שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ט/לד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:17, 29 במרץ 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד TriangleArrow-Left.png אסיפת דינים TriangleArrow-Left.png חמץ ומצה TriangleArrow-Left.png ט

לד) נתן מעות לנכרי שיקנה לו חמץ לפני הפסח ונשתהה הנכרי בדרך וחושש הישראל פן יקנה עבורו החמץ בפסח יש לו תקנה לעשות כמו שהורה הרדב"ז ח"א סי' י"ג לענין בהמות העושות מלאכה בשבת שאם נתן לנכרי הדמים לקנות בהמות יפקיר הדמים בפני שלשה הפקר גמור דהשתא לא הוי בהמתו של ישראל חדא דאין שליחות לנכרי ותו דכבר הפקיר המעות ולא קנו לו מעותיו ואף שאין הנכרי יודע בהפקר וסובר שהן של ישראל לית לן בה אלמא דאף דעובד בהן הנכרי מלאכתו ששכר הישראל מהשילטון בבהמות אלו וסבר הנכרי שהבהמות של ישראל שרי כל שכן הכא שעוד לא קבל החמץ ודאי איכא תקנה בהפקר המעות ואם כן אף שיקנה הנכרי החמץ בפסח לית לן בה ולא יהיה אחר הפסח כחמץ שעבר עליו הפסח כן כתב הגאון חיי אריה הנ"ל בסוף סי' י"ד ולפום ריהטא נראה דלא סגי ליה בהכי משום דהתינח אם באמת בשעה שמפקיר הישראל את מעותיו עדין לא קנה הנכרי את החמץ אבל אם כבר קנה הנכרי את החמץ במעותיו של הישראל יום או ימים קודם שהפקיר את המעות נמצא שהחמץ הוא של ישראל ואף דאין שליחות לנכרי הרי יש סוברים דיש שליחות לנכרי לחומרא בכל האיסורין וגם יש סוברים דאם קונה דבר במעותיו של המשלח לא אמרינן בכי האי גוונא אין שליחות לנכרי ומה גם דמסתמא הנכרי הזה בא בשכרו והוי פועל של הישראל ויש סוברים דבפועל לא אמרינן אין שליחות משום דיד פועל כיד בעל הבית ואף דלענין אם עבר הפסח על החמץ הזה יש מקום להקל על פי דעות הסוברים דבכל ענין אמרינן אין שליחות לנכרי מכל מקום הכא במאי עסיקינן הלא בלפני הפסח עסיקינן וצריך לתקן לכתחלה שיהא בענין שלא יעבור בבל יראה והיה לו להרב הנ"ל יצ"ו לבאר איך לתקן על מה שיש חשש שכבר קנה החמץ במעותיו קודם שיפקירם דלפום ריהטא נראה שצריך הוא למכור החמץ לנכרי קודם הפסח משום חשש זה וצריך להתיישב איה"ש במה שהבאתי בסי' ח' אות ה' לעת הפנאי בלא נדר.

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף