"ד מציעא דף כ"ג תוספות ד"ה והא בתרא דף כ"ב מטה יוסף חשן משפט סי' ו' נחפה בכסף חשן משפט סי' ה' מציעא דף כ' ד"ה איסורא ודף כ"ב ברש"י טור חו"מ סי' שי"ב מוהר"י קולון שרש י"ב מוצל מאש סי' כ"ו משנה למלך פרק ד' דמתנות עניים הלכה ט' וצריך יישוב ודוק כתובות ד' י"ז ודף נ"ט ד"ה ועל הכותית ברך יצחק סי' ו' מערכי לב דרוש ל"ג ד' ע"א:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף