מהר"ם חלאווה/פסחים/יד/ב

מהר"ם חלאווה פסחים יד ב

דף י"ד ע"ב

אמר רבא ש"מ קסבר ר' עקיבא טומאת משקין לטמ' אחרים דאורייתא דלקמן שמעינן דאית ליה דאוכל מטמא משקה דאמר לימד על ככר שני שעושה שלישי בחולין אבל במשקין לא שמעינן ליה בהדיא ומיהא נשמעינה דליכא למימר דדוקא בתרומה אבל לא בחולין דמנא ליה הא דקרא דוהבשר אשר יגע בכל טמא בקדשים כתיב ולא בתרומה. ורבא הא אית ליה לעיל דתרומה מקדשי' לא ילפינן ואהדר ליה דלמא לטמא אחרים דרבנן. ומשני דרבנן מאי שנא באב הטומאה אפי' ראשון ושני נמי דהא תנן כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה שגזרו על המשקין שיעשו תחלה או מפני שהן עלולין לקבל טומאה שמקבלין טומא' שלא בהכשר וכדי שיזהרו בשמירתן גזרו עליהם חוץ מטבול יום דכיון דטומאתו דאורייתא דברי תורה א"צ חזוק. אלא ש"מ דמדאוריית' משקין מטמאין אחרים אפי' בחולין. וכבר פירשתי דמימי' דר' עקיבא דבזמנו קאמר לאחר שגזרו על המשקין:

מדבריהם דמאן אלימא מדברי ר' חנינא התם טמא וטמא והכא טהור וטמא אלא מדברי ר' עקיבא התם פסול וטמא הכא טהור וטמא דמדאורייתא אין כאן טומאה לימ' קסבר ר"מ מתניתין באב הטומאה דאוריית' הא פשיטא דאין אב הטומאה אלא דאוריית' אלא משום ולד הטומאה דרבנן אמר הכי וה"ק השתא דאמרת דאין אוכל מטמא אוכל אלא דרבנן שפיר דמי לאוקמי שלישי ושני תרוייהו בדרבנן והלכך מאי דקתני שלטמא באב הטומאה ונעשה ראשון הוא ראשון דאורייתא ומאי דקתני שנטמא בולד הטומאה ונעשה שלישי הוא שלישי דרבנן כגון על ידי אוכל או על ידי משקה חולין כדבעינן למימר אליבא דר' מאיר או על ידי כלים שנטמאו במשקין דאפי' טומאת הכלים עצמן דרבנן וכדפרישנא. וכי תימא אם כן דטומאת שלישי זה דרבנן אמאי שרפינן ליה דטומאה דרבנן אינה נשרפת כדאמרינן בפ"ק דשבת גבי כלי זכוכית עבדו רבנן היכרא דלא לשרוף עלייהו תרומה וקדשים. תריץ ואימא התם שאני דאין לו עיקר בדאורייתא אבל כל שיש לו עיקר בדאוריית' שורפין כדאמרינן נמי התם דמעיקר' גזרו על גושא לתלות ועל אוירא ולא כלום ולבסוף גזרו על גושא לשרוף ועל אוירא לתלות:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף